החלטה בתיק בש 92632/06

פתח דבר

1.         נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע הצתה - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), הצתה - עבירה לפי סעיף 448 לחוק, ואיומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק. למשיב 1 מיוחסת עבירה נוספת של איומים.

2.         על פי הנטען בכתב האישום, המשיב 1, אברהם יוחנן (להלן: "אבי"), הוא הבעלים של חברת אבי מנופים בע"מ, המספקת שירותי תובלה כבדה, הפעלת מנופים ובמות הרמה (להלן:"אבי מנופים"). המשיב 2, ארתור פסחוב (להלן: "ארתור"),  עובד בחברת אבי מנופים זה 13 שנים. בבעלות החברה מנופים רבים, ביניהם מנוף המסוגל להניף כ-300 טון, ומנוף יחיד מסוגו בישראל, המסוגל להניף כ-500 טון. במהלך השנים קמה לחברה חברה מתחרה, ריוול מנופים בע"מ (להלן:"חברת ריוול"). בשנת  1997 החל שיתוף פעולה עיסקי בין שתי החברות, ואולם, כעבור מספר שנים של פעילות עיסקית משותפת התגלעו חילוקי דעות בין שתי החברות, והשותפות ביניהם פורקה.

3.         עסקי חברת ריוול התרחבו, וביום 8.6.06 גם היא רכשה מנוף המסוגל להרים כ- 500 טון. לאחרונה פירסמה חברת אינטל שעוסקת בהקמת פרויקט בהיקף של כ-2 מיליארד דולר, מכרז בקשר לשירותי הנפה שבו נדרש, בין היתר, מנוף של 500 טון.  אבי מנופים הגישה הצעה לצורך השתתפות במכרז. בעקבות רכישת המנוף הנדרש לשם עמידה בתנאי הסף במכרז, הגישה גם חברת ריוול המתחרה הצעה.

4.         על פי הנטען בכתב האישום, משיב 1 שלח את משיב 2 אל משיב 3 - עטא בדיר (להלן: "משיב 3") , אשר עבד כשומר לילה במגרש המנופים של חברת ריוול, כדי לקשור עמו קשר ולשכנע אותו שיצית את מנוף 500 הטון שבבעלות חברת ריוול. כל זאת כדי למנוע מחברת ריוול המתחרה מלהשתתף ולזכות במכרז. בהתאם לאמור בכתב האישום, ביום 1.7.06 הצית משיב 3 את שני המנופים הכבדים שבבעלות חברת ריוול.

5.         עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרם של שני המשיבים עד תום ההליכים נגדם.  יצוין כי המשיב 1 היה במעצר מיום 19/7/06, ואילו המשיב 2 שוחרר למעצר בית מלא עוד ביום 25/6/06. בהחלטתי מיום 27/7/06, עוד לפני דיון מעמיק בקיומן של ראיות לכאורה, הוריתי על שחרור המשיבים למעצר בית בתנאים המפורטים בהחלטה, והדיון נדחה על מנת לאפשר לב"כ המשיבים לעיין בחומר החקירה ולטעון לגבי קיומן של ראיות לכאורה. המבקשים טוענים שמחומר החקירה שהוצג להם עולה שאין די ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים למרשיהם, וכי יש על כן, לשחרר את המשיבים ממעצר הבית בו הם נתונים.

                                    קיומן של ראיות לכאורה

6.         הראייה העיקרית המבססת את האישומים המיוחסים למשיבים מצויה בהודעותיו של משיב 3. אין חולק כי משיב 3, שהעיד  הן בפני החוקרים והן בפני מדובב, עבד בחברת ריוול כשומר במגרש החברה שבקיבוץ עינת. אומנם נכון, כפי שטוענים ב"כ המשיבים, כי ניתן למצוא סתירות בין עשר ההודעות שנגבו ממנו, כאשר תחילה הוא כפר בכל קשר להצתת המנופים ולקשירת הקשר עם משיבים 1 ו-2 המיוחסים לו, והכחיש כל קשר לפרשה. רק בהדרגה, ובשלב מאוחר יותר של החקירה, מסר משיב 3 הודעות מפורטות הקושרות אותו ואת המשיבים 1,2 למעשים המיוחסים להם בכתב האישום, ואשר מפרטות ומשחזרות, לפרטי פרטים, את האירועים המקימים תשתית ראייתית כנגד המשיבים.

7.         בכל החקירות עד החקירה השביעית כפר משיב 3 בכל מעורבות בפרשה. בהודעתו השביעית מיום 13.7.06, אמר משיב 3 לחוקריו "אני רוצה לספר את האמת על כל מה שקרה כי אני מבין שיש עלי חומר". וכך הוא התחיל לתאר כיצד חודש וחצי קודם לכן, בשעה 23:00, הוא שמר במגרש וראה רכב עובר מסוג סוזוקי. מן הרכב יצא אדם לא מוכר, לבוש בחולצה וחובש כובע של אבי מנופים. הוא שוחח עמו, התעניין במנופים ולקח ממנו את פרטיו ואת מספר הטלפון שלו. לאחר כחודש יצר עמו אותו אדם קשר, הציג עצמו בטלפון כ"ארתור עם הסוזוקי" וביקש ממנו להגיע לפגישה עם אבי מ'אבי מנופים'. משיב 3 הגיע לפגישה עם אבי כמתוכנן. במהלך ההמתנה לאבי, שוחח ארתור עם משיב 3 בטלפון, תיאר לו את מראהו החיצוני של אבי ואמר לו כי אם יראה מרצדס, הרי שאבי נמצא בה. בסמוך לשיחה זו הופיע אדם מבוגר וקירח התואם את התיאור שנתן ארתור.

משיב 3 תיאר בהודעה את הפגישה בינו ובין אבי:

"הוא בא אלי לחץ לי את היד, אמר לי שקוראים לו אבי ואז הוא אמר לי פעם אחרת אני אדבר איתך, אמרתי לו על מה, למה הבאת אותי לפה, תדבר. אז הוא אמר לי אם אני אשלח אליך אנשים או שישי או שבת לשרוף להם איזה מנוף או שתי מנופים, שאלתי אותו למה, הוא אמר לי הם נכנסים אלי בעבודה, עושים עבודות בחינם, הם הביאו מנוף יותר גדול ממה שיש לי... אמרתי לו מה יצא לי מכל זה, אמר לי אני אסדר אותך עד הסוף, אני אסדר אותך לכל החיים. שכנע אותי אמרתי לו בסדר".

הוא הוסיף וסיפר כי כעבור כמה ימים ארתור שוחח עמו והודיע לו כי ההצתה תתקיים במועד אחר וביקש ממנו "אותך לא מעניין כלום, אתה תדאג לסגור עין".

משיב 3 תיאר בהודעתו את השתלשלות האירועים ביום ההצתה כך:

"אני ראיתי חמישה אנשים שתיים היו ליד המנוף עם אקדחים והיה להם כובע גרב על הפנים. והיו עוד שלוש בין המנוף למשאית...".

לדבריו, הוא ואביו שהיה במקום, ברחו לאחר שאיימו עליהם בנשק, ולאחר שיצאו מהמגרש ראו את אחד המנופים עולים באש.

משיב 3 סיפר עוד כי אבי ביקש ממנו, בהזדמנות אחרת, טרם הוצתו המנופים, לאיים על מנכ"ל חברת ריוול בטלפון, והוא עשה כבקשתו. לדבריו סיפר לו אבי, כי זו אינה הפעם הראשונה בה הוא מאיים על מנכ"ל חברת ריוול.

8.        בהודעתו השמינית מיום 16.7.06 משיב 3 הוסיף ומסר פרטים נוספים  ואמר :

"בא אני אספר לך את האמת נמאס לי מכל הסיפור הזה חאלס טעיתי מה לעשות".

 וכך הוא אמר:

"מה שקרה זה שהגעתי לפגישה הראשונה עם אבי בפעם הראשונה אבי אמר לי אני יודע שאתה שומר שם, אתה יכול לשרוף לי את המנופים שמה ואני אסדר אותך עד הסוף. אמרתי לו אני אחשוב כי הוא רצה שאני אשרוף אותם עוד בלילה של יום הפגישה ואני הלכתי הביתה."