החלטה בתיק בש 93518/05

: | גרסת הדפסה
ב"ש, פ"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב
93518-05,1168-05
1.12.2005
בפני :
דוד רוזן

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד שרון בן- צבי
:
הישם אבו מועמר
עו"ד גיורא זילברשטיין
החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס בניגוד לסעיפים 345(ב)(4) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ב)(1) לחוק, עבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק, וכן עבירה סעיף 368ג סיפא לחוק. בד בבד עתרה המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

המשיב והמתלוננת בני דודים, נשואים  זה לזו. לבני הזוג שלושה ילדים משותפים (קטינים). על פי כתב האישום כפה המשיב את גופו על המתלוננת בניגוד לרצונה, תוך שימוש בכוח ובאיומים כלפיה. יתר על כן, המשיב נהג להכות את המתלוננת ואת ילדיו באופן שיטתי, ולהתעלל בהם גופנית ונפשית.

התובעת המלומדת, עו"ד סיגל אורבך, סבורה כי קיימות במקרה דנן, ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע המעשים המיוחסים לו עלי כתב האישום.

מנגד, הסניגור המלומד, עו"ד גיורא זילברשטיין, טען בלהט לכרסום בחומר הראיות - כרסום המצדיק שחרור המשיב לחלופת מעצר.

לגישתו של הסניגור המלומד, המניע להגשת התלונות מצידה של המתלוננת נולד בשל קנאתה וסכסוך שפרץ בינהם על רקע החלטתו של המשיב לקחת לו אישה נוספת, אשר ילדה לו ילדים בריאים- בניגוד אליה. יתר על כן, המתלוננת אינה האישה ה"ממלאה פיה מים". המתלוננת שיתפה את אביה ואת שכנותיה ביחסיה עם המשיב. לפיכך, תמוה הדבר, מדוע המתלוננת לא מצאה לנכון לספר לקרוביה- אותם שיתפה ממילא ביחסיהם- על מעשי  האינוס, שנעשו בה ע"י המשיב. נוסף לכך, לא נמצא על המתלוננת כל סימן היכול להעיד על האונס שעברה כביכול. כך גם לגבי המכות שקיבלה המתלוננת מהמשיב- לא נמצא כל ממצא רפואי המעיד על חבלה בראש או סממנים שיוכלו להעיד על חבלה שכזו (ראה לעניין זה דו"ח הערכת מסוכנות חשוד באלימות בין בני זוג, וכן תעודה רפואית מיום 3.10.05). יתר על כן, המתלוננת סרבה לשתף את הרופאה שבדקה אותה בפרטי האירוע, ובכך יש לגישתו של הסניגור המלומד, להצביע על אי אמיתות תוכן התלונה. לגבי עדויות הילדים, טוען הסניגור המלומד, כי חוקרת הילדים ציינה מפורשות כי לא ניתן לסמוך על מהימנותם. לאור האמור לעיל, טען הסניגור המלומד, לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

שיוויתי לנגד עיני טענותיו הנכבדות של הסניגור המלומד, ובאתי לבחון האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב.

להלן יפורטו עיקרי הראיות:

בעדותה של המתלוננת מיום 12.10.05, מתארת הנ"ל מקרה שהתרחש באותו היום, בו הורה לה המשיב ללכת לחנות שבבעלותם. המתלוננת השיבה לו כי היא תלך לחנות לכשתסיים את עבודות הבית, והלה התעצבן מתשובתה, נטל סכין מטבח המיועדת לשחיטת כבש, כיוון אותה לעבר צווארה, ואמר לה: "תלכי או לא תלכי", וכן אמר לה כי יחסל אותה. המתלוננת נתקפה פחד והלכה (גיליון 1 שורות 2-12).

עוד לדברי המתלוננת, בהמשך אותו היום, כאשר שבו הילדים מבית הספר, קרא המשיב לבתו מיאדה, היא רצה אליו, בשל פחדה ממנו- שכן לדברי המתלוננת, המשיב נוהג להכותה עד אשר היא עושה את צרכיה במכנסיה, באם היא לא מגיעה מיד לכשהמשיב קורא לה- כאשר לפתע שמעה המתלוננת צעקות של בתה "לא אבא, לא אבא". המתלוננת מספרת כי היא רצה לחנות, וראתה שם את בתה מבועתת. הילדה סיפרה לה, כי המשיב איים עליה בסכין (גיליון 1 שורות 13-24).

המתלוננת ציינה בחקירתה, כי המשיב נוהג לאיים עליה ולהכותה, ואף ציין בפניה, כי אם תעז להתלונן היא לא תראה את ילדיה לעולם (גיליון 1 שורות 26-27).

המתלוננת תיארה מקרה שהתרחש כשבועיים לפני יום מתן העדות, בו המשיב היכה את בתו מיאדה, עד אשר עשתה הילדה את צרכיה במכנסיה. לאחר מכן הכה את המתלוננת בפניה ובאוזניה, חבט את ראשה בקיר, והיא נפלה לריצפה כתוצאה מכך.

