החלטה בתיק בש 91749/07

1.         זהו ערר על ביטול צו לאיסור פרסום שניתן ע"י בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופט בארי) בב"ש 2115/07 מיום 10.5.07.

העורר חשוד במעורבות בפרשת מעילה בחברת הבטוח הראל, פרשה שנחשפה לפני מספר ימים, ולפי החשד, העמיד העורר את חשבון הבנק שלו לרשותו של חשוד במעילה גדולה מאד מחברת ההשקעות הראל (מעילה בסכום של למעלה מ- 100 מליון ש"ח) כאשר חלקו של העורר בהעמדת חשבון הבנק שלו, שדרכו עברו סכומים גדולים שמגיעים לכדי 46 מליון ש"ח, ובכך סייע העורר בידי אותו חשוד, שבינתיים הוגש כתב אישום כנגדו בגין אותה פרשה, להעלים כספים, להלבין כספים וכיו"ב חשדות.

העורר נעצר ע"י משטרת ישראל, היחידה הארצית לחקירות הונאה, הובא להארכת מעצר בבימ"ש השלום וזה האריך את מעצרו לתקופה מוגבלת לצורך ביצוע פעולות חקירה שפורטו במסמך סודי שהוגש לעיונו של ביהמ"ש, ובסיפא להחלטה קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"דעתי כדעת הסניגור במקרה זה, משום שאין מדובר באיתור מתלוננים נוספים ויש חשיבות בפרסום השם. בשלב זה של החקירה, ייטה ביהמ"ש לטובת איסור פרסום השם, וכך אני מורה".

החלטה זו ניתנה, כאמור, ע"י כב' השופט קפאח ביום 18.4.07, והמשטרה שלא השלימה עם החלטה זו, פנתה לביהמ"ש וביקשה להסיר את הצו המעכב את פרסום שמו של העורר, בקשה שנדונה בפני כב' השופט בארי, כאמור.

בהחלטתו מיום 10.5.07 סקר כב' השופט בארי את טענות באי כח העורר, שטענו תחילה שהחשדות כנגד העורר אינם חמורים או מבוססים במידה שמצדיקה פגיעה בלתי מידתית בעורר עד כדי פרסום שמו ברבים, טענו שבכוונת העורר לעשות שימוש בהליך השימוע על מנת לנסות ולשכנע את הפרקליטות שלא להגיש כנגדו כתב אישום, טענו שמצבו הרפואי של העורר הוא קשה וכי פרסום שמו ברבים עלול להחמיר את מצבו עד כדי סכנה לחייו, טענו שהעורר עוסק כחוקר פרטי ומייצג חברות בטוח ופרסום שמו בקשר לפרשת המעילה עלול לפגוע במידה משמעותית במעמדו מול חברות הבטוח ולגרום לו נזק ממשי לעסקיו - ואף על פי כן, אימץ ביהמ"ש קמא את עמדת המשטרה דווקא, כל זאת לאחר שניתח את הוראת החוק הרלוונטית.

2.         מדובר בסוגיה משפטית סבוכה שבמסגרתה חוקק המחוקק את סעיף 70ה(1) לחוק בתי המשפט לפני מספר שנים, שבמסגרתו הוסמך ביהמ"ש לאסור פרסום שמו של חשוד בפלילים באותם מקרים שהפגיעה בחשוד גוברת באופן ברור על האינטרס של הציבור לדעת, וגוברת גם על עקרון פומביות הדיון - סוגיה אשר מביאה לכדי עימות חזיתי שני אינטרסים מרכזיים וכבדי משקל שמלאכת האיזון ביניהם חייבת להעשות בזהירות ובקפידה משום שכל החלטה של ביהמ"ש המעדיפה אינטרס אחד על פני משנהו, גורמת לפגיעה לא מבוטלת בצד האחר.

פרסום שמו של חשוד בפרשת מעילה שעה שמדובר בחשוד שעיסוקו כרוך באופן אינהרנטי באמון שרוחשים לו לקוחותיו, עלול כמובן להביא לפגיעה קשה בעיסוקו של חשוד שכזה וביכולתו להמשיך לנהל את עסקיו עם אותם לקוחות, אף שיתכן ובסופו של דבר לא יוגש כנגד חשוד כזה כתב אישום, הוא לא יורשע בדין, אך הנזק כבר נגרם לו.

המחוקק היה ער לקושי שכזה, ובכל זאת מצא להעדיף את אינטרס פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת, גם כדי להגן על אותם חשודים שאי פרסום שמם יכול ויפגע בזכויותיהם, כאשר המשטרה או רשויות החקירה האחרות יוכלו לעשות עם חשודים שכאלה ככל העולה על רוחם בהעדר ביקורת ציבורית אמיתית ובהעדר חשיפת מעצרם של חשודים שכאלה, ועל כן קבע המחוקק את אותה נוסחת איזון עדינה, שביהמ"ש מחוייב במסגרתה להלך לעתים בין הטיפות ולבחון בקפידה את טיעוני הצדדים.

3.         דיון משפטי

תחילה לשאלת סמכות בית המשפט ליתן צו איסור פרסום לבקשת החשוד.

סעיף 70(ה)(ה1) לחוק בתי המשפט קובע:

"70.      איסור פרסומים (ב40) (תיקון: תשמ"ה, תשס"ג ¹²)

(ה)       בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין.

(ה1)      (1)        בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום.

(2)        זכותו של חשוד לבקש מבית המשפט לאסור פרסום שמו לפי הוראות סעיף קטן זה תובא לידיעתו בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(3)        שר המשפטים יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, טופס להגשת בקשה לבית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ה2)      לענין סעיף זה - "חשוד" - מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;

"שם של חשוד" - לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.