החלטה בתיק בש 9751/07

פתח - דבר

1.         לפניי בקשה להכרזת המשיב כבר הסגרה, בהתאם לסעיף 3 לחוק ההסגרה, תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק ההסגרה" או "החוק").

2.         ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית חתומות על אמנה להסגרת עבריינים זו לידי זו (להלן: "האמנה"). ביום 11.7.07, הגישה ממשלת ארצות הברית בקשה להסגרת המשיב לידיה, לאחר שכחודשיים קודם לכן, ביום 18.5.07, הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט העליון של מחוז "קינגס" בניו-יורק - במסגרתו הואשם המשיב בביצוע עבירות של מעשים מגונים רבים בשני קטינים - עבירות על סעיפים 130.20, 130.45 ו- 130.60 לחוק העונשין של מדינת ניו-יורק, ובעבירות של פגיעה בקטין - לפי סעיף 260.10 לחוק העונשין האמור.

3.         ממשלת ארצות הברית בקשה להסגיר המשיב בהתאם לסעיף 11 לאמנה ובהתאם, ביום 14.6.07 נעצר המשיב, על פי בקשתה כאמור, ולאור סעיף 6 לחוק ההסגרה.

כעת מבקש העותר להכריז על המשיב כבר הסגרה לממשלת ארצות הברית, לפי סעיף 3 לחוק.

השתלשלות העניינים העובדתית

4.         ממשלת ארצות הברית ביקשה לגבות בקשתה להסגרתו של המשיב בתצהיריהם של התובעת, אליזבת דוורפלר, חוקר משטרת ניו-יורק, סטיבן ליטוויין וכן בנספחיה של בקשת ההסגרה.

במסמכים האמורים צוין, כי המשיב והקטינים משתייכים לעדה החרדית באחד הרובעים של ניו-יורק. הנפגעים כאמור, ממעשיו של המשיב, הנם שני קטינים, אשר היו בני 13 בשעת ביצוע העבירות. המשיב הואשם כאמור בביצועם של המעשים המגונים וכן בפגיעה ברווחתם של הקטינים.

תחילה פעלו ראשי העדה לשם "טיפול" בעניין בדרכם ומבלי לערב הרשויות בדבר. לאחר שהתפוצצה הפרשה והוגשה תלונה בנדון למשטרת ניו-יורק, ברח המשיב מארצות הברית לישראל ביום 8.2.07. המשיב יצא מישראל ביום 2.5.07 ושב ארצה ביום 14.5.07 - אז גם התאזרח ושינה שמו לדוד כהן.

5.         ביום 3.9.07 התקיים דיון במעמד ב"כ העותר, ב"כ המשיב והמשיב עצמו. ב"כ המשיב ביקש לדחות הדיון במספר שבועות על מנת לברר המצב המשפטי בארצות הברית והאפשרויות הניצבות בפני המשיב.

6.         בישיבה הנדחית, אשר קוימה ביום 8.10.07, הבהיר ב"כ המשיב, כי המשיב אינו מודה במיוחס לו באישומים המיוחסים לו בכתב האישום או בכל אחד מכתבי בית הדין - על כלל נספחיהם. המשיב מסכים להסגרתו לידי ממשלת ארצות הברית, בשל העבירות המיוחסות לו בבקשה, בכפוף לשני הסייגים הבאים:

א.         כיבוד מלא של כלל הייחודיות, המקבל ביטויו בסעיף 17 לחוק ההסגרה  ובסעיף 13 לאמנה. בהתאם, יינתן צו ההסגרה אך ורק בשל העבירות, המפורטות בבקשת ההסגרה, מבלי שניתן יהא להעמיד המשיב לדין בארצות הברית, בשל כל עבירה אחרת, אשר מועד ביצועה קדם למועד ההסגרה.

ב.         ממשלת ישראל תצהיר, כי לא תסכים להעמדתו של המשיב לדין בגין עבירות נוספות, ככל שאלה ידועות לרשויות בארצות הברית, עובר למתן צו ההסגרה. 

