החלטה בתיק בש 91566/08

1.         מהות העררים

העורר 1 הגיש ערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עידו דרויאן) מיום 29.6.2007 בב"ש 2543/08 לפיה הוחלט על שחרורו של העורר 1 למעצר בית מלא בביתו, הפקדה במזומן או ערבות בנקאית על סך 20,000 ש"ח וערבות עצמית וצד ג' של כל אחד ממפקחיו על סך של 35,000 ש"ח  וכן כנגד החלטה מיום 14.7.2008 אשר דחתה את בקשת העורר 1 לבטל את מעצר הבית והפיקוח.

העורר 2 הגיש ערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עידו דרויאן) מיום 29.6.2007 בב"ש 2543/08 לפיה הוחלט לשחרר את העורר בתנאים שלהלן : העורר יוכל לצאת לעבודה בפיקוח של ערבים בימים א- ה' בין השעות 07:30-20:30 וביום ו' החל מהשעה 07:30-18:00. הפקדה במזומן או ערבות בנקאית על סך של 25,000 ש"ח וכן ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד ממפקחיו על סך של 35,000 ש"ח. כמו כן, הוגש הערר כנגד החלטה מיום 14.7.2008 אשר דחתה את בקשת העורר 2 לבטל את הריתוק לבית ואת הפיקוח.

ביום 24.6.2008 הוגש כתב אישום כנגד העוררים 1 ו -2 וכן כנגד נאשם נוסף, עומרי זאדה (להלן : " זאדה") במסגרתו הואשמו בתקיפה בתנאים מחמירים בניגוד לסעיף 382 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

על פי האמור בכתב האישום, ביום 20.6.2008 נכחו העוררים במסעדת הפריים ביחד עם אחרים על מנת לחגוג יום הולדת לעורר 1. המתלונן, אשר ישב בשולחן סמוך עם רעייתו, פנה לעורר 2, שהוא אביו של העורר 1, וביקש ממנו כי יבקש מאחד החוגגים שבשולחן להפסיק לעשן. בתגובה פתח העורר 2 חפיסת סיגריות, קילל את המתלונן תפס בידו והפילו לרצפה.

הנאשמים ואחרים שישבו עמם, קפצו על רגליהם, הפכו את השולחן ותקפו את המתלונן ואת המתלוננת במכות בידיהם והשליכו בקבוקים וכלי אוכל שהיו על השולחן. העורר 1 השליך לעבר המתלוננים צלחות כוסות וסכו"ם, העורר 2 השליך אוכל וחפצים שונים ובעט במתלונן בידו במפשעתו ובגופו.

יחד עם כתב האישום הגישה המשיבה  בקשה למעצר העוררים עד תום ההליכים.  

ביהמ"ש קמא הורה כאמור על שחרורו של העורר 1 למעצר בית מלא בביתו תחת פיקוח לצד הפקדת ערובות נוספות.

יצוין, כי ביהמ"ש קמא ציין כי שקל אפשרות לשחרר את העורר 1 לעבודה. אולם, נקבע על ידו כי טרם בשלה השעה לעניין זה עקב מהות המעשים המיוחסים לו אשר מאופיינים בהשתלחות חסרת רסן.

עוד ציין ביהמ"ש קמא כי אם יעמוד העורר 1 בתנאי השחרור כהלכה, נראה שיגיע הזמן לדון שוב בעניינו בעוד מספר שבועות.

בכל הנוגע לעורר 2, הורה בימ"ש קמא כי העורר ישוחרר בתנאים אשר פורטו לעיל.

בהודעת הערר שהוגשה מטעם העורר 1 נטען, בין היתר, כי העורר 1 סובל מחרדות ולחצים במקומות סגורים, כי נסיבות העבירה המיוחסת לעורר הנן ברף התחתון ביותר וכי בית משפט קמא עצמו ציין לא אחת כי האמור בסעיף 4 לכתב האישום אינו מדוייק. עוד טען העורר 1 כי על אף שמצבו הבריאותי אפשר לו להשתחרר מצה"ל הוא ביקש להתגייס, וכי נמנה על הטירונים שבעת ששהו בבסיס זיקים ספגו רקטה ישירה בבסיס. עוד נאמר כי העורר 1 הנו אדם מן הישוב, עבד עובר למעצרו וריתוק לביתו חסר תועלת. העורר 1 הנו אדם שומר חוק ומקיים אחר צו בית המשפט ומדובר בהסתבכות חד פעמית.

