החלטה בתיק בש 980/05

זוהי בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בכתב האישום מתואר שהנאשם ושני אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה ובמועד מדויק שאינו ידוע, קשרו קשר לבצע שוד מזוין של סניף בנק הדואר ברח' הגלבוע בנווה שאנן בחיפה (להלן: הבנק). יתרה מכך, בין הימים 4/2/05-29/1/05 נגנב רכב מסוג סיאט מלגה, מ.ר. 6286488, מרח' ד'יזרעאלי בחיפה.

הנאשם מואשם בכך שנהג ברכב הנ"ל ביום 14/2/05, בשעה 08:35 לערך, הסיע את שני האחרים לרח' הגלבוע והמתין להם ברכב בשעה שנכנסו לבנק, כשהם רעולי פנים ומזוינים באקדחים. האחרים שדדו מהבנק באיומי אקדח כרטיסי חיוג וכסף מזומן בשווי כולל של 6,055 ש"ח, תוך שהם תופסים ודוחפים את הפקיד ומאיימים על העובדים, ומולטו ע"י הנאשם, שנהג ברכב אעפ"י שהיה פסול לנהיגה. הנאשם והאחרים נטשו את הרכב ברח' רטנר בחיפה.

הנאשם מואשם בכך שקשר קשר עם חבריו לביצוע פשע והיה שותף לכאורה לגניבה תוך כדי איומים לביצוע מעשה אלימות בעובדי הבנק וכשהם מזויינים בנשק חם ותוך תקיפה בנסיבות מחמירות. בנוסף, הוא מואשם בכך שהשתמש ברכב בלא רשות מבעליו ונטש אותו במקום אחר וכן שנהג ברכב מנועי, אף שהיה פסול מלהחזיק רשיון נהיגה.

עם הגשת כתב האישום, הגישה התביעה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כשהיא מתבססת על כך שברשותה ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם וכן קיימת לטענתה עילת מעצר בשים לב להוראות סעיף 21(א)(1)(ג)(2)+(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996. כמו כן, לטענת התביעה, קיים חשש ממשי, כי אם ישוחרר הנאשם, הוא יהווה סכנה לבטחון הציבור בכלל ולעדי התביעה בפרט.

לטענת הסניגור אין לתביעה ראיות לכאורה על מעורבותו של הנאשם באירועים נשוא כתב האישום וההתבססות על עד הראיה רוסטיסלב בלוברוף בעייתית כי בעוד שהנאשם הסכים למסדר זיהוי חי, העדיפה המבקשת להסתפק במסדר זיהוי תמונות בלבד. עד נוסף שכביכול היה במקום, מקסים שרמן, לא הצליח לזהות את הנאשם. הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו, הסכים למסור להם דגימות של שיער ורוק וכן הסכים לבדיקת פוליגרף. עוד נטען כי גם אם שינה את גירסתו מידי פעם, לא ניתן לקשור אותו לביצוע השוד ובוודאי שלא לקשירת קשר לביצוע השוד. גם אין הוכחה כי השוד המתואר בכתב האישום בוצע כשוד מזויין ואולי כלי הנשק שתואר ע"י המתלוננים היה צעצוע.

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה שיש לתביעה ראיות לכאורה למעורבותו של הנאשם בשוד המתואר בכתב האישום. עדותו של רוסטיסלב מפורטת, סיפר שראה שמהרכב יצאו שני אנשים ובן אדם אחד נשאר ברכב, הוא זיהה את 3 הספרות אמצעיות של הרכב, שנמצא במרחק 5 דקות מזירת האירוע והיו בו כובעים וכפפות. עוד לפני מסדר זיהוי התמונות שנערך לו, הוא אמר שיוכל לדעתו לזהות את הנהג בודאות. לאחר מכן בוצע במשטרה מסדר זיהוי תמונות ממוחשב והעד זיהה את הנאשם בבטחון. מתוכן הודעותיו ואמירותיו של העד, עולה כי הוא בטוח בזיהוי, ודומה כי העובדה שראה את הנאשם מספיק זמן, כ-3-2 דקות ובמרחק סביר (כ-3 מ' לטענת התביעה), בשעות היום ובזמן האירוע, מסירים, לכאורה, את החשש לטעות בזיהוי, שנטען ע"י ב"כ הנאשם.

