החלטה בתיק בש 93999/04

החלטה זו משלימה את החלטתי מיום 14.2.05 והיא ניתנת לאחר שקיבלתי מן התביעה את הנתונים שצוינו בהחלטה הקודמת (התקבלו גם הערות תגובה של הסניגור).

על מדוכת הדיון מצויה בקשת הסניגור להתיר לו עיון ב"חומר החקירה" היינו בכל השיחות שקיים הנאשם  עם 22 גורמים (יחידים וחברות) הכלולים בנספח ב' לכתב האישום ואשר נקלטו בהאזנת סתר שהמשטרה קיימה בין לקווי טלפון של הנאשם ובין ב"האזנת נפח" במשרדי הנאשם בקפה "א-פרופו" שבקניון רמת גן.

במערכת "דייש" של המשטרה נקלטו כ-30,000 שיחות טלפון קוויות וב"האזנת נפח" נקלטו שיחות הנשמרות בכ-2000 קלטות. מכל אלה העבירה התביעה לעיון הנאשם 291  שיחות בלבד (מהן 216 שיחות שהוגדרו בידי התביעה כ"שיחות רלוונטיות" ועוד 75 שיחות שעל העברתן הוריתי בהחלטתי הקודמת).

22 הגורמים הנקובים בנספח ב' לכתב האישום הם עדי תביעה ולטענת הסניגור שיחות הנאשם עמם נסבו, תדיר, על "ענייני כספים ועסקים" ומכאן  נגיעתם לעניין המתברר במשפט.

כדי לברר בביטחון רב שאין במאגרי השיחות הללו שיחות של הנאשם עם 22  הגורמים הנ"ל שלא הועברו לנאשם, יש, לכאורה, צורך להרשות לנאשם או לשליחיו להאזין לכל השיחות שנשמרו במאגרים. לכך לא אוכל להסכים גם אם אראה את כלל השיחות כ"חומר שנאסף במהלך החקירה". טעמיי לכך פורטו בהחלטה שנתתי ב-ב"ש 92587/04,ב"ש 9267/04, ב"ש 9286/04 צ'רנוי, זאבי, רום וקומיסר נ' מדינת ישראל ואינני רואה צורך לשוב ולפרטם כאן.

עם זה מתגובת התביעה מתברר שיש דרך נוספת העשויה להבטיח בהסתברות גבוהה - אם גם לא מוחלטת - שהשיחות הללו יאותרו. התביעה אומרת שלא ניתן לאחזר תוך שימוש במילות מפתח שיחות ספציפיות או בין גורמים ספציפיים מתוך מאגר ה"דייש" הממוחשב ובוודאי שלא ניתן לעשות כן ביחס למאגר הקלטות שאינו ממוחשב. התביעה מתארת את התיעוד התוכני של השיחות כך:

מאגר 30,000 השיחות הקוויות - מערכת ה"דייש"

מחלק השרטוט במשטרת ישראל  מנהל תרשומת לגבי כל שיחה ושיחה בדפי הפקה שהנם בגדר תכתובת פנימית, בעמודה הנקראת הערת המשקלט. בעמודה זו ... מאפיין המשקלט את סוג השיחה או  תוכנה או הדוברים בה, אם ניתן לזהותם או הטיפול שנעשה בה, קרי: תקצור או תמלול...

אין כיום כל דרך טכנית לאחזר את הערות המשקלט... לפיכך, בכדי לדעת אם ישנה שיחה בה פלוני נכתב כאחד הדוברים שבהכרח זוהה בהערת המשקלט, יש לעבור באופן ידני על מאות דפי ההפקה והרשומות שנכתבו ביחס ל-30,000 השיחות...

מאגר שיחות הנפח

... לשיחות הנפח אין כל תיעוד ממוחשב, אלא יומנים שנכתבו בכתב יד, שהנם תרשומת פנימית, המתעדים בקצרה את עיקר השמע, שהתנהל בעמדה. לפיכך האפשרות היחידה לאתר שיחות עם דוברים ספציפיים... הנה קריאת מאות דפי היומנים אשר מכילים את אשר התרחש בעמדת הנפח...

הפתרון נעוץ אם כן  ב"... לעבור באופן ידני על מאות דפי ההפקה והרשומות שנכתבו ביחס ל-30,000 השיחות..." ו- " קריאת מאות דפי היומנים אשר מכילים את אשר התרחש בעמדת הנפח...". על אף ההיקף המרשים (מאות דפי הפקה ומאות דפי יומנים) לפי מיטב הבנתי ה"מעבר הידני" הזה אינו מצריך זמן רב או בלתי סביר ואף לא ייחוד כוח אדם בהיקף בלתי סביר.

"המעבר הידני" יכול להתבצע בידי הסנגוריה אם יועבר אליה מלוא הרישום הידני ויכול שיתבצע בידי התביעה או המשטרה. אני מניח שההערה החוזרת של התביעה שהרישומים הללו מהווים "תכתובת פנימית" נועדה להבהיר שהיא מתנגדת להעברת הרישומים לעיון הסנגוריה וממילא גם לביצוע "המעבר הידני" בידי הסנגור.

כשלעצמי אינני סבור שהרישומים האמורים הם "תכתובת פנימית". הם היו עשויים להיחשב כתכתובת כזאת אילו הועברו השיחות כולן לעיון ההגנה . אילו כך נעשה אזי מעמד הערות המשקלט או המאזין היה כמעמד "סיכום עדות" שכבר נפסק שהוא "תכתובת פנימית" ואינו "חומר החקירה" (בש"פ 7008/97 מ"י נ' הורוביץ פ"ד נא(5) 224). אולם משלא נעשה כך מהווים הרישומים הללו מין אינדיקציה לתוכן השיחות שמעמדה דומה למעמד ה"פרפרזה" שהתביעה מתבקשת לגלות להגנה בנסיבות של הוצאת צו חסיון על ראיה כלשהי (" חייבת התביעה להביא לידיעת הסנגוריה, ולו בקווים כלליים, תוכנה של אותה עדות חסויה" ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מ"י פ"ד מו(5) 8, 21).

אף על פי כן אינני מורה לתביעה להעביר את כל "החומר הידני" להגנה שמצד אחד  ברור שרובו ככולו אינו נוגע לשיחות עם 22 הגורמים הנזכרים ולכן אין מקום להעביר לסנגוריה את החומר ה"מיותר" ומצד שני ברור לי שיעילות הבדיקה  בידי התביעה או המשטרה אינה נופלת מזו של ההגנה.

לפיכך אני מורה כי יתבצע "מעבר ידני" על הרישומים המצוינים לעיל ואם יאותרו בהם שיחות בין הנאשם לאחד מ-22 הגורמים הללו יימסרו ההקלטות הספציפיות לעיון ההגנה. הסריקה יכולה להתבצע בידי התביעה  ואם כך ייעשה אסתפק בהודעה של התביעה בכתב לתיק בית המשפט המודיעה את תוצאות הסריקה. הסריקה יכולה להתבצע גם בידי גורמי החקירה המשטרתיים. אם כך ייעשה אבקש שתוצאות הסריקה יפורטו ב"תעודת עובד ציבור" שתוגש לתיק בית המשפט.

מימוש החלטה זו לא ייעכב את ההליך הדיוני  כפי שנקבע  ב"תיק העיקרי".

החלטה זו ניתנת היום כ'  אדר א, תשס"ה (1 מרץ, 2005), שלא במעמד הצדדים. המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים