החלטה בתיק בש 92366/07

1.   מהות הבקשה

הבקשה שבפני הינה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב מיוחסות למשיב, אזרח תורכיה, עבירות של אינוס ומעשה מגונה שביצע במתלוננת, אזרחית הפיליפינים.

על פי כתב האישום, ביום 16.5.07 הגיע הנאשם לדירתה של המתלוננת, לפגוש את שותפתה. כאשר הלכה המתלוננת לכבס את בגדיה בחדר האמבטיה, נכנס הנאשם לחדר לשטוף את ידיו, ולפתע נישק את המתלוננת בחוזקה ואחז בחזה ובאיבר מינה מעל המכנסיים. המתלוננת ניסתה לצאת מחדר האמבטיה אולם הנאשם אחז בידה ומנע זאת ממנה. בתגובה צעקה המתלוננת לשותפתה, סטרה למתלונן בפניו ובגבו ויצאה מהחדר בוכה.

הנאשם התנצל בפני המתלוננת, והשניים יצאו לשבת בסלון.

בהמשך הערב חזר הנאשם לחדרה של המתלוננת, וכשביקשה המתלוננת לצאת, מנע הנאשם את יציאתה ודחף אותה בידיו. לאחר מכן הסיר את מכנסיו בטענה שרגלו מגרדת, דחף את המתלוננת על המיטה, נשכב עליה והחל מנשק אותה. המתלוננת התנגדה למעשיו וסטרה לו. הנאשם הסיר את תחתוניו תוך שהמתלוננת ניסתה להדוף אותו ברגליה. לאחר מכן שכב הנאשם על המתלוננת והחזיק את ידיה, ומשך את מכנסיה על מנת להסירם, עד שנקרעו מעט.

המתלוננת קמה מהמיטה אך הנאשם דחף אותה למיטה והסיר את תחתוניה, נשכב עליה ונישק את צווארה וחזה בחוזקה, עד שהותיר עליה סימן. המתלוננת היכתה את הנאשם בגבו וקראה לשותפתה לעזרה.

לאחר מכן החדיר הנאשם את אצבעו לאיבר מינה של המתלוננת ללא הסכמתה. לאחר מכן ניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. הנאשם פתח בכוח את רגליה של המתלוננת ובעל אותה, על ידי החדרת איבר מינו לאיבר מינה בלא הסכמתה.

לאחר מכן ביקש הנאשם להישאר לישון עם המתלוננת ואמר לה שעכשיו היא חברתו. המתלוננת הורתה לו ללכת. בפתח הדירה אחז הנאשם באיבריה האינטימיים של המתלוננת ואמר לה שהוא אוהב את זה, ובתגובה סטרה לו המתלוננת.

בבקשה למעצר עד תום ההליכים אשר הוגשה לבימ"ש הפנתה המבקשת לראיות לכאורה להוכחת האשמה המצויות בידה, ובכללן הודעתה של המתלוננת בה תיארה את האונס והמעשים המגונים שביצע בה המשיב ואת התנגדותה להם וצעקותיה לעזרה; העימות שבוצע בין המתלוננת למשיב במסגרתו הטיחה בו המתלוננת את גרסתה; מצבה הנפשי של המתלוננת; הודעת שותפתה לדירה של המתלוננת ששמעה את צעקתה לעזרה ותיארה את מצבה הנפשי הנסער של המתלוננת, עת סיפרה לה על האירוע וגרסת המשיב לפיה קיים עם המתלוננת יחסי מין בהסכמה.

2.   טיעוני הצדדים

בדיון אשר נערך בפני, הפנתה ב"כ המבקשת להודעותיה של המתלוננת, המקבלות חיזוק לשיטתה  מהודעותיהן של שותפותיה לדירה - מרי כריס שראתה את המתלוננת סוטרת למשיב, ומלודי אשר שמעה את קריאתה של המתלוננת לעזרה.

עוד הפנתה ב"כ המבקשת למזכר מיום 18.5.07, המלמד על מצבה הנפשי הנסער של המתלוננת; למזכר בדבר תפיסת המכנסיים הקרועים ולעימות בין המתלוננת למשיב, בו עמדה המתלוננת על גרסתה.

כמו כן הצביעה ב"כ המבקשת על כך שהמשיב ניסה ליצור קשר עם המתלוננת לאחר התלונה ועל כך שחברו של המשיב, בן זוגה של שותפתה מלודי, ניסה להניא אותה מהגשת התלונה - כאינדיקציה לחשש לשיבוש הליכי משפט בתיק.

ב"כ המבקשת ציינה כי המשיב הנו אזרח זר השוהה בארץ באופן לא חוקי, דבר המגביר את הסיכוי שימלט מהארץ באם ישוחרר.

ב"כ המשיב הצביע על סתירות ותמיהות הקיימות לשיטתו בגרסת המתלוננת. לטענתו, לא סביר כי אירוע כזה התקיים בדירה בה נוכחות שתי חברותיה בסמוך. פרט תמוה נוסף, לשיטתו, הוא העובדה כי המתלוננת פנתה למשטרה רק 24 שעות לאחר האירוע.

ב"כ המשיב הצביע על כך שבדו"ח אודות פניה זו אין כל פירוט של המקרה או התייחסות למצבה הנפשי של המתלוננת.

סתירה נוספת מצויה לטענתו בכך שהמתלוננת מתארת שיחה עם המשיב, בעוד שקודם העידה שאינו דובר עברית או אנגלית.

עוד הצביע ב"כ המשיב על כך שעל גופו של המשיב לא נמצאו סימני נשיכה כפי שתיארה המתלוננת, ועל ידיה של המתלוננת לא נמצאו סימנים באיזור האמות, שם תיארה שאחז אותה המשיב בכוח.