החלטה בתיק בש 92924/05

הבקשה שבפני, מטעמה של המבקשת, היא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בת.פ. 40259/05.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפות הגורמות חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, וכן תקיפות בנסיבות מחמירות - כל מעשי התקיפה בוצעו בבת-זוגו (להלן:" המתלוננת").

באישום הראשון מיוחס למשיב, כי בתאריך 22.8.05 הכה את המתלוננת מכות נמרצות באגרופיו, בפניה, בגבה, ובפלג גופה העליון, שבר את אפה, וגרם לה לשריטות והמטומות מתחת לעיניה, ועל גופה.

באישום השני מיוחסים למשיב מעשי תקיפה במהלך כשנה החל מקיץ 2004, כאשר הכה את המתלוננת חדשות לבקרים באגרופיו, כשהמכות הופנו לפניה, לחזה, ובפלג גופה העליון, וגרם לה להמטומות ולחבלה ביד.

ב"כ המשיב מאשרת, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לגבי האישום השני, אך לטענתה, מאחר והמתלוננת מסרה 3 הודעות באשר לתקיפה נשוא האישום הראשון, ובשתי הודעות הכחישה מעורבות המשיב, ורק בהודעה אחת - ייחסה לו את מעשי התקיפה - קיים כרסום מהותי בתשתית הראייתית.

ב"כ המבקשת משתיתה את בקשתה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו, בהתבסס על הראיות כדלקמן:

א.         בהודעתה של המתלוננת, מתאריך 23.8.05 שעה 10:35 (הודעתה השנייה), מסרה המתלוננת כי המשיב היה שיכור, הכה אותה באגרופיו בפניה, וגרם לה לפגיעה באפה.

            לדבריה, לאחר שהוכתה הלך המשיב להזמין אמבולנס.

            לטענתה, בתחילת חייהם המשותפים לא נהג המשיב להכותה, אך לאחר שנה ומחצה החל להכותה, אך הוא לא עושה כן כל הזמן, ואתמול "היה המקרה הכי קשה". לדבריה הסימן הנראה במפשעתה נגרם לה מכך שהמשיב בעט בה, אך היא לא התלוננה עליו מעולם במשטרה.

כאן יוער, כי בהודעתה הראשונה מתאריך 22.8.05 שעה 18:00 הכחישה המתלוננת כי המשיב מכה אותה, ולדבריה, החבלות בגופה נובעות מנפילתה, עקב היותה שיכורה. ברם בהמשך, כאשר בתה נכנסה לחדר ובכתה, הודתה המתלוננת שהמשיב אכן מרביץ לה לפעמים (ראה הודעתה מתאריך 22.8.05 עמ' 2 שורה 3), אך לדבריה, הוא עושה כן " בגלל שהיא דפוקה" (הודעתה הנ"ל עמ' 2 שורה 7).

עיננו הרואות, שכבר בהודעתה הראשונה אישרה המתלוננת את מעשי התקיפה של הנאשם.

בהודעתה של המתלוננת מתאריך 24.8.05 שעה 18:25 (הודעה שלישית), טענה המתלוננת, כי היא והמשיב רכשו שתייה חריפה, ולאחר ששתו הם התקוטטו, והיא מצאה עצמה מדממת.

            המתלוננת סיפרה, כי המשיב נוהג להכותה באגרופיו, בזרועתיה, בגבה, בחזה, ובפנים. לפני כ- 4 חודשים הוא הכה אותה, ולפני כחודש וחצי, כשהיו אצל אימו של המשיב, היא נדחפה על ידו מהמיטה, ונפלה על המאוורר.

לטענתה, המשיב החל להכותה לפני כשנה, והוא למד איגרוף בילדותו.

באשר לאירוע בגינו הוזמנה המשטרה, טענה המתלוננת, שכיוון שהיתה שיכורה, איננה זוכרת כיצד נתן לה המשיב אגרוף באפה.

לאור האמור לעיל, לא ניתן לומר שרק בהודעה אחת טענה המתלוננת כי הוכתה על ידי בעלה, אלא תארה מסכת של מעשי תקיפה, אם כי לגבי האירוע נשוא האישום הראשון, לא מסרה פרטים וציינה כי איננה זוכרת כיצד קיבלה את האגרוף באפה.

בתאריך 30.8.05 התייצבה המתלוננת במשטרת מרחב איילון, וביקשה לבטל את התלונה נגד בעלה, וכשנשאלה מדוע היא מבקשת לעשות כן, השיבה, כי היא פועלת לפי בקשת אחותו של המשיב.

ב.         ממזכר שיחה עם ד"ר זייצב מהמכון לרפואה משפטית, עלה, כי האשה טענה בפניה שהמשיב הכה אותה באפה, היא נפלה על רדיאטור, ונחבלה פעם נוספת באפה ובפניה. הסימנים בזרוע ימין ובגב נגרמו לה, לדבריה, ממכות שהוכתה באגרופי המשיב.

ג.          צילומי המתלוננת מצביעים על פגיעות באפה, בגופה, וסימני חבלות בגבה. התיעוד הרפואי מתיישב עם הנראה בצילומים. יוער כי הצילומים מזעזעים, ובהם נראית דירתה של המתלוננת והמשיב,  כשבמסדרון הבית כתמי דם על הרצפה ועל הקירות.