החלטה בתיק בש 94156/04

נגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של סיוע לאוייב במלחמה לפי סעיף 99 לחוק העונשין, מסירת ידיעה לאוייב לפי סעיף 111 לחוק העונשין, מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק, החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144 לחוק, ותמיכה בארגון טרוריסטי לפי סעיף 4 לפקודת מניעת טרור תש"ח-1948.

הטענה היא שבראשית חודש מאי 2004 נכנסה המשיבה לאיזור ג'נין בניגוד לצו המפקד הצבאי ושהתה בשטח במשך שבועיים.

המשיבה הכירה את זקריה זבדי שעמד בראש גדודי חללי אל אקצה בג'נין, והיה מבוקש בשל פעולות טרור ומוגדר כ"סוכן חוץ".

ארגון גדודי חללי אל אקצה הוכרז ב- 28.11.02 כהתאחדות בלתי מותרת.

לטענת התביעה בתקופה בה היתה המשיבה בג'נין, היא פגשה אנשים הפעילים בגדודי חללי אל אקצה וביניהם את זקריה זבדי וסגנו שהיו כאמור מבוקשים ע"י כוחות הבטחון, היא התלוותה לזבדי והצהירה בכלי התקשורת על כוונתה לשמש לו מגן אנושי ע"מ לסכל פעילות של כוחות הבטחון ללכוד אותו ולעוצרו.

כמו כן החזיקה ברובה M16 ארוך שהיה ברשותו של זבדי וירתה בו.

עוד נטען כי התלוותה לפעילים חמושים של ארגון חללי אל אקצה ונטלה נשקו של אחד הפעילים כשהיא נושאת אותו ובודקת אותו.

בתאריכים 19.5.04 - 20.5.04 קיימו כוחות צה"ל בג'נין מבצע שנועד לעצור מבוקשים ולפגוע בחמושים, ובהם זבדי, סגנו ושני פעילים נוספים בארגון. במהלך המבצע, אבד אחד החיילים חומר המסווג סודי ביותר שהכיל פרטים סודיים לצורך מעצרם של המבוקשים, וחומר זה הגיע לפעילי ארגון חללי אל אקצה.

המשיבה היתה אותה עת בביתו של זבדי בג'נין, היא קיבלה מהפעילים שמצאו את החומר הסודי את החוברת לידיה, והקריאה את תוכנו לנוכחים תוך הסברה על תוכן החומר, על כך שהוא נועד ללכוד או להרוג את המבוקשים, ואת צירי הגישה לבתיהם.

בעקבות זאת הורה זבדי למבוקשים להסתתר, וכאשר נכנסו כוחות צה"ל למחנה הפליטים בג'נין ועצרו מבוקשים, לא הצליחו לעצור את המבוקשים שנכללו בחוברת הסודית.

בפרט האישום השני מואשמת המשיבה בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, בכך שלאחר ששוחררה ביום 28.5.04 ממעצר, נאסר עליה להכנס לשטחים שאזרחים ישראליים אינם מורשים להכנס אליהם, ולמרות זאת בין החודשים יוני ואוגוסט 2004 הפרה את ההוראה החוקית ונכנסה לג'נין עד שנעצרה ב- 9.8.04 במחסום עינב בתוך האיזור האסור בכניסה, כשהיא מחופשת בלבוש אשה מקומית.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים.

יש לציין שבתאריך 24.5.04 נעצרה כבר המשיבה בגין כניסתה לאיזור האסור בג'נין היא נחקרה ושוחררה ע"י בימ"ש השלום בפ"ת ביום 28.5.04, אולם למרות זאת שבה לג'נין עד שנעצרה ביום 9.8.04.

בתאריך 5.9.04 הורה שר הבטחון על מעצרה המינהלי של המשיבה ובאותו יום קויים דיון בפני נשיא ביהמ"ש המחוזי, אשר אישר את המעצר המינהלי, וערעור שהוגש ע"י המשיבה נדחה ע"י ביהמ"ש העליון.

במהלך המעצר המינהלי נפתחה חקירה פלילית בעיקר ככל שהיא מתייחסת לנושא אובדן החומר הסודי של כח צה"ל שנכנס לג'נין והגעתו לידי פעילי ארגון חללי אל אקצה והקראת האמור בחוברת ע"י המשיבה.

חומר הראיות המתייחס לכתב האישום הוגש לביהמ"ש, אולם לצורך הדיון לא חלק הסניגור כי אכן קיימות ראיות המבססות את העובדות הנטענות בכתב האישום אם כי אין בהן לטענתו כדי להקים עילת מעצר.

ככל שהדבר מתייחס לפרק של כניסת המשיבה לג'נין בחודש מאי 2004, טוען הסניגור שלא ניתן לעוצרה כיוון שעובדה שנעצרה כבר ושוחררה כעבור מספר ימים ע"י בימ"ש השלום.

אין חולק כי המשיבה התראיינה בכלי התקשורת כבר במרץ 2004, וטענה כי בכוונתה להיות בקרבת זקריה זבדי ע"מ לשמש לו מגן אנושי מפני פגיעה אפשרית בו ע"י כוחות הבטחון.

הארוע המתייחס להגעת החומר הסודי שאבד ותרגומו ע"י המשיבה נודע רק באוקטובר-נובמבר 2004 כשנפתחה חקירה בנדון, ואין כאמור מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה בענין.