החלטה בתיק בש 93400/07

ביום 1.10.07 הוגש נגד המשיב כתב אישום במסגרתו יוחסו לו העבירות הבאות: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז -1977; להלן: "החוק"), הסעה שלא כדין (עבירה לפי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952) ונהיגה בזמן פסילה (עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961).

יחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, ומכאן הדיון בפני.

בפתח הדיון הצהיר ב"כ המשיב כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ביחס לעבירה של הסעה שלא כדין, אולם טען כי מעשיו של המשיב לא שיכללו עבירה של נהיגה בזמן פסילה ושל סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וזאת מן הטעמים הבאים:

א.      המשיב לא ידע כי הינו מצוי בפסילה. באותה עת היו תלויים ועומדים נגד המשיב שני עונשי פסילה, האחד מבית המשפט השלום בנצרת והשני של בית המשפט השלום לתעבורה בירושליים. גזר דינו של בית המשפט בנצרת לא היה חלוט, שכן המאשימה ערערה עליו ואילו עותק מגזר דינו של בית המשפט השלום בירושליים לא נמסר לידי המשיב כנדרש, כך שהלה לא ידע על עונש הפסילה שהוטל עליו.

ב.      עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הינה עבירה התנהגותית ולפיכך נדרשת הוכחה לכאורה כי התקיימה במשיב הכוונה המיוחדת הנדרשת בעבירה זו. לשיטתו יסוד נפשי זה לא עולה, גם לא לכאורה, מחומר הראיות הקיים בעניינו של המשיב. כך, שלא ניתן לייחס למשיב עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ולכל היותר ניתן היה לייחס לו עבירה של נהיגה פזיזה או הכשלת שוטר.

ג.        לחילופין, טען, כי גם אם יידחו טענותיו אלה, הרי שלא קיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב. אף לא אחת מהעבירות שיוחסו לו אינה מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית מה גם שעל פי המתואר בכתב האישום לא לוו העבירות המיוחסות לו במעשה אלימות. כמו כן טען, כי המשיב אינו מנהל אורח חיים עברייני ועברו הפלילי של המשיב כולל הרשעה אחת בלבד.

ד.      המשיב שוחרר בתנאים במסגרת התיק שנוהל נגדו בבית המשפט השלום בנצרת והקפיד על תנאי השחרור. לפיכך, אם יסבור בית המשפט כי קמה עילת מעצר, יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים תחת פיקוחה של אמו.

ב"כ המבקשת עמדה על בקשתה כי המשיב יעצר עד לתום ההליכים נגדו. ואלה נימוקיה:

א.      קיימת תשתית ראייתית לכאורית בעניינו של המשיב בנוגע לביצוע המיוחס לו כפי שעולה מדו"חות הפעולה של השוטרים. כמו כן, מהודעותיהם של נוסעים שהיו ברכב בו נהג המשיב, עולה כי הלה המשיך בנסיעה פרועה במשך כעשר דקות, אף שביקשו ממנו לעצור. מהודעות אלה עולה כי יושבי הרכב שמעו את קריאת השוטרים לעצור ומכאן שגם המשיב היה מודע למרדף המתנהל אחריו. אופן נהיגתו של המשיב, העולה גם מהודעות אלה, מעיד על הסיכון החמור לחיי אדם בשל אופן נסיעתו.

ב.      ביום 30.4.07 הורשע המשיב בעבירות דומות והוטלו עליו שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ושמונה חודשי מאסר על תנאי וכן פסילת רשיון הנהיגה. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש ולבקשתה ניתן עיכוב ביצוע ככל שהדבר נוגע לעונש המאסר ומכאן, שככל שהדבר נוגע לעונש הפסילה, הפך פסק דינו של בית המשפט השלום  בנצרת לפסק דין חלוט. יתרה מכך, גם מהודעתו של המשיב בעת שנעצר ומדו"ח המעצר, עולה כי היה מודע לכך שנהג בזמן פסילה.

ג.        המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר שעניינה מסוכנות. הסיכון נשקף הן מהסעתם של שוהים בלתי חוקיים והן מהימלטותו מן השוטרים בנהיגה פרועה המסכנת חיי אדם, הן ביחס לנוסעים שהיו ברכב והן ביחס למשתמשים בדרך. לחובת המשיב עומדת הרשעתו בעבירה דומה בחודש אפריל שנה זו, המלמדת כי אין המדובר במי שמעד מעידה חד פעמית, אלא במי שמבצע עבירות מסוג זה כדרך חיים. לתמיכת דבריה הגישה פסיקה.

ד י ו ן

לא מצאתי ממש בטענותיו של ב"כ המשיב.

ראשית, טענותיו כי המשיב לא נהג בזמן פסילה אין בהן ממש, לא מן הבחינה העובדתית ולא מן הבחינה המשפטית.

הנאשם הורשע על פי הודאתו, בבית המשפט השלום בנצרת (ת"פ 2356/06, כב' השופטת רוטפלד- האפט), בביצוע עבירות של הסעה שלא כדין והתחזות כעובד ציבור.

ביום 30.4.07 נגזרו עליו העונשים הבאים:

מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים אותם יוכל לרצות בעבודות שירות אם ימצא מתאים לכך על ידי הממונה על עבודות השירות; 8 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים בגין כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וקנס.

נוסף על כך נפסל רשיון הנהיגה של המשיב : " הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. מניין ימי הפסילה מהמועד בו יהפוך גזר הדין סופי".

ביום 30.7.07 קבע בית המשפט כי הנאשם ירצה את עונש המאסר שהוטל עליו בעבודות שירות, על פי חוות הדעת של הממונה על עבודות השירות. החלטה זו ניתנה בהעדר המשיב ולאחר שבא כוחו, המייצגו גם בפני, ביקש לקיים את הדיון בהעדרו, כשלדבריו עונש המאסר הודע לנאשם בישיבת יום 30.4.07.