החלטה בתיק בש 93384/05

1.         בפניי ערר על החלטתה של כב' השופטת פרנקל (בימ"ש השלום רמלה, ב"ש 4776/05) להורות על מעצרו של העורר, יוסף קוריש, עד לתום ההליכים במשפטו.

            נגד העורר הוגש כתב אישום לבימ"ש השלום ברמלה (ת.פ. 3138/05) המייחס לו עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); של הפקרה לאחר פגיעה, לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה; של שיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ושל נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

            אין מחלוקת של ממש לגבי העובדות הנטענות בכתב האישום. העורר נהג, בתאריך 25.8.2005 בשעה 17:50 לערך, ברכב מסוג דייהטסו, בכביש מספר 44 מדרום לצפון. אותה עת לא היתה ברשות הנאשם פוליסת ביטוח ברת-תוקף. תוך כדי נסיעה, הסיט הנאשם את מבטו מהדרך על מנת ליטול סיגריה מחפיסה שהיתה מונחת בצידו הימני של לוח המחוונים של הרכב. בשל אותה הפניית מבט, סטה הרכב ימינה לעבר השול הימני, ופגע בויקטור אמסלם ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר צעד בצד הדרך, במסגרת צעידה ספורטיבית. כתוצאה מהתאונה הועף המנוח באויר, נחבט בגופו ונהרג במקום. הרכב ניזוק בצידו הימני ושמשת הרכב נופצה.

            לאחר התאונה, המשיך העורר בנסיעה ונמלט מהמקום מבלי לעצור את רכבו במקום התאונה ולהגיש עזרה למנוח. כמו כן, לא הזעיק העורר את שירותי ההצלה ולא הודיע, באורח מיידי, על התאונה לתחנת המשטרה הקרובה. בהמשך, כיסה הנאשם את שמשת הרכב בניילון כהה ונסע אל חברתו עדה ניזרי, המתגוררת בהוד-השרון.

            אין חולק כי העורר סיפר לחברתו כי הרכב נפגע בתאונה "תמימה", ולא שיתף אותה בעובדות הטראגיות שהתרחשו.

            למחרת היום, פנה הנאשם, יחד עם חברתו, למוסך ברעננה וביקש לתקן את הנזק ברכב, תוך שניזרי מוסרת הצהרת שקר, בנוכחותו של העורר, לפיה ניזוק הרכב כתוצאה מתאונה עם רכב אחר, כאשר היא עצמה נוהגת ברכב.

            הרכב לא תוקן, בסופו של דבר, לאחר שהמשטרה הגיעה למוסך בתאריך 28.8.2005, לאחר חקירה מאומצת, ובו ביום נעצר העורר.

            כאמור, העובדות הרלבנטיות אינן שנויות במחלוקת, והעורר אינו מכחיש את העובדה כי נטש את זירת התאונה מבלי להושיט עזרה למנוח או להזעיק את המשטרה ואת גורמי הסיוע הרפואי. אין מחלוקת כי העורר מסר פרטים כוזבים לחברתו וכי ביחד עימה נעשה ניסיון לתקן הרכב, על מנת לטשטש את סימני התאונה.

2.         ביהמ"ש דלמטה סבר כי קיימת עילת מעצר בעניינו של העורר, עילה אשר באה לידי ביטוי בחשש לשיבוש הליכי המשפט. כב' השופטת פרנקל אינה מתעלמת מן העובדה כי כל הראיות הרלבנטיות אינן נתונות במחלוקת, אך לשיטתה קיים עדיין חשש כי העורר יוסיף לשבש את הליכי המשפט.

            בהחלטתה ציינה כב' השופטת פרנקל כי אין ניתן, בדרך של חלופת מעצר, להתגבר על החשש כי העורר יצור קשר עם עדים ובכלל זה עם חברתו, על מנת לשבש את מהלכי המשפט.

לאור האמור, הורתה כב' השופטת פרנקל על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים במשפטו. זאת, בנוסף לפסילת רשיונו עד לתום המשפט.

טרם שנשמעו טיעוני ב"כ העורר, נשאל עו"ד שניידרמן, ב"כ המשיבה, האם קיים חשש אמיתי לפיו יוסיף העורר לשבש את הליכי המשפט, לאחר שהודה בכל העובדות הרלבנטיות.

עו"ד שניידרמן השיב כי ניסיון העבר מלמד, כי אין לשלול האפשרות שהעורר ישוב וישבש את מהלכי המשפט, תוך ניסיון להשפיע על עדי התביעה. התנהגותו של העורר הינה חמורה ביותר, והחלטתו להפקיר את המנוח המוטל לצד הכביש, מעידה על מידת מסוכנותו. העורר ביצע פעולות מחושבות ומתוכננות, על מנת להסוות את כל ראיה לקרות התאונה המחרידה, ובנסיבות אלה, אין למצוא פגם בהחלטתה של כב' השופטת דלמטה, לעוצרו עד לתום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המשיבה צירף שתי החלטות אשר ניתנו בביהמ"ש העליון (ב"ש 307/85; בש"פ 4510/91), שם הוחלט על מעצרו של נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית ובהפקרה לאחר פגיעה, עד לתום ההליכים במשפטו.

3.         בחנתי את חומר הראיות אשר הוצג בפניי על ידי ב"כ המשיבה, ושקלתי בכובד ראש את טיעוניו, ולאחר זאת הגעתי למסקנה כי דין הערר להתקבל.

            אין חולק כי העורר היה מעורב בביצוע עבירות חמורות ביותר, שתוצאתן המרכזית פגיעה קטלנית באדם אשר צעד לתומו לצד הדרך, ומצא את מותו הטראגי, כתוצאה מסטיית רכבו של העורר לשולי הכביש.

            חומרה יתרה יש למצוא בהחלטתו של העורר לנטוש את מקום התאונה, ולעשות כל מאמץ על מנת לטשטש את רישומה ואת סימניה, ברכב בו נסע.

            עוד רואה אני חומרה רבה בנסיונו של העורר לשתף את חברתו במזימה, ולהביא לתיקונו של הרכב במוסך, על מנת למלט עצמו מאימת הדין.

            אין להכחיש את מידת מסוכנותו של העורר כנהג, ולעניין זה הסכימה באת-כוחו של העורר לפסילת רשיונו לנהיגת רכב מנועי, עד לתום ההליכים במשפטו.