החלטה בתיק בש 92610/07

1.     הבקשה שבפני הינה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר אשר הוטל על המבקש עד להחלטה בערעור. המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בגרימת תאונת דרכים קטלנית, בניגוד לסעיף 64 לפקודת התעבורה. על המבקש הוטל עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, פסילת רשיון נהיגה למשך 15 שנה, פסילה מותנית, מאסר מותנה וקנס כספי.

המבקש הגיש הודעת ערעור לענין הכרעת הדין ולחלופין לענין חומרת העונש.

בבקשה לעיכוב הביצוע, נטען כי לא היה מקום להרשיע את המבקש באחריות לגרימת התאונה ולתוצאותיה הקטלניות בשל נסיבות מכשילות של התאונה. לא היה גם מקום להטיל על המבקש עונש מאסר לאור מידת הרשלנות הנמוכה.

המבקש טען כי על פי פסקי דין רבים בעת האחרונה בענין תאונות דרכים קטלניות, מוצאים בתי המשפט לנכון למצות את הדין עם נאשמים בדרך של מאסר לריצוי בעבודות שירות. לכן, נראה כי בימ"ש קמא חרג באופן קיצוני מסטנדט הענישה המקובל בעבירה שבה הורשע המערער.

בכל מקרה, אין מדובר בהתנהגות עבריינת אשר תצדיק ענישה בכל חומרת הדין.

המבקש טען כי סיכוי הערעור להתקבל טובים, במובן זה שהמבקש יזוכה מהעבירות שבהן הורשע ולחלופין, כי עונש המאסר יבוטל ויומר בעבודות שירות, ותקופת פסילת רשיון הנהיגה תקוצר משמעותית.

2.      במסגרת הדיון שבפני חזר ב"כ המבקש על האמור בבקשה.

ב"כ המבקש טען כי מדובר במבקש שהוא מלח הארץ, חקלאי העוסק בגינון, ללא עבר פלילי. מדובר באדם נורמטיבי והמסוכנות שלו היא מסוכנות בנהיגה אשר מאויינת בכך שרשיונו נפסל.

אין בענין המאסר כדי להרחיק את המבקש מהציבור אלא שהוא נועד להרתיע בלבד.

ב"כ המבקש טען כי ניתן היה לפרש את העובדות אשר היו בפני בימ"ש קמא בפרשנות אחרת, ממנה עולה כי המבקש נסע וכאשר הבחין ברכב העומד באמצע הכביש, הרי שברגע שמוחו קלט שהרכב עומד, הוא סטה ופגע בו, כאשר מאחור הגיע רכב נוסף שנתן מכה חזקה. מכה זו היא המכה אשר גרמה למות המנוחה.

ב"כ המבקש חזר וטען כי רף הרשלנות במקרה כזה הוא נמוך. המבקש נסע במהירות מותרת ומדובר בסיטואציה בעייתית.

יש מקום גם להפחתה משמעותית מהעונש, מדובר ב- 19 הרשעות בלבד ב- 30 שנות נהיגה.

ב"כ המשיבה טענה כי נוכח אשמו של המבקש והתוצאה הקטלנית של התאונה, מדובר בעונש הולם וראוי וסיכוי הערעור נמוכים.

תקופת המאסר אינה קצרה, בדרך אשר תגרום לכך שערעורו של המבקש לא ישמע בטרם ירוצה מלוא העונש.

מדובר בנהיגה כאשר שדה הראיה היה פתוח 800 מ' קדימה. לא היתה כל סיבה לפיה המבקש לא יכול היה להבחין ברכב שעמד על הכביש. המבקש ציין בעדותו כי הוא הבחין ברכב מקרטע על הכביש ומאותה נקודה ואילך היה עליו להמשיך בזהירות.

המבקש הגיב לאט מדי וביהמ"ש קמא מצא כי האשם לתאונה רובץ לפתחו של המבקש.

מדובר בעבירה חמורה אשר גרמה למוות ברשלנות, והעונש מבטא את חומרת העבירה.

אין גם מקום לקבל את טענת המבקש כי בתי משפט כיום נוהגים להשית בעבירות כאלה עונשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות.

גם כאשר באים לשקול את נסיבותיו האישיות של המבקש, יש לקחת בחשבון שמדובר במבקש אשר ביצע 19 עבירות תעבורתיות, ובמבקש אשר לאחר התרחשות התאונה ביצע 2 עבירות נוספות.