חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש 9508/07

: | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום באר שבע
9508-07
16.11.2007
בפני :
יעקב שפסר

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד מ. אבו צבייח
:
ולדיסלב ולדימיר
עו"ד א. יהב
החלטה

א. רקע

1. בקשה למעצר עד תום ההליכים על רקע כתב אישום שהוגש בעניינו של המשיב, לפיו מואשם הוא בעבירת סחר בסם מסוכן. עפ"י כתב האישום מכר המשיב ביום 6.11.07 לאחר, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו של 0.8206 ג' תמורת 100 ש"ח, בלא היתר.

ב. ראיות לכאורה

2. ב"כ המשיב הסכים אמנם לקיומה של ראיה לכאורה, אם כי טען לכרסום ולחולשה בה, זאת בשל הגיונן הפנימי הלקוי של כלל הראיות, הסתירות שנתגלעו בהן, כשלי חקירה לרבות זיהוי פסול שנעשה על ידי העד (קונה הסם) ואשר אינו קביל כראיה ועוד. 

3. בנסיבות אלה ביקשתי וקיבלתי לעיוני את חומר הראיות, על מנת שאוכל להתרשם באופן בלתי אמצעי ממנו. עיון בחומר הראיות מלמד על קיומן של הראיות הבאות:

א.     עדות קונה הסם- סלימאן גבועה, אשר מעיד בשלוש הודעות נפרדות כי רכש את הסם מהמשיב. בהודעתו הראשונה, (מיום 7.11.07 שעה 18:11), מסר העד את מספר הטלפון השייך למשיב (עמ' 2 להודעתו ש' 25). בנוסף מוסר תיאור התואם את המשיב (ש' 31).

בהודעה שניה שמסר (7.11.07 שעה 19:01), מזהה העד את המשיב כמי שמכר לו את הסם (ש' 13-18). בחומר הראיות גם מופיעה תמונתו של המשיב כמי שזיהה העד.

בהודעה שלישית (12.11.07 שעה 09:36) מאשר העד שוב כי כל שנאמר על ידו בהודעותיו הקודמות נכון.

ב.       בהודעת המשיב עצמו, מאשר הוא כי מספר הטלפון שמסר העד הוא שלו (עמ' 2 ש' 26-27).

ג.       על העובדה כי נתפס הסם אצל הקונה, אין מחלוקת בין הצדדים. 

4.  לעניין זיהוי המשיב על ידי העד, טוען הסניגור, כי זיהוי זה אינו קביל. אינני מסכים עם טענה זו. קבילות הראיה קיימת, בייחוד שהעד מזהה את המשיב בתמונה, לאחר שתיארו קודם לכן ללא תמונה בהודעתו. יתכן אולי, כי משקל הזיהוי מופחת ברמה זו או אחרת, הן בשל העובדה כי לא נערך מסדר זיהוי מסודר וכי המדובר במשתמש בסם על כל המשתמע מכך, ואולם הראיה קבילה ומצטרפת לכלל הראיות.

5.    גם טענת הסניגור בדבר מספר הטלפון שנמצא בידי העד, אינה נראית לי, וההשערה כי יתכן שמאן דהוא מסר את המספר לעד, הינה בבחינת ספקולציה שאין לה כל תשתית עובדתית שהיא. מכל מקום, גם לעניין זה, יתייחס ודאי המותב המטפל בתיק העיקרי, ברמת המשקל.

6.  בענייננו, בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים, לא בוחן בית המשפט כל ראיה לעצמה, אלא בוחן הוא את מכלול הראיות ומעריך על פי שקלולן עד כמה, ברמה הלכאורית, יש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב באשמות המיוחסות לו  (ר' לענין זה פסה"ד המנחה: בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133).  ראוי להזכיר גם, כי השאלה הניצבת בפני בית המשפט אינה האם יש למשיב סיכוי לצאת זכאי בדינו, אלא אם יש סיכוי שיורשע. סיכוי כאמור, במקרה שבפנינו, ועל רקע העדות הישירה הנ"ל, הקושרת את המשיב, ישנו בלא כל ספק.

7.   על רקע האמור לעיל ובהינתן המצבת הראייתית האמורה, נראה לי כי קיים סיכוי של ממש  להרשעתו של המשיב, ועל כן מתקיימות הראיות לכאורה הנדרשות בעניין זה.

ג. עילת המעצר

8. באשר לעילת המעצר: נוכח האמור מתקיימת כמובן עילת מעצר סטטוטורית, מכח סעיף 21 (א)(1)(ג)(3) לחסד"פ (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו - 1996. זאת ועוד, עפ"י הבקשה אותה הגישה התביעה, נושא המשיב עבר פלילי מכביד, כשלחובתו תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה בן 6 חדשים. לעניין זה עיינתי בגליון הרשעותיו של המשיב. גזר הדין המצוי בתיק מגדיר את התנאי לעבירה בה הורשע (ולא בכל עבירת סם). באותו עניין הורשע הנאשם בהחזקת סם לשימוש עצמי. בנסיבות אלה אינני משוכנע כי אכן המע"ת הקיים הינו בר הפעלה כלל. מעבר לאותו גזר דין, מראה רישומו הפלילי של המשיב, כי נידון פעם אחת נוספת בלבד, בעבירה שאינה רלוונטית לנושא זה. בנסיבות אלה, ומבלי שתשתמע הקלת ראש חלילה, נדמה לי כי עברו הפלילי של המשיב אינו כה מכביד, עד כי אינו מאפשר בחינת חלופת מעצר, זאת אף בהתאם להלכה כי שומה על בית המשפט לשקול אפשרות חלופה, וכי חומרת העבירה כשלעצמה וקיום עילת מעצר, אינם מצדיקים עפ"י החוק, שלא לשקול חלופת מעצר ובית המשפט מחויב לבדוק, אם חלופת מעצר לא תוכל להשיג את תכליתו, בדרך שפגיעתה פחותה.

ד. חלופת מעצר

9.      בעניין זה מציע ב"כ המשיב את אביו של המשיב כחלופת מעצר, שאין מחלוקת כי הינו אדם נורמטיבי, לכל הדעות. הנ"ל התייצב בפני והתרשמתי, כי לא זו בלבד שמהווה הוא דמות סמכותית עבור בנו, אלא מבין הוא אף את האחריות המוטלת עליו ויוכל לפקח עליו, באופן שיאיין את מסוכנותו. אף אחד מהצדדים לא ביקש את חוות דעתו שירות המבחן ונראה כי אכן אין בכך צורך וכי הרושם המתקבל הוא, שניתן בנסיבות הכוללות, לאפשר את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר זו.

10.  אשר על כן הנני מורה על שחרורו של המשיב בכפוף לתנאים הבאים:

א.     המשיב ישהה במעצר בית מלא ומוחלט בביתו שבערד, ולא יצא מפתח הבית לשום עניין ולשום צורך, למעט עפ"י הזמנת בית משפט או עפ"י המפורט בסעיף ב' להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>