לטענת העורר 1, עשה בימי מעצר הבית חשבון נפש והלקח הנדרש הופנם. עוד נטען כי מעורב אחר בפרשה, זאדה, אשר חלקו דומה לחלקו של העורר בפרשה, שוחרר בערובה בלא שהושתו עליו תנאים מגבילים. נטען כי האבחנה שערך ביהמ"ש קמא בין נסיבותיו של העורר לבין נסיבותיו של זאדה אינה ראויה בנסיבות.

העורר 1 תומך טענותיו בדבר שחרורו ממעצר בית בהלכת בש"פ 5803/01 יוחננוב נ' מ"י. כמו כן טען העורר 1 כי יש להפחית את הערובה שהושתה עליו בסך 20,000 ש"ח בציינו כי על זאדה הושתה ערובה בסך 3,000 ש"ח בלבד וכי פער עצום זה אינו מוצדק. 

בהודעת הערר שהוגשה מטעם העורר 2 נטען, בין היתר, כי הלה אב לילדים וסבא, כי הנו טרוד בדאגות לשלום רעייתו הסובלת מהתקפים (התקפי חרדה) ובנו, העורר 1 אשר סובל מחרדות ולחצים במקומות סגורים. עוד נטען כי נסיבות העבירה המיוחסת לעורר 2 הנה ברף התחתון ביותר וכי בימ"ש קמא ציין שעל אף התנהגותו החמורה - יש להעמיד לזכותו את שובו המהיר לעשתונותיו ונסיונו למנוע המשך התקיפה על ידי אחרים. העורר 2, כך נטען, הנו אדם מן הישוב העובד בחניון, בשעות שמעבר ל 21:00 בלילה. ריתוקו של העורר 2 לביתו חסר תועלת - הלה נמצא רוב שעות היום מחוץ לבית ושומר על החוק. מדובר בהסתבכות חד פעמית והלקח הופנם. זאדה שחלקו זהה לזה של העורר 2 שוחרר בערובה מבלי שהושתו עליו תנאים מגבילים ומן הדין שיושתו תנאי שחרור זהים.

העורר 2 הפנה גם הוא לבש"פ יוחננוב לעיל, וטען כי הסרת הפיקוח וביטול מעצר הבית לא יסכנו את שלום הציבור. עוד טען העורר 2 כי יש להקטין את  הערובה בסך 25,000 ש"ח שהושתה עליו לנוכח הפער בין ערובה זו לבין הערובה שהושתה על זאדה  (3,000 ש"ח) וכן לאור היותו מפרנס של ארבעה ילדים כמו גם מי שנאלץ לממן את הטיפולים ברעייתו ובבנו.

2. טענות הצדדים בדיון

בדיון שהתקיים ביום 28.7.2008 חזר ב"כ העורר 1 על טענותיו שבערר והוסיף כי בקלטת האבטחה רואים שהעורר 1 משליך חפצים בלבד ולא בא במגע עם המתלוננים וכי השולחן חצץ בינו לבין המתלוננים. ב"כ העורר 1 צייין כי לו עבר פלילי, הוא בעל בעיות נפשיות ולמרות זאת שירת בצבא ועובד. כמו כן טען כי " כל המשפחה מנוטרלת ומנותקת. מדובר בקיץ, הם לא יכולים ללכת לבריכה ולבית מלון".

ב"כ העורר 1 שב וטען כנגד העובדה שדינם של זאדה ושל העורר 1 הוכרע באופן שונה על אף הנסיבות הדומות. כמו כן, תהה כיצד לא הוזמן תסקיר מעצר לעורר 1. ב"כ העורר 1 הציע מתן ערבויות צד ג' נוספות וטען כי בגין הגבלותיו הרפואיות של העורר 1 אין הצדקה למעצר בית.