החלטה בתיק בש 9252/08

הטענות:

1.         בקשה להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, עפ"י הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] התשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק").

2.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה  של כניסה לישראל שלא כחוק עבירה, לפי סע' 12 ל חוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952. למשיב לא יוחסה בכתב האישום עבירה נוספת.

3.         המבקשת גורסת שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה, ושקמות נגד המשיב שתי עילות המעצר הבאות: א. העילה הראשונה היא לפי סע' 21(א)(1)(א) לחוק עקב יסוד סביר לחשש שיתחמק מהליכי  שפיטה, וזאת מחמת מגוריו ברשות הפלשתינית. ב. עוד טוענת המבקשת כי קמה עילת מעצר לפי סע' 21(א)(1)(ב) לחוק  בשל מסוכנות המשיב העולה מכניסתו לישראל בלא שנבחן על ידי  רשויות הביטחון.

4.         ב"כ המבקשת הביעה בפני התנגדות גורפת "לכל חלופת מעצר, גם בתוך הארץ וגם מחוץ  לארץ כיוון שחלופה זו לא תוכל לאיין את מסוכנותו של המשיב והיכולת להעמידו לדין".

5.         ב"כ המשיב לא חולק על קיום ראיות לכאורה ועל קיום עילת המעצר אלא שלדידו קיימת  חלופת מעצר שיכולה לאיין את החששות בערובות מתאימות. חלופת המעצר שהציע היא מעצר בית מלא  אצל אשתו וגיסו בישוב שגב שלום שבתחום מדינת ישראל. לדבריו הגיש המשיב בקשה לאיחוד משפחות למשרד הפנים והבקשה  עודנה בטיפול.

דיון והכרעה:

6.         מעצר עד תום הליכים מותנה בקיום ראיות לכאורה, עילת מעצר ובהעדר חלופת מעצר. הפעלת שיקול הדעת מחייבת ככלל, בדיקה פרטנית של הנסיבות המיוחדות לנאשם ובענייננו המחלוקת נוגעת לחלופת המעצר.

חלופת המעצר:

7.         על פי מצוות המחוקק בסעיף 21 (ב) מחובת ביהמ"ש  לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר, כלומר למזער את המסוכנות, בחלופת מעצר שהינה בקביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחרותו של המשיב פחותה.

8.         עובדת היות, המשיב תושב שטח שנתון לשלטון הרשות הפלסטינית, אין, כשלעצמה, למנוע שחרור במקרים מתאימים, בתנאים של חלופה ראויה. על החלופה המוצעת לשלול או לפחות להפחית במידה נכרת את החשש מהמלטות ואת המסוכנות.

ראה למשל מפי כב' השופט גובראן בבש"פ 6339/03 מדינת ישראל נ' חושיה תק על           (2003) (2) (3228(11.7.03) (להלן: "חושיה" ).גם ביצוע עבירה נלווית לא שולל אפריורית כלל של בדיקת החלופה כמצוות המחוקק. ראה פסק דינה של כב' הנשיאה בייניש בבשפ 05 / 8095 ג'סאם שרבאתי נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 05 (21) 157],                   (12.9.2005).

9.         לנאשם בת זוג בישראל, אך קיים קושי באיתור ובהתחקות אחר מי שמתגורר בשטח שאינו נתון למרות ולפיקוח מדינת ישראל,  בפרט נוכח מצב הבטחוני ראה בפס"ד חושיה.

10.        במקרה שלפני נטען שמסוכנות נשקפת מעצם הכניסה שלא כדין. לא הוצגו אינדיקציות נוספות למסוכנות. לא בוצעה עבירה נלווית. השווה  כב' השופטת ארבל בהלכת בש"פ 10445/05 פלוני נ' מדינת ישראל   (פורסם במאגר נבו) (14.11.2005 ) כב' השופטת פרוקציה התייחסה לעניין זה בבשפ 02 / 2739 אנואר בן עוני צבאח נ' מדינת ישראל נו (3) 926, עמוד 930((9.4.2002): "העוררים אינם בעלי עבר פלילי קודם, ככל הידוע לנו, והאישום היחיד נגדם הוא כניסה לישראל ושהייה בה שלא כדין, כאשר אין כנגדם אישומים בעבירות פליליות נוספות. לכאורה, לא קמה כנגדם עילת מעצר בגין מסוכנות לביטחון הציבור או לביטחון אדם" .

שלילת הצעת מעצר בית בישראל:

11.        נוכח המידע שהוצג בפני, לא מצאתי בחלופת מעצר בית בישראל כראויה. המדובר במשיב שעצם שהייתו בישראל אינה חוקית. המשיב אמנם ביקש איחוד משפחות, אך לא די בעצם הבקשה ובטרם אושרה הוא אינו רשאי "לעשות דין לעצמו" ולשים עצמו במקום הרשויות. במקרה זה לא הוצגו בפני נסיבות מיוחדות. אוסיף גם שכפי שהודה בהגינותו ב"כ המשיב, הטיפול בבקשות מעין אלה אורך זמן רב, ובטרם אושרו, השהייה עודנה בלתי חוקית .יפים לעניין זה  דברי כב' השופט מ. חשין בבש"פ 6836/99 אלרואג'י נ' מ"י (טרם פורסם תקדין עליון 99 (ד) 1193): "העורר שוהה בארץ שלא כדין ושחרור ממעצרו עתה פירושו כי יהיה כי אתיר את שהותו בארץ בלא שניתנה לי סמכות לדבר" השווה גם לפסק דינה של כב' השופטת ארבל בבש"פ 1048/07 פלוני נגד מדינת ישראל (טרם פורסם) (7.2.07) שבו אושרה בחינת חלופת מעצר בישראל לגבי עורר ששה תקופות מממושכות בה, ושמשפחתו ככל הנראה בישראל בשל נסיבות של איום שנשקף על פי הנטען בשטחי הרשות הפלשתינית

בחינת חלופה הכספית:

12.        אולם, סבורני שערובה שתכלול גם הפקדה כספית בסכום מתאים, יכולה להפיג במידה נדרשת את החשש וגם את החשש להמלטות מדין ובנסיבות העניין ראויה. ראה כב' השופט רובינשטיין בבש"פ  3756/ 05טרשאן נ' מ"י (לא פורסם (24.04.05).

13.        בנסיבות דנן ישוחרר המשיב בכפוף לתנאים הבאים:

א.         חתימה על התחייבות עצמית וערבות  צד ג' של תושבי ישראל בסך 30,000 ש"ח לפיה ימנע מכניסה לישראל ולהבטחת התייצבותו למשפט.