החלטה בתיק בש 91319/05

1.         נגד המשיב, דוד מעברי, הוגשו שני כתבי אישום לביהמ"ש לעניינים מקומיים בחולון, האחד בגין ניהול עסק ללא רשיון, והאחר בשל אי קיום צו בימ"ש.

            המשיב מנהל עסק לממכר פירות וירקות בעיר חולון, כאשר אין חולק כי הוא פירק ויטרינות זכוכית בחזית חנותו והרכיב תריסים מפח מתגלגל, שינוי שנועד לצורך הנחת מגשי פירות וירקות בחזית החנות.

            לטענת עירית חולון, מדובר בשינוי המחייב היתר בנייה, ומאחר שאותו שינוי נעשה ללא קבלת היתר, הרי שמדובר בבנייה בלתי חוקית.

            המשיב אינו כופר, כאמור, בביצוע השינוי הנ"ל בחזית חנותו, אך טענתו העיקרית, שבאה מפי ב"כ, עו"ד מרדכי איינהורן, הינה כי דרישה זו מופנית אך ורק אליו, כאשר יתר בעלי החנויות לממכר פירות וירקות בעיר חולון, לא נדרשו לקבלת היתר, שעה שביצעו שינוי דומה.

            עו"ד איינהורן טרח ומצא, כי בדו"ח השנתי של מבקר עירית חולון לשנת 2003, נאמר כי בעיר פועלות 49 חנויות לממכר פירות וירקות, מהן ל-30 בלבד יש רשיון עסק, ואילו
6 חנויות נמצאות בהליכי רישוי.

            לטענת עו"ד איינהורן "בכל החנויות בוצעו שינוי חזיתות, ולמיטב ידיעת המבקש (המשיב בתיק זה) , לכולן ניתן רשיון עסק למרות ששינויי החזיתות בוצעו ללא קבלת היתר בנייה, ואף מעבר לכך, בלא שנדרש כלל כתנאי מקדים, קבלת היתר שכזה".

            עוד נטען, כי מעולם לא הוגש ע"י עירית חולון, ולו כתב אישום אחד, נגד מי מבין אותם בעלי עסקים אשר ביצעו שינוי בחזית עסקם.

2.         לגישתו של עו"ד איינהורן, ניתן לבסס טענת אפלייה ואכיפה סלקטיבית של עירית חולון כלפי המשיב, בניגוד למנהגה ודרכה של העיריה במקרים דומים אחרים.

            בהתאם לגישה זו, עשוי המבקש לחסות תחת צלה של ההגנה מן הצדק, אשר הוכרה בפסיקתו של ביהמ"ש העליון, ולהביא לביטול כתבי האישום בעניינו.

            לצורך ביסוס הטענה, פנה עו"ד איינהורן לעירית חולון וביקש לעיין בתיקי רשיון העסק של אותם חנויות לממכר ירקות ופירות המצויות בעיר חולון. זאת, על מנת להצביע על גישתה המפלה והבררנית של העיריה, גישה שהינה בגדר "התנהגות שערורייתית" כלפי המשיב.

            עו"ד איינהורן ציין, כי פנייתו לעיריה הושבה ריקם, והוא ניסה בכל דרך אפשרית להגיע למידע הנחוץ לשם ביסוס טענתו, אך נתקל בחומה בצורה של סירוב            .

            לפיכך, החליט לפנות לביהמ"ש על מנת שזה יורה לעירית חולון לאפשר לו לעיין בחומר הרלבנטי ולהעתיקו, מאחר שלגישתו שמדובר בחומר חקירה, שהינו חיוני למשפט.

            ביום 29.3.2005 ניתנה החלטתה של כב' השופטת ריבי צוק בבימ"ש לעניינים מקומיים בחולון. בגוף ההחלטה צויין כי עירית חולון נתבקשה להגיש תגובתה לבקשה, אך לא עשתה כן.

            לעיצומו של עניין, קבעה כב' השופטת צוק כי "טענת ההגנה מן הצדק אותה מעלה המבקש מפני האישום בתיק הבנייה, הינה טענה אפשרית ובשים לב לזיקה שבין אותה טענה לבין המסמכים המבוקשים, הרי שמדובר במסמכים רלבנטיים המהווים חלק מחומר החקירה אותו יש להעמיד לעיונו של המבקש".

            לגישת כב' השופטת צוק, אין מדובר בהטלת מעמסה בלתי סבירה על העיריה, שכן המידע המבוקש מתייחס אך ורק לעמדת מינהל ההנדסה, לגבי כ-50 בתי עסק בעיר חולון. המשיב הביע נכונותו לבצע את פעולות האיתור באמצעות איש מקצוע מטעמו, או לשאת בכל הוצאה שתהיה כרוכה בביצוע המטלה ע"י גורמי העיריה.

            לפיכך, הוחלט לאפשר למשיב לעיין ולצלם את התיקים הנזכרים בבקשה, וזאת "לצורך איתורם וצילומם של המסמכים הנוגעים לעמדת אגף ההנדסה, בבקשה לרישיון עסק שהוגשה ע"י העסקים הנ"ל".

4.         בפניי ערר אשר הוגש מטעם עירית חולון, בו נטען כי אין מדובר בחומר חקירה כלל ועיקר, ולפיכך אין לאפשר למשיב לעיין בחומר ולהעתיקו. מעבר לכך, נטען כי עיון בחומר עלול להפר את עקרון הסודיות הנוגע לבעלי עסקים אחרים בעיר חולון.

            משמעות ההחלטה הינה ליצור עבור המשיב "מסכת ראיות ועובדות" בבחינת יצירת יש מאין, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם נוסחו ורוחו של החוק, ועם המטרות העומדות ביסוד החקיקה.