החלטה בתיק בש 91119/06

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד (מזוין, בחבורה ותוך שימוש באלימות), והתפרצות למקום מגורים. בנוסף, למשיב 2 מיוחסת עבירת הדחה בחקירה. בד בבד, עתרה המדינה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים בעניינם.

ע"פ העובדות המתוארות עלי כתב האישום, המדובר בפרשה לפיה קשרו המשיבים קשר עם אדם בשם עבדאללה ג'רבוע (להלן: "ג'רבוע") (המואשם בכתב אישום נפרד) לשדוד את המתלונן וליטול ממנו את כספו הרב.

קשירת הקשר נוצרה על רקע מידע שנמסר לג'רבוע ע"י אדם בשם עבד משרוואי (להלן: "עבד") אודות המתלונן ומצבו הכלכלי. מידע זה נבע מהיכרות עסקית קודמת של עבד עם המתלונן.

בהמשך, וכפי שיפורט בהרחבה, פעלו המשיבים, יחד עם ג'רבוע, להוצאת תוכניתם מן הכוח אל הפועל, במיני פעולות, עד לרגע בו ביצעו את זממם במתלונן, ושדדו ממנו כסף רב וחפצים נוספים, תוך שהם מזוינים במכשיר שיש בו כדי לסכן או לפגוע, ותוך שימוש באלימות כלפיו.

בריח התיכון בכתב האישום ובראיות התביעה, למעשה, הינו עדותו של שותפם של המשיבים לביצוע השוד- עבדאללה ג'רבוע. בנוסף לכך, הציגה התובעת המלומדת, עו"ד שרית טובבין, ראיות חיצוניות- אובייקטיביות, אשר יש בכוחן, לגישתה, לחזק את עדותו של ג'רבוע.

במצב דברים זה, באתי לבחון עיקרי חומר הראיות כנגד המשיבים כדלהלן:

כפי שצוין לעיל, ע"פ עדותו של ג'רבוע, מסר לו עבד משרוואי, עת הוא הסתובב עימו, כי יוסף כהן (להלן: "המתלונן"), אותו הוא מכיר מעבודתו, הינו אדם אמיד, אשר נוהג להסתובב עם כסף רב עליו (ראה לעניין זה הודעת עבדאללה ג'רבוע מיום 29.01.06 שורות 21-22; הודעת ג'רבוע מיום 8.2.06 שורות 1-5; תמליל 2063/06 (2) ע"מ 27 למטה, ע"מ 72-73). מספר ימים לאחר מכן, סיפר ג'רבוע על כך למשיב 3, והלה אמר לג'רבוע כי הוא " יתחיל לעבוד על הבן אדם ונראה". בהמשך, סיפר על כך משיב 3 למשיב 1- כיוון שהוא " יודע לