החלטה בתיק בש 91769/08

ביום 10.3.08 קבעתי שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום (ראה בעמ' 1-12 להחלטתי). ביום 18.3.08 החלטתי לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (ראה בעמ' 1-7 להחלטתי). ביום 20.7.08 האריך בית המשפט העליון את מעצר המבקש בתשעים ימים החל מיום 22.7.08 (בש"פ 5873/08, כב' השופט דנציגר). בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי לעצור את המבקש עד תום משפטו (להלן - הבקשה). עיקר הטענות בבקשה הן:  

א. לאחר חקירת המתלוננים, יש כרסום של ממש בחומר הראיות הלכאורי העומד כנגד המבקש.

ב. לאחר עדותם של המתלוננים העיקריים בתיק, אין הצדקה להמשך מעצר המבקש שכן עילת המסוכנות או החשש שהמבקש ישפיע על עדותם, אינה קיימת עוד. 

לאחר שקראתי חומר לרבות פרוטוקול הדיון של בית המשפט המחוזי בתיק העיקרי (פ40322/07) - ושמעתי טיעונים, מסקנתי היא שדינה של הבקשה להידחות. אתייחס לכל אישום, כדלקמן:

אישום ראשון :

לפי אישום זה, לכאורה המבקש איים על משה יוסף וסלי חורי, תקף את סלי חורי, סחט בכוח את אברהם טוויטו, ותקף אותו. כאמור, ביום 10.3.08 קבעתי שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המבקש. בבקשה נטען לכרסום ניכר ומשמעותי בגירסת העדים אברהם טוויטו, סלי חורי ומשה יוסף לנוכח עדותם בביהמ"ש (ס' 13-21 בבקשה). דינן של טענות המבקש, להידחות. אלה נימוקיי:

  1. העד אבי טוויטו ( עת/5)-הוכרז עד עויין (בע' 7 לפר'), ואימרתו במשטרה הוגשה כראיה ( ת/6 -בעמ' 14 לפר').

2. העד חורי סלי ( עת/6) והעד משה יוסף ( עת/7) הוכרזו עדים עויינים (בע' 24 ו-30 לפר'), ובית המשפט יחליט בהמשך לגבי הגשת אימרת עד לפי סע' 10א לפקודת הראיות (בעמ' 32 לפר').

על אף שהתביעה איננה חייבת בהודעה כזו, הרי שהתביעה הודיעה שהיא תבקש במשפט לעשות שימוש באימרות העדים הללו במשטרה (בעמ' 6 לפר' בתיק זה), לפי סע' 10א לפקודת הראיות.

שלושת העדים סתרו מהותית את דבריהם במשטרה ו/או לקו בחוסר זכרון גורף: טוויטו העיד שהוא דחף את הנאשם פעמיים והתפתח ריב (בעמ' 6-7, 20-21 לפר'); טוויטו טען: הוא פחד מהמשטרה יותר מהנאשם (בע' 9 לפר'); החקירה במשטרה הלחיצה אותו (בע' 10 לפר'); הוא אמר במשטרה שפחד מהנאשם כי רצה לצאת משם (בע' 13 לפר'); הוא סיפר שהנאשם היכה אותו כי היה בלחץ; הוא דחף את הנאשם (בע' 21 לפר'). סלי העיד שלא ראה את הנאשם במקום ולא זוכר שהרביץ לו או איים עליו (בע' 23, 25, 27 לפר'); יוסף העיד שיש לו בעיית זכרון, שיכחה, והמבקש לא הוציא שבריה (בע' 30-32 לפר').גירסת העדים במשפט היתה איפוא שונה לחלוטין מבמשטרה.

על כן :

א. בית המשפט שדן בתיק העיקרי, הוא שיקבע איזו גירסה של העדים טוויטו, סלי ויוסף הוא מעדיף לאחר שיוגשו כראיה אימרותיהם במשטרה (השווה: בש"פ 6663/08 אבו אלקיען , בס' 19). כל זאת תוך קביעת ממצאי מהימנות ע"י בית המשפט שדן בתיק העיקרי ולא בהליך זה שבו בית המשפט אינו מכריע בשאלת מהימנותם של עדים (בש"פ 8087/95 זאדה , בסע' 15 לפסה"ד; בש"פ 6851/07 פאדל , בסע' 7). בשלב לכאורי זה, דבריהם המפורטים והמפורשים במשטרה של טוויטו, סלי ויוסף כפי שפורטו בהחלטתי מיום 10.3.08, מהווים ראיות לכאורה להוכחת אשמת המבקש בעבירות שבאישום ראשון. ודוק: כאמור, גירסת שלושת העדים דלעיל בביהמ"ש סתרה מהותית ולחלוטין את דברם במשטרה. לכאורה, ובלי לקבוע מסמרות, יש לכך הסבר סביר, כמוסבר להלן.

ב. הסבר סביר לכאורה, לעויינות העדים טוויטו, סלי ויוסף במשפט, ולגירסתם הסותרת לחלוטין בבית המשפט כאמור, הוא פחדם הרב מהמבקש, פחד עז . וכך עולים הדברים מהראיות לכאורה:

משה יוסף אמר: בן אדם כזה מפחדים ממנו; אם הוא יגיד בבית משפט, אז הוא ישרוף לו את הבית. משה לא יבוא לבית משפט ויגיד דברים. הוא לא יסתבך, יש לו בית, יש לו ילדים, האדם הזה מסוכן. לא מסוכן, מטומטם. הוא הרביץ לו, ולמחרת הוא משתחרר, ויבואו אל משה הביתה. בשיחה עם השוטר רונן סהר: סלי אמר: הוא לא רוצה להתעסק והוא לא יגיע למשטרה. הוא בסך הכל רצה עבודה בתשלום יומי והסתבך וחטף מכות. משה יוסף וסלי חורי אמרו פעמים רבות שהם מפחדים מהמבקש והם מפחדים להעיד במשטרה שכן יאונה להם רע. משה יוסף אמר: הוא מפחד למסור עדות כי הוא לא יודע איך יגיב הממבקש והוא יכול לשלוח לו אנשים שיזיקו לו ולמשפחתו. בשיחה עם השוטר חכים  יוסף וחורי סירבו לעימות עם המבקש.

( מ.ט 07- H -134, בעמ' 7, 8, 10; מזכר מהשוטר רונן סהר מיום 11.10.07, בעמ' 1; מזכר מהשוטר אלון חכים מיום 21.10.07).

אברהם טוויטו סיפר: הוא מפחד מהמבקש; המבקש הוא משוגע, מפלצת. כל מי שבמועצה מפחד מהמבקש. המבקש מאד מאד מפחיד. טוויטו רוצה את החיים שלו הלאה בשקט. הוא רוצה לעזוב את האזור. הוא לא רוצה להישאר פה בכלל. מחר אף אחד לא יכול לתת לו הגנה. המבקש יכנס ויצא יום אחד. הוא רוצה לעבור מפה. הוא בירר מקומות בצפון. ואמר לחוקר: "...אני מתחנן אליך, אל תעשה לי מזה משהו...בבקשה ממך.". ועוד: "...ברגע שזה יגיע לזה לא יודע מה אני מסוגל לעשות לעצמי רק מהלחץ...אני מכיר את האנשים האלה...אני עם ששה ילדים...אני לא רוצה להיכנס לזה אני בכלל לא רוצה לשמוע עליהם...ברגע שהוא ידע שדיברתי...אני בבעיה...לא יודע מה כבר אחרי זה...אני לא רוצה להגיש על זה תלונה...אני רוצה רק לשכוח מזה... אני יודע שאני אעשה עם עצמי משהו ברגע שאני יודע שהוא יודע.אני יודע שאני לא אשאר באותו רגע..." בפגישה עם השוטר ורשבסקי : כשטוויטו דיבר על המבקש הוא היה מפוחד עד כדי רעד בגוף. בפגישה עם השוטר אפרים ברכה: טוויטו נראה מפוחד ומבוהל. הוא אמר שהוא מפחד מהמבקש ורוצה לעזוב את גבעת שמואל כשהרקע לכך זה החול. טוויטו בכה, וסיפר שהוא מפחד מהמבקש ולא רק הוא, והביע חשש שהמבקש לא ידע שהוא סיפר לשוטר את מה שהמבקש עשה לו. עוז הולנדר, מהנדס בחברת גינדי, סיפר: טוויטו שידר פחד בכל הקשור למבקש. טוויטו אמר לו שהוא לא מתעסק עם המבקש כי המבקש משוגע ויכול בשניה לחתוך בן אדם ולהרוג בן אדם. טוויטו אמר שהוא מפחד מהמבקש ולא שווה להתעסק איתו, והוא, טוויטו, אפילו מוכן לעזוב את העבודה. ישי בן ציון, פקח הסיירת הירוקה, סיפר: טוויטו אמר לו שהמבקש הוא משוגע, עושה מה שהוא רוצה, משליט טרור בבנין המועצה. כשהמבקש התקשר לטוויטו הוא אמר לישי שלא ידבר איתו כי המבקש משוגע ועלול לשלוף סכין ולדקור את ישי. טוויטו אמר שיש לו משפחה והוא רוצה חיים שקטים ( מ.ט. 07 - G - 345, בע' 24, 28, 27, 70, 79, 85, 86, 87; מ.ט. 70- H -89 מיום 20.9.07, בעמ' 6, 7, 8, 9; זכ"ד מהשוטר ערן ורשבסקי מיום 18.9.07; זכ"ד מהשוטר אפרים ברכה מיום 18.7.07; זכ"ד מהשוטר ערן ורשבסקי מיום 20.9.07; עדות עוז הולנדר מיום 17.9.07, בעמ' 2; עדות ישי בן ציון, שעה 08:54, בעמ' 2).

ודוק: אותו ישי בן ציון שכך כאמור לעיל אמר במשטרה, אף העיד בבית המשפט בתיק העיקרי ( עת/8) ואמר: "הרושם שקיבלתי שאבי (טוויטו-ג'נ') מאוד לחוץ, אני קיבלתי את הרושם שהוא מפחד ממשהו, הוא החויר הלבין, הוא מלמל אתה לא יודע מה אתה עושה לי, ואני קיבלתי רושם שהוא מפחד ממשהו...הוא אמר עזוב אני לא רוצה לדבר, אני לא יכול והמשיך לרעוד ולהראות עצבני... (בעמ' 34 לפר')...שאלתי את אבי מדוע אתם נותנים לדודי (המבקש - ג'נ') לעשות כל מה שהוא רוצה בשטח המועצה, ואז הוא (טוויטו-ג'נ') אמר לי... הבן אדם משליט טרור, והשתמש במילים שהיה ניתן לומר שהוא משרה פחד. בשלב זה, הוא גם קיבל קריאה במירס ממישהו... שאלתיו מי זה, הוא ענה לי זה דודי (המבקש - ג'נ'), ואמר שמע אל תדבר איתו כי הוא משוגע, תן לי לדבר איתו, כי הוא עלול לשלוף סכין ולדקור אותך...שבוע לאחר מכן אבי (טוויטו -ג'נ') התקשר אלי ואמר לי... כנראה שאני עוזב, לא אוכל להמשיך לחיות באוירת פחד כזו, יש לי משפחה וילדים..." (בעמ' 35 לפר' בתיק העיקרי).

היינו, גם בבית המשפט העיד עד "חיצוני", שאיננו אחד משלושת העדים דלעיל, על פחד ממשי של טוויטו מהמבקש, לא מ"רכילות" כנטען ע"י ההגנה, אלא ממראה עיניו ממש וממשמע אוזניו.

על כן :