החלטה בתיק בש 92834/05

ביום 4.8.05 גזר בית משפט השלום את עונשה של המבקשת, בין היתר, ל-15 חודשי מאסר לנשיאה בפועל והוא בגין הרשעתה, על פי הודאתה, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; התחזות כאדם אחר; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזוייף.

הבקשה המונחת לפני היא לעכב את ביצוע עונש המאסר עד לגמר הליכי הערעור שהמבקשת הגישה, שעניינו בחומרת עונשה.

בא כח המבקשת טוען כי לערעור סיכויי הצלחה טובים שכן המבקשת נטלה חלק קטן יחסית בפרשת המרמה המורכבת והמסועפת שאודותיה נסב כתב האישום. היא שימשה "בורג קטן"      ו-"כלי" בידי גורמים אחרים שעמדו לדין עמה ושנדונו לעונשי מאסר חמורים פי שלושה וארבעה ממנה. פשוט מאוד להראות את חלקה הקטן יחסית על ידי הצבעה על סכומי הרווח שהגיעו לידה כתוצאה מחלקה במעשה העבירה (כ-24,000 ש"ח) בהבדל משותפיה לכתב האישום שהשיגו מליוני שקלים כתמורה לעבירות המרמה שביצעו.

עוד טוען בא כח המבקשת ששולחתו מצויה במצוקה כלכלית קשה ביותר, חובותיה השונים מסתכמים ביותר ממליון שקלים ומתנהלים נגדה 9 תיקי הוצאה לפועל.  על זה נוסף מצבה הרפואי הקשה שכן היא חולה במחלה ממארת.

עונש מאסר של 15 חודשים צפוי להיות, הלכה למעשה, פרק שהות בבית הסוהר של 10 חודשים ואפילו פחות, אם תזכה המבקשת בהפחתה אדמיניסטרטיבית של משך העונש.

התוצאה תהיה שאם תדחה בקשתה לעיכוב הביצוע של המאסר, יהפוך ערעורה לאקדמי בלבד, שכן קשה להניח שהוא יקבע לברור ולדיון בתוך עשרת החודשים הקרובים.

כללו של דבר, בא כח המבקשת סבור שעניינה בא בגדרן של אמות המידה לעיכוב הביצוע שנקבעו בע"פ 111/99 שוורץ נ' מ"י פ"ד נד[2] 241.

באת כח המדינה התנגדה לבקשה. היא גורסת שתמורת העבירות הקטנה יחסית שקבלה המבקשת שאיננה מעידה על חומרת מעשיה. מדובר בפקידה בבנק שמעלה באמון שניתן לה ושיתפה פעולה עם קבוצת רמאים כדי לחמוס כספים לא לה. אכן שותפיה לכתב האישום נטלו חלק נכבד יותר בפרשת המרמה, אך גם עונשם חמור הרבה יותר בהתאמה. העונש שנגזר למבקשת הוא עונש ראוי והולם וסיכויי הערעור נדמים בעיני באת כח המדינה כקלושים.

יתר על כן, מדובר במבקשת שכבר נדונה לפני כשנה ויותר לעונש מאסר בן שנה אחת לנשיאה בפועל. ביצועו של עונש זה מעוכב עד לגמר הליכי הערעור, אך בענייננו קבע בימ"ש קמא שהמבקשת תישא את עונשה במצטבר לעונש ההוא. מכאן שאין מדובר בתקופת ענישה ממשית של 15 חודשים, אלא תקופה כוללת של 27 חודשים. לא זו בלבד שזוהי תקופה ארוכה למדי כדי לגרום למיצוי ההליך הערעורי בשני התיקים אלא אף גם זו שההקטנה המנהלית שהמבקשת סומכת יהבה עליה איננה בטוחה כל כך (הכלל הוא שאין "מנכים" שליש למי שנושא בעונש מאסר פעם שניה ויותר).

העניין דנן הוא עניין גבולי וההחלטה בו לכאן או לכאן אינה פשוטה כל כך. נכון שלכאורה עומדת כעת המבקשת לפני תקופת מאסר כוללת של 27 חודשים שדי בה והותר כדי להביא לסיום הליכי שני הערעורים. אלא שאם יצלח בידה של המבקשת להסיר את עונש המאסר שנקבע בפרשה הראשונה יוותר פרק העונש הנוכחי כתקופת מאסר קצרה מכדי מיצוי הליכי הערעור. מנגד עיכוב הביצוע של העונש הנוכחי הוא מהלך שאינו מידתי מבחינת האינטרס הציבורי, נוכח ההרשעה בשתי פרשיות אישום נפרדות ונוכח משכו הכולל של עונש המאסר שנקבע בשני התיקים.

ברור העלה כי תיק הערעור הראשון ייקבע לדיון בימים הקרובים ולפי סדריו של בית משפט זה הערעור יישמע, ככל הנראה,  עד גמר השנה האזרחית הנוכחית. פירושו של דבר שבתוך חודשים ספורים יתברר אם המבקשת צריכה לשאת את עונש המאסר בפועל הראשון שנגזר לה ואת משכו המדוייק (שנה מאסר או פחות כפי שתקבע ערכאת הערעור).

במאזן הכולל של שיקולים נראה לי נכון לעכב את ביצוע העונש לפרק זמן של כ-6 חודשים מהיום      (4.9.05). אני מעריך שפרק הזמן הזה יספיק כדי להביא את פרשת הערעור הראשון לכלל סיום. אם בעקבות פסק הדין ההוא תאלץ המבקשת לשאת בעונש מאסר לא יהיה עוד טעם בעיכוב הביצוע של עונש המאסר הנוכחי.  אם תפסוק ערכאת הערעור כך שעונש המאסר הממשי יבוטל או אפילו יומר במאסר בעבודת שרות תוכל המבקשת לפנות בבקשה לעיכוב ביצוע נוסף של פסק הדין דנן.

הנה כי כן, המבקשת תתייצב במזכירות בית המשפט ביום  עד ה-5.3.06 שעה 09.00 לנשיאת עונשה.

ניתנה היום ל' באב, תשס"ה (4 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים

חכ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: