החלטה בתיק בש 92827/05

1.      ערר על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופטת נ' בכור) בב"ש 3973/05, אשר הורתה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

בית משפט קמא דחה את חלופת מעצר הבית שהוצעה על ידי העורר.

כנגד העורר הוגש כתב אישום בגין עבירות של תקיפת בנותיו ואשתו, איומים והתנהגות אלימה, בעיקר כתוצאה משתיית אלכוהול.

אין מחלוקת בין הצדדים לענין קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

עם זאת יש לציין כי העורר כופר במעשים המיוחסים לו.

2.      בפני בית משפט קמא התקיימו מספר דיונים והוגשו 3 תסקירי מעצר על  ידי שרות המבחן.

החלופה שהועלתה בפני בית המשפט היא מעצר בית מלא במקום עבודתו, במטבח של הישיבה בה הוא עובד בכפר חב"ד, בפיקוח ובאחריות מעבידו - מר ממן, הנמצא במקום עד שעות אחר הצהרים, ובפיקוח בנו של המעביד ומדריך, שנמצאים במקום בשעות הלילה.

בית משפט קמא התלבט, ובסופו של דבר קבע כי:

" אינני רואה כי בשני בחורים צעירים לימים (בני 19.5 ו- 21) - כדי להיות גורם מפקח סמכותי ממשי כלפי המשיב - שגם שרות המבחן לא יכל לסתור את האפשרות כי הוא מונע ע"י רגשות נקם או באופן כפייתי כלפי המתלוננת ובנותיה".

בית משפט קמא הדגיש שאין במפקחים אלה לאיין את מסוכנותו של המשיב כלפי אשתו והבנות, ואת החשש משיבוש הליכי משפט.

3.      בערר בפני טענה ב"כ העורר כי שרות המבחן מצא את המעסיק כמפקח ראוי, וכי שגה קמא שמצא את חלופת אחר הצהריים כבלתי ראויה, מן הטעם שהמפקחים המוצעים לא התייצבו בפני קמא. הם הגיעו לדיון בערר, ומבינים היטב את המשימה. אי התייצבותם נבעה מאילוצים, לאחר שבפעמים קודמות, נכחו שעות רבות בבית המשפט.

גם אם המפקח - המעביד, מוכן לקבל את המשימה רק עד יום כיפור, יש לבחור בחלופה זו, לפחות עד מועד זה, ובינתיים תתגבש חלופה נוספת.

4.      ב"כ המדינה מתנגדת לבקשה, בעיקר בשל החשש הרב לשלום האשה והבנות, ותגובתה הקשה של האשה עצמה, המביעה את פחדה, ונמצאת עדיין במקלט לנשים מוכות.

5.      עיינתי בדקדקנות בשלושת התסקירים של שרות המבחן.

עלי לציין כי המקרה אכן אינו קל. אין ספק כי המעצר מהווה פגיעה קשה בזכויות היסוד של הנאשם ובעיקר בזכותו לחירות.

החוק מטיל על בית המשפט לבחון אם " לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתו בחירותו של הנאשם פחותה"  - סעיף 21(ב)(1) ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996, (להלן: " חוק המעצרים").

בסופו של דבר מצאתי כי אין להתערב בתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא.

מדובר בעבירות אלימות קשות ביותר, בתוך המשפחה. מעבר לפרצי האלימות, קיימים גם איומים לפגוע באשה ולהרוג אותה, ואפילו לאחר המעצר.

האשה מפוחדת ביותר, ואימת בעלה עליה קשה, עד כדי כך, שהיא נשארה במקלט לנשים מוכות, ולא חזרה עדיין לביתה.