ב"כ המשיב ביקש עוד, כי ב"כ העותר תברר, האם התגבשו חשדות נוספים וכן הבשילו חקירות נוספות נגד המשיב עובר למועד ההסגרה, אשר לא נכללו, במודע, בבקשת ההסגרה. ב"כ המשיב הביע חששותיו כאמור לאור הבקשה למעצרו של המשיב - במסגרתה צוין דבר קיומם של חשדות לפגיעה מינית בקטינים רבים אחרים. בהתאם ביקש ב"כ המשיב את ב"כ העותר לוודא, כי לא תתאפשר העמדת המשיב לדין, בארצות הברית, לאחר הסגרתו, בשל עבירות נוספות אלה, וכי יתקבל מסמך ברוח זו מאת הרשויות בארצות הברית.

7.         ב"כ העותר השיבה, ככל שנוגע הדבר לתנאי הראשון אשר הציג המשיב (בדבר "כלל הייחודיות") ולמען הסר חשש, כי המדינה תעמוד על קיומו של כלל הייחודיות וכי ההסגרה ראויה לעניינן של העבירות, אשר נחשפו עובר לבקשתה וצוינו בכתב האישום הנזכר (עמ' 7, ש' 19-20). ב"כ העותר מודעת לחששותיו של המשיב, בדבר הצגתם של חשדות נוספים לאחר הסגרתו לארה"ב, תוך ניצול לרעה של כלל הייחודיות, אך סומכת ידיה על יחסי ההסגרה הקודמים בין המדינות  - במסגרתם לא נעשה כל ניצול לרעה כאמור, ואין כל סיבה לחשוש, כי הפעם ייראו הדברים אחרת. עוד הוסיפה ב"כ העותר, כי לאחר בירור עם משטרת ניו-יורק בנדון נודע לה, שעל אף החקירות בעניין, לא הגיעה משטרת ניו-יורק למתלוננים נוספים.

במובחן מן האמור, סירבה ב"כ העותר לתנאי השני, אשר הוצג על ידי המשיב, בדבר אי העמדתו לדין, בטענה שיש בזאת כדי לכבול ידיהן של רשויות התביעה בארצות הברית.

8.         ביום 15.10.07, בעקבות הצעת בית המשפט לב"כ הצדדים, במטרה להביאם להסכמה בדבר תנאי הסגרתו של המשיב, הגיש ב"כ המשיב הודעה - במסגרתה הציע לכלול, בהחלטת בית המשפט בנדון, הפרטים הבאים, בהאי לישנא:

1.         נכון ליום מתן ההחלטה בבקשה, אין בידי רשויות האכיפה בארה"ב מידע כלשהו, כל שכן יסוד ראייתי, המאפשר הגשת כתב האישום כנגד המשיב בגין עבירות קונקרטיות נוספות, שלא פורטו בבקשת ההסגרה.

2.         הצדדים מבינים שהסכמת המשיב להסגרתו ניתנת מתוך הסתמכות על קיום קפדני של "כלל הייחודיות", כביטויו בהוראות החוק הישראלי ובסעיף 8 לנוסח המתוקן של האמנה בין ממשלות ארה"ב וישראל, ומתוך העמדת ממשלת ארה"ב בחזקתה, כי הינה פועלת במסגרת הליכי ההסגרה הנוכחיים בהתאם ל"כלל הייחודיות" ובתום לב, הן מבחינה פורמאלית והן מבחינה מהותית.

            3.         אם וככל שתוגש בעתיד מאת ממשלת ארה"ב להעמדתו של המשיב לדין בגין עבירות נוספות שלא פורטו בבקשת ההסגרה, יינתן משקל במסגרת גיבוש עמדת המדינה, להסכמות המפורטות לעיל ולמצב המפורש שהוצג במועד ההסגרה, לפיו אין בידי רשויות האכיפה בארה"ב מידע על עבירות קונקרטיות נוספות כלשהן בשלב זה. בקשה כאמור, אם תוגש, אמנם תיבחן עניינית ולגוף העניין, בהתאם לפרוצדורה הקבועה בחוק, תוך התייחסות גם לטענות שהובאו בפני בית המשפט הנכבד ושנשקלו עובר להכרזה על המשיב כבר הסגרה.