החלטה בתיק בש 92634/06

1.   בפני  בקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב.

כתב  האישום הוגש כנגד המשיב ביום 26.7.06 ומייחס לו עבירה של שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

עפ"י כתב האישום, בתאריך 26.7.06 בשעה 1:30 או בסמוך לכך, ישב המתלונן ברכבו - טנדר מסוג מיצובישי  ברחוב ויצמן 16 בנתניה, בסמוך למועדון לוקמוריה.

המשיב ואחר, אשר זהותו אינה ידועה למבקשת, התקרבו לרכב, דרשו מהמתלונן שייתן להם כסף וודקה ומשהשיב המתלונן שאין ברשותו כסף, נכנסו המשיב והאחר לרכב היכו את המתלונן באגרופים בפניו ובטנו וחנקו אותו כשהם גורמים  לשבר בצלעות ושבר באף למתלונן שאושפז לטיפול בבית חולים, תוך שהם מחפשים ברכב ובתא הכפפות שברכב כסף מזומן.

בשלב מסויים הצליח המתלונן להימלט מהרכב כשהוא חבול ומדמם לעבר תחנת המשטרה בעוד המשיב והאחר נשארו ברכב ואף נסעו בו כמה מאות מטרים בין היתר נגד כיוון התנועה כשהם פוגעים ברכב חונה.

בדיון ביום 26.7.06 נתבקש תסקיר מעצר לצורך בחינת חלופת מעצר.

לטענת המבקשת, קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. מדובר באירוע אלים המצביע על מסוכנות המשיב ומקים עילת מעצר כנגדו, כשאין מקום להעתר לחלופת מעצר.

לטענת המשיב, אין ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לאירוע האלים (שאינו מוכחש) כשבחקירת המשטרה נפלו פגמים ומחדלים המביאים למסקנה זו. כרסום  בראיות משליך על הצורך בחלופת מעצר, כפי שהמליץ שירות המבחן בתסקיר, כשמדובר באדם בן 31  ללא עבר פלילי ויש להסתפק לכל היותר בחלופת מעצר של  מעצר בית חלקי  בשעות הלילה.

2.   לאחר שעיינתי בבקשה, ובתיק החקירה ושמעתי את הצדדים בפני החלטתי להורות על שחרור המשיב בתנאים ובין היתר להורות על חלופת מעצר של מעצר בית מלא בבית אימו וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

            א.         ראיות לכאורה

            אני סבור שבמקרה דנן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה כנגד המשיב .

הראיה העיקרית הקיימת כנגד המשיב הינה טביעת אצבע שלו שנמצאה על מעתק [ראו חוו"ד מומחה - אלי דין - ממז"פ מיום 24.7.06] שמצא טביעת אצבע הזהה לטביעת אגודל יד שמאל של המשיב על סמך התאמה ב-12 נקודות השוואה רצופות לפחות  וזאת על מעתק מס' 3, שנעשה מכיסוי רשיון הרכב בתוך הרכב. [ראה דו"ח העתקת ט.א. מיום 26.4.06].

על פי עדות המתלונן, שני התוקפים נכנסו לאוטו שלו וחיפשו בתא הכפפות [הודעת המתלונן מיום 26.4.06 עמוד 1 שורה 10].

המשיב בהודעתו במשטרה מיום 19.7.06 שעה 11:06 מסר בתחילה שהוא עמד ליד הרכב [עמ' 2 שורות 42-50].

אח"כ מסר המשיב שאולי החלון של הרכב היה פתוח ונגע ברכב בפנים, בהגה של הרכב, וכי יש לו הרגל לנגוע  בדברים, ולכן נגע בהגה ורק בהגה [עמ' 3 להודעתו שורות 4-17].

המשיב הכחיש שפתח את תא הכפפות של הרכב [עמוד 3 להודעה שורות 18-20] ואמר שלא פתח את תא הכפפות ואולי שם יד על זה כאשר נכנס פנימה כדי לשמוע מה הוא אמר כאשר ביקש סיגריה ונתן לו סיגריה [עמ' 4 להודעה שורות 1-4].

המשיב חזר על כך שלא פתח את תא הכפפות ואולי שם יד כדי להתכופף שידליקו לו את הסיגריה [עמ' 4 להודעה שורות 13-24].

למשיב, אין כל הסבר איך נמצאו טביעת אצבעותיו על חפץ (כיסוי רשיון הרכב] שהיה בתא הכפפות של הרכב (עמ' 4 להודעתו שורות 1-8 ושורות 17-25).

גירסתו של המשיב אינה הגיונית שכן בשביל לבקש ולקבל סיגריה לא צריך להכניס את חלק הגוף לרכב או להיכנס לרכב או לגעת בתא הכפפות מבחוץ ובוודאי לא לגעת בכיסוי רשיון הרכב הנמצא בתוך תא הכפפות, כשטביעת האצבע שנמצאה על כיסוי הרשיון לרכב בתוך תא הכפפות מתיישבת עם עדות המתלונן שהתוקפים חיפשו כסף בתוך תא הכפפות.