בצהרי אותו היום הורה המשיב למתלוננת ללכת למכולת, המתלוננת ברחה מביתה, כאשר ילדיה רצים אחריה, לבית משפחת אליוש, המתגוררים בשכנות אליה, ושם סיפרה להם כי נמאס לה מהמכות שהיא מקבלת מהמשיב, וכי בכוונתה לפנות למשטרה. השכנים ביקשו לקרוא לאביה על מנת לערוך "סולחה" בין בני הזוג, ואכן אביה ואביו של המשיב הגיעו אליו לחנות, על מנת לשוחח עימו, והוא סיפר להם כי כאשר הוא בא לקיים עימה יחסי מין, היא אומרת לו "איכס אתה מגעיל", ו"עושה דאוונים" (גיליון 2 שורות 7-28, לעניין המכה בראש ראה גם עדות המתלוננת מיום 16.1.05 גיליון 1 שורות 2-11).

המתלוננת הוסיפה וציינה, כי המשיב נוהג לומר ש"האישה היא כמו נעל", וגם כאשר היא סובלת מדלקת באבר מינה, ומציינת בפניו כי קים יחסי מין מכאיבים לה- המשיב בכל זאת מקיים עימה יחסי מין. המתלוננת סיפרה כי המשיב נוהג לקיים עימה יחסי מין בכוח, מזה כשש שנים, בד"כ בלילה, והיא אינה צועקת בגלל שילדיהם ישנים. המתלוננת ציינה כי היא אומרת לו בפירוש כי אינה רוצה לקיים עימו יחסי מין, אך הוא מתעלם מכך. המשיב נהג לומר לה כי היא "זמנית", בשל העובדה שהיא ילדה לו ילדים חולים, וכך לאחר כל פעם שהוא בועל אותה, הוא בועט בה מהמיטה, ומציין בפניה כי היא "זמנית" עד אשר ימצא לו אישה אחרת- עד שלבסוף הוא אכן מצא לו אישה נוספת (גיליון 3 שורות 1-25, ראה עוד עדות המתלוננת מיום 16.1.05 גיליון 1 שורות 12-28, גיליון 2 שורות 1-8, וכן גיליון 3 שורות 4-12).

המתלוננת תיארה מסכת אלימות קשה מנשוא ממנה היא סובלת ע"י המשיב עצמו- באמצעות ידיו ורגליו- פעם באמצעות חגורה בשל בעיה בכפתור חולצתה, ופעם זרק עליה ארגז חלב בשל מריבה עם אשתו השניה. כן תיארה המתלוננת, כי המשיב נהג להכות גם את ילדיהם. לדברי המתלוננת משפחתו של המשיב יודעת על מעשיו, שכן היא התלוננה בפניהם, והם תמיד עשו בינהם "סולחה" (גיליון 3 שורות 26-28, גיליון 4 וגיליון 5 שורות 1-11).

המתלוננת הדגישה כי היא מפחדת ממנו, ומעוניינת ללכת למעון לנשים מוכות . המתלוננת הועברה, אכן, יחד עם ילדיה, למעון שכזה (גיליון 5 שורות 12-13, וכן גיליון 6 שורות 6-7).

 בעדותה של המתלוננת מיום 16.10.05 סיפרה הנ"ל על אירוע התקיפה בו חבט את ראשה בקיר, וכן על מנהגו של המשיב לקיים עימה יחסי מין בכוח (גיליון 1, וכן גיליון 2 שורות 1-8). המתלוננת תיארה מקרה מלפני כשבוע, בו קרא לה המשיב, על מנת לקיים עימה יחסי מין, תוך שהוא בועט בה. המתלוננת אמרה לו שהיא עייפה, והוא שלח לעברה מבט מאיים. המתלוננת פחדה על עצמה ועל ילדיה, ולפיכך הלכה אחריו לחדר. לאחר מכן, לדבריה, הורה לה המשיב להוריד את תחתוניה, והיא הורידה אותם מתוך פחד. בהמשך, המשיב הוציא את חזה מהשמלה, נגע בה- חרף סירובה- וחדר אליה בכוח, תוך שהוא מושך בשערותיה ומנשק אותה בכוח (גיליון 2 שורות 9-28, וכן גיליון 3 שורות 1-4).

בהמשך נשאלת המתלוננת האם סיפרה למישהו על המעשים שנוהג המשיב לעשות בה, והלה השיבה: "סיפרתי לאבי שהוא בעט בי מן המיטה ושמרביץ לי אבל התביישתי להגיד שהוא אונס אותי ואבא אמר לי שאני אשתו ושאני חייבת לשכב איתו ואם אני לא רוצה שאוותר על הילדים ואלך אין אצלנו נשים גרושות ככה הוא תמיד אמר לי " (גיליון 3 שורות 13-18).

המתלוננת נשאלה מדוע רק עתה התלוננה, והשיבה על כך: " עכשיו אחרי שהילדה סיפרה שהרים עליה סכין אני שמעתי אותה צועקת לא אבא לא אבא אני החלטתי שנמאס לי ראיתי אותה צהובה ורועדת וראיתי שזה לא עוזר כל הסולחות שהם עושים אז החלטתי שאני לא מוכנה לסבול כל החיים עד שאהיה זקנה ושילדיי יסבלו " (גיליון 3 שורות 19-25).

צא וראה, המתלוננת תיארה בעדויותיה מסכת התעללות נפשית וגופנית קשה בה ובילדיה.

ילדי בני הזוג, נחקרו ע"י חוקרת ילדים, בעקבות תלונותיה של המתלוננת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>