החלטה בתיק בש 93055/06

1.         בפני ערר שהגישה העוררת (להלן: "המדינה"), על החלטת בימ"ש לענייני תעבורה בנתניה מיום 23/5/06 בתיק תעבורה 1789/06 (כב' השופטת ר. שוורץ בן-יששכר). בימ"ש קמא קבע כי על המדינה למסור למשיב את הממל"ז - מכשיר למדידת מהירות, לצורך בדיקתו על ידי מומחה מטעמו.

2.         נגד המשיב הוא הנאשם, הוגש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של נהיגה במהירות של 203 קמ"ש בדרך בינעירונית, בדרך בה המהירות המירבית המותרת  היא 90 קמ"ש. הנאשם שלח מכתב רשום לעוררת, וביקש לעיין בחומר החקירה המצוי בידיה. במסגרת בקשה זו, ביקש הנאשם כי מכשיר הממל"ז באמצעותו בוצעה המדידה יועמד לבדיקת מומחה מטעמו. הבקשה נשלחה עוד בטרם התקיים דיון, ולא זכתה למענה. במועד ההקראה חזר הנאשם על הבקשה בפני ביהמ"ש.

בימ"ש קמא דן בבקשת הנאשם להעביר לו את הממל"ז במסגרת עיון בחומר חקירה. לאחר ששמע בימ"ש קמא את טיעוני הצדדים קבע כי   "משטרת ישראל תעמיד את מכשיר הממל"ז הרלוונטי לבדיקת מומחה מטעם ההגנה" בכפוף לתנאים אותם פירט בהחלטה.

3.         המדינה מבקשת לבטל את החלטת בימ"ש קמא ולקבוע כי מכשיר הממל"ז אינו בגדר "חומר החקירה", ואין מקום למסור אותו למשיב.

טענות העוררת

4.         המדינה טוענת כי אין מקום להיעתר לבקשת המשיב. לטענתה, המשיב לא כפר באמינות המכשיר, וכל טענותיו הן חסרות בסיס. לאור החזקה הקיימת כי מכשיר הממל"ז הוא אמין, ניתן לבסס על תוצאות מדידתו הרשעה בפלילים, והרוצה לסתור חזקה זו - עליו הראיה. המדינה מפנה גם לתגובת המשיב בעת שנעצר עם רישום הדו"ח, תגובה המעידה לטענתה על כך שהנאשם נהג במהירות מופרזת ושאין כל יסוד לבקשתו.

עוד טוענת המדינה כי בדיקת המכשיר עתה, לאחר חלוף זמן כה רב ממועד ביצוע העבירה (למעלה משנה), היא חסרת תועלת. כל שיוכל המשיב ללמוד מהבדיקה לא יעיד על תקינות המכשיר במועד הרלוונטי. לעומת זאת, מרישומיו של עורך הדו"ח ומכרטיס המכשיר המתעד את הבדיקות והתיקונים שנעשו במכשיר, בהם יכול המשיב לעיין, ניתן להסיק מסקנות בדבר תקינות המכשיר במועד ביצוע העבירה.

המדינה טוענת עוד כי כל מטרתה של הבקשה היא הטרדת התביעה. לטענתה, לאור ריבוי בקשות מסוג זה, ולאור הסכנה כי הן עלולות להוות אמצעי להשבתת האכיפה, אין זה סביר לקבל את הבקשה ויש לדחותה. לדברי המדינה קבלת הבקשה תגרום להשבתת מכשיר הממל"ז, ועלולה לפגוע ולהקשות על פעילות המשטרה, לאור הכמות המוגבלת של מכשירי ממל"ז במשטרת ישראל, שהם מכשירים חיוניים המשמשים את משטרת ישראל לאכיפה יום יומית.

טענות המשיב

5.         המשיב טוען כי הערר הוגש באיחור ומטעם זה בלבד דינו להימחק על הסף.

לגופו של עניין טוען המשיב כי מעולם לא ביקש לקבוע כי המכשיר הינו בגדר "חומר חקירה". לטענתו טעה כאשר ציין במכתבו למאשימה כי המכשיר נדרש לבדיקה מכח סעיף 74(א) לחסד"פ. עוד לדבריו, אין להסתמך על הדברים שנכתבו בדו"ח המהירות, שכן הם נכתבו בצורה מעוותת, והוא לא הסכים לחתום על הדו"ח.

לטענת המשיב בדיקת המכשיר הכרחית שכן גם בדיקה מאוחרת בצירוף כרטיס ההיסטוריה של המכשיר, יכולים לשפוך אור על תקינות המכשיר בעת ביצוע הבדיקה. לדבריו, אין ממש בטענה כי בדיקת הממל"ז תפגע באינטרס הציבורי, שכן לעוררת 200 מכשירי ממל"ז שאינם בשימוש בו זמנית.

דיון

6.         מהות הבקשה היא עיון בחומר חקירה המצוי בידי העוררת, כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, שזו לשונו: