החלטה בתיק בש 92594/07

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של בית-משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופט חנוך פדר), שגזר על הנאשם עונש של 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל (וכן מאסר על תנאי וקנס). הבקשה היא לעכב את ריצוי עונש המאסר עד לדיון בערעור. המבקש הואשם והורשע על-פי הודאתו (כבר במשטרה ולאחר מכן בבית-המשפט), בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. המבקש נתפס כשהוא מחזיק 1019 כדורי סם מסוכן מסוג אמפטמין. כיון שהמשיב הורשע על-פי הודאתו מופנה הערעור לגופו רק לעניין העונש שהושת על המבקש.

ב"כ הצדדים טענו כל אחד את טענותיו לעניין סיכויי הערעור והביאו כל אחד פסקי-דין התומכים בעמדתו. ב"כ המבקש ציין כי למבקש אין עבר פלילי, את המלצת שירות המבחן להמנע מהטלת מאסר על המבקש וכן מקרים אחרים בהם הסכימה הפרקליטות לעיכוב ביצוע כאשר עונש המאסר שהוטל באותם מקרים היה אף ארוך יותר. ב"כ המבקש ציין עוד, כי לאור העובדה שהערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום באזור המרכז, עוברים לידון בבית המשפט המחוזי החדש, הערעורים לא נקבעים לדיון, ויש סיכוי רב כי המבקש יסיים את ריצוי מאסרו טרם ייקבע הערעור לדיון.

ב"כ המשיב הביא פסיקה התומכת, לטענתו, ברמת הענישה שהוטלה על המבקש, ועל כן טען כי סיכויי הערעור קלושים ואין לעכב את ריצוי עונש המאסר שהוטל על המבקש.

השיקולים לעיכוב ביצוע עונש מאסר נקבעו בהרכב מורחב של בית המשפט העליון בע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מ"י, פ"ד נד (3) 769. כב' השופטת בייניש, לאחר שחזרה וקבעה כי הכלל הוא שיש לרצות עונש מאסר עם הטלתו, עמדה על השיקולים שעל בית-המשפט לשקול בעניין זה (עמ' 277 ואילך):

"השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים ייבחנו על ^-ידי בית ^-המשפט הדן בבקשה, ובלי להתיימר להציג רשימה סגורה, נעמוד להלן על הנסיבות ועל הנתונים העיקריים שעל בית ^-המשפט לשקול בדונו בבקשת נידון לעכב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק ^-הדין:

(א)   חומרת העבירה ונסיבות ביצועה: חומרת העבירה ונסיבות ביצועה משפיעות על עוצמת האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של עונש המאסר. ככלל, ככל שהעבירה ונסיבות ביצועה חמורות יותר, גדל האינטרס הציבורי באכיפה מיידית של המאסר, על היבטיו השונים...

(ב)   אורך תקופת המאסר שהושתה על הנידון...

(ג)    טיב הערעור וסיכויי הצלחתו: שאלה מרכזית שעלינו לתת עליה את הדעת היא מהו המשקל שיש לתת לעובדת הגשת הערעור ולסיכויי הערעור. השיקול הנוגע לסיכויי הערעור הינו שיקול רלוונטי לשאלת עיכוב ביצוע המאסר בתקופת הערעור.... (ד)   ע ברו הפלילי של הנידון והתנהגותו במהלך המשפט: כפי שכבר צוין לעיל, נסיבות אלה יכולות להצביע על מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרורו של הנידון ועל קיומו של חשש להימלטותו מהדין...

(ה)   נסיבותיו האישיות של הנידון: במסגרת בחינת הבקשה לעיכוב ביצוע מאסר ניתן לבחון, במקרים מתאימים, אף את נסיבותיו האישיות של הנידון.

(ו) ערעור בדבר חומרת העונש: נתון נוסף שיש לשקול לעניין בקשות לעיכוב ביצוע מאסר בתקופת הערעור הוא אם מופנה הערעור נגד פסק ^-הדין ותוקף את ההרשעה עצמה, או שמא מדובר בערעור שעניינו חומרת העונש שהושת בלבד. ככלל, בערעורים מהסוג האחרון, הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצוע המאסר. כאשר הערעור נסב על חומרת העונש, מאזן השיקולים והאינטרסים העומדים כנגד עיני בית ^-המשפט עשוי להשתנות. במקרה כזה, ההרשעה עצמה - הפרכת חזקת החפות - היא חלוטה, ואין מתקיים אותו פוטנציאל להשבתה על כנה בערעור, שעליו עמדנו לעיל. בחינת טיב הערעור וסיכוייו תיעשה בשים לב לכללים בדבר מידת התערבות ערכאת הערעור בענישה שגזרה הערכאה הדיונית ולשאלת היחס בין הזמן הצפוי לבירור הערעור לבין תקופת המאסר שהושתה על הנידון. כאשר על פניו אין מדובר בעונש החורג ממדיניות הענישה המקובלת, וכאשר מידת הענישה המקובלת במקרים דומים עולה על משך הזמן הצפוי לבירור הערעור, לא יעוכב ביצוע המאסר אלא במקרים חריגים שהנטל להצדקתם מוטל על המבקש..."

בבואי לשקול את הבקשה עמדתי על הנחיות בית המשפט העליון בעניין שוורץ לעיל. תקופת המאסר אינה קצרה מאד, אולם בהחלט יתכן, כי אם ינוכה למבקש שליש מהעונש, ירצה חלק מהעונש עד לדיון בערעור. עם זאת, סיכויי הערעור אינם מן הגבוהים. המבקש החזיק בכמות גדולה של סם שלא לצריכה עצמית, ואף אמר לשירות המבחן כי המניע היה בצע כסף. בית-משפט קמא התחשב בכך, בטיב העבירה, ומנגד שקל לקולא את גילו הצעיר של המבקש, עברו הנקי והתסקיר החיובי. בנסיבות אלו הסיכוי להתערבות הוא נמוך. בעיקר כך, כשהערעור, כאמור,  כולו מופנה כלפי חומרת העונש. לעניין זה ברצוני להפנות לע"פ 9399/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם), בו נגזר דינו של קטין שהורשע בעבירות אחרות ונדון ל-14 חודשי מאסר בפועל. בקשתו לעיכוב ביצוע עונש המאסר נדחתה. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, קבע כב' השופט ס' ג'ובראן כי:

 "כלל ידוע הוא כי נאשם אשר נגזר עליו עונש מאסר בפועל חייב בריצוי עונש זה מייד לאחר מתן גזר הדין....יתרה מזאת, מדובר בערעור המופנה כנגד חומרת העונש, כאשר לנוכח העבירות בהן הורשע המערער, הרי שגם באם תחליט ערכאת הערעור להתערב בו, ספק אם תחליט לבטל ממנו לחלוטין את רכיב המאסר בפועל."

כך גם במקרה שלפניי.

כיוון שהערעור כולו מופנה נגד חומרת העונש, וכאשר מדובר בעבירה חמורה  כך שהעונש שהוטל הוא סביר, ובימ"ש קמא לקח בחשבון את השיקולים הרלבנטיים אין מקום לעכב את ביצוע העונש.

הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית משפט השלום בכפר-סבא, ביום 12.8.07 עד השעה 11:00.

עם זאת, בהתחשב בעובדה שתקופת המאסר אינה מאד ארוכה תשתדל המזכירות לקבוע ערעור זה לדיון בהקדם ככל שמאפשר יומן בית המשפט.

ניתנה היום י"ח באב, תשס"ז (2 באוגוסט 2007) במעמד הצדדים

_____________________