עוד יאמר כי לצורך איתורו של הנאשם היתה חשיבות למסדר זיהוי התמונות, שרק על פיו הגיעו אל הנאשם. ברור שלאחר זיהוי הנאשם בתמונה אין למסדר זיהוי חי ערך ראייתי מספיק, שהרי הדעת נותנת כי המזהה יצביע שוב על האיש שעל תמונתו כבר הצביע (ר' דברי השופטת ד' דורנר בבש"פ 1824/02 יונס עודה נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(1), 383).

לא אוכל להתייחס באותה "סלחנות" המתבקשת ע"י סניגורו של הנאשם, למכלול גירסאותיו של הנאשם בחקירותיו במשטרה. הוא נעצר ע"י המשטרה ב-17/2/05, שלושה ימים לאחר האירוע, ונחקר מספר פעמים. בחקירתו הכחיש הנאשם את מעורבותו בשוד המתואר ומסר גירסה  מתחמקת ומשתנה משלב לשלב. בתחילת החקירה הוא טען שביום האירוע היה בביתו או בבית אחיו או בחנות. לאחר מכן אמר שהיה עם בחורה ביום האירוע ולא רצה למסור פרטים שלה כדי לא להפליל אותה, לטענת סנגורו, בקשר לפעילות אחרת. זאת ועוד, בבדיקת איכון הפלאפון הסלולרי של הנאשם, שצורפה לחומר החקירה, ניתן לראות כי הפלאפון היה במקומות שונים ביום האירוע, שחלקם לא צוינו על ידי הנאשם בהודעותיו במשטרה. יתכן שהמכשיר לא היה ברשותו במועד האירועים.

עילת מעצר קיימת אף היא, וזאת בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, סעיף 21(א)(1)(ג)(4), המתייחס לחזקת המסוכנות הקיימת בעבירה, שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם. בגלל טיב  העבירה יש עילה למעצרו של הנאשם. מדובר בעבירה חמורה בנסיבות המצביעות על סיכון רב לשלום הציבור אם ישוחרר המשיב ממעצרו. בנסיבות המקרה ועל פי הסעיף הנ"ל בחוק המעצרים, מתקיימת במשיב חזקת המסוכנות. לפיכך מוטל עליו הנטל להוכיח כי שחרורו ממעצר לחלופת מעצר לא יסכן את שלום הציבור בכלל ועדי התביעה בפרט. אין הוכחה כזו בפני.

בנוסף לכך, לנאשם יש עבר פלילי, שאינו שנוי במחלוקת. על הנאשם הוטל מאסר מותנה של 18 חודשים בר הפעלה, אם יורשע בתיק זה. בנוסף, יש לו עבר פלילי עשיר, הכולל עבירות רכוש, אלימות, לרבות שוד מזויין, בריחה ממשמורת חוקית ותקיפת שוטר. דומה כי קשה לסמוך עליו שיקיים את תנאי המעצר שלו, שישוחרר למעצר בית. לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בחלופת מעצר, לאור העבירה החמורה המיוחסת לנאשם ומסוכנותו ואין לסמוך עליו שלא יושפע, בהיותו מחוץ למעצר, מגורמים הקשורים לאירוע לרבות האחרים, שביצעו את השוד בפועל, ולא אותרו עד היום. הדבר נכון הן לגבי דירת הוריו בעוספיה וכמובן שלגבי הדירה ברח' בן יהודה 20 בחיפה, שהוצעה אף היא ע"י הסנגור, משום שמדובר בדירה שכורה (לתקופה נוספת מוגבלת), נטושה וללא כל פיקוח.

אשר על כן אני נעתרת לבקשת התביעה ומורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום כ"ח באדר א, תשס"ה (9 במרץ 2005) במעמד ב"כ הצדדים והמשיב בעצמו.

הקלדנית: פנינה ב. 00980/05בש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: