החלטה בתיק בש 9598/07

1.  בקשה למעצר עד תום ההליכים המוגשת על רקע כתב אישום שהוגש בעניינו של המשיב, ולפיו מואשם הוא בנסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ובהחזקת סכין שלא כדין. 

2.   עפ"י כתב האישום, בעת שעיכבו שוטרים קטין, רץ הנאשם לעברם כשבידו סכין מונפת לעברם. משצעק לו אחד השוטרים "משטרה" ושלף את אקדוחו, עצר המשיב ונמלט לדירה.

3.  ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה באשר להחזקת הסכין, וחלק על קיומן של ראיות לכאורה באשר לנסיון תקיפת השוטרים, שכן, אף עפ"י כתב האישום, לא בוצע לטענתו על ידי המשיב, שום חלק מהיסוד העובדתי של העבירה. לדבריו, לא היה שום מגע פיזי של המשיב עם השוטרים, ברגע שהבחין המשיב בעובדה שהמדובר בשוטר, עצר, הסתובב ונמלט. יתרה מכך, בעבירת נסיון תקיפת שוטרים, נדרשת כוונה מיוחדת ובענייננו לא היה ברור כלל למשיב כי המדובר בשוטרים.

4.  עיון בחומר הראיות מלמד, כי קיימות ראיות לכאורה לגבי נסיון התקיפה. עפ"י דו"ח הפעולה של השוטר אייל גושן (מיום 12.11.07 שעה  19:55), רץ המשיב לכיוונם של השוטרים כשהוא אוחז בסכין ואף לא נשמע לקריאתם לעצור, עד כי נשקפה סכנת חיים להם. המרחק אליו הגיע המשיב היה כשני מטר מהשוטרים והוא נעצר רק לאחר שליפת האקדח. יצויין כי בדו"ח הפעולה (מאותו תאריך) שרשם השוטר שחר בובליל מציין הוא את אותם הפרטים וכן מדגיש, כי היו חבושים בכובעי זיהוי משטרתיים (דבר שמאושר גם ע"י המשיב עצמו (הודעתו מיום 13.11.07 ש' 25). 

5.  אף המשיב עצמו מודה במיוחס, אם כי מדגיש שרק כשהתקרב לשוטרים הבחין שהמדובר בשוטרים (ש' 35). במצב דברים זה, אין מחלוקת שמיד עצר ונמלט.

6.  בנסיבות אלה נראה לי, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, אם כי אכן, ניתן למצוא כדברי הסניגור כרסום מה, ביסודות העבירה הנוגעת לנסיון התקיפה.

7.   לא למיותר יהיה לציין, כי כידוע, בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לא בוחן בית המשפט כל ראיה לעצמה, אלא בוחן הוא את מכלול הראיות ומעריך על פי שקלולן עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב באשמות המיוחסות לו (ר' לענין זה פסה"ד המנחה בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133).  טענות ב"כ המשיב תבחנה בשלב הדיון בתיק העיקרי, ע"י השופט שישמע את העדים עצמם.

8.  בשקלול נסיבות אלה, לא מצאתי בטענות שהועלו ע"י ב"כ המשיב די, כדי לשלול את דבר קיומן של הראיות לכאורה, שכן הבעייתיות ככל שקיימת כזו, אינה מכרסמת בראיות במידה כזו, השוללת כבר בשלב זה, פוטנציאל לביסוס סביר של הרשעת המשיבים.

9.  ראוי להזכיר, כי השאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדינו, אלא אם יש סיכוי שיורשע. סיכוי כאמור, במקרה שבפני - ישנו.

10. בנוגע לעילת המעצר: סוג העבירות הנ"ל, אפילו עבירת החזקת סכין בנסיבות שתוארו לכשעצמה, מקים כידוע עילת מעצר של מסוכנות. יחד עם זאת המדובר במשיב בן 20,  הנעדר כל עבר פלילי מכל סוג שהוא, אשר נגרר לאירוע לא לו, ונדמה כי בוצע נוכח הצעקות אותן שמע, ובלא מחשבה של ממש. 

11. כידוע, חומרת העבירות כשלעצמן וקיום עילת מעצר, אינן מצדיקות שלא לשקול חלופת מעצר שעיקר עניינה מניעתי. לעניין זה הציע ב"כ המשיב את קרובי משפחתו ומעבידו, תוך הרחקתו מהאיזור לעיר מגוריו סח'נין - הרחק מזירת האירוע וממעורביו.  שני הערבים אנשים נורמטיביים, חסרי עבר פלילי, המוכנים הן לערוב למשיב והן לקחתו תחת חסותם. שניהם התייצבו בפני ועשו עלי רושם מהימן, תוך שהתרשמתי שמבינים הם את האחריות המוטלת עליהם ויש בכוחם כדי להוות סמכות כלפי המשיב ולאיין את מסוכנותו, ככל שקיימת כזו.

12. בנסיבות אלה  הנני מורה על שחרורו של המשיב בכפוף לתנאים הבאים:

א.     המשיב ישהה בצמידות למר מוחמד זבידאת בסחנין, יגור בביתו, ולא יצא את פתח הבית לשום עניין ולשום צורך למעט עפ"י הזמנת בית משפט ו/או כמפורט בסעיף ב' להלן. במקרים דחופים או בלתי צפויים, כגון ענינים רפואיים,  יוכל לצאת את פתח הבית אך ורק בהודעה מוקדמת בכתב ומראש למפקד תחנת סח'נין ובהעדרו הקצין התורן בתחנה ובתנאי נוסף כי ילווה בכל מהלך היציאה על ידי מר מומד זבידאת הנ"ל.

ב.      המשיב יוכל להתלוות לעבודתו של מר מוחמד זבידאת, בתנאי שתעשה בצפון הארץ ובכל מקרה, לא ימצא משום סיבה, דרומה מקו כביש ירושלים - תל אביב, למעט לצורך הגעה לבית המשפט. 

ג.       עם המשיב ישהו משך 24 שעות ביממה, אחד מהערבים: מר זבידאת מוחמד או מר זבידאת עלי, אשר ילוו את המשיב גם בכל יציאה כאמור בסעיף א' וב' לעיל.

ד.      חתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' מצד הערבים הנ"ל, בסך 7,500 ש"ח כל אחת להבטחת תנאי השחרור.

ה.      הפקדת סך של 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט להבטחת תנאי השחרור. 

ו.       מובהר למשיב ולערבים כי בהפרת תנאי מתנאי השחרור שלא מחמת נסיבות יוצאות דופן, עלול הוא להעצר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו וכן עלול בית המשפט לצוות על חילוט הערובות.

ניתנה היום ו' בכסלו, תשס"ח (16 בנובמבר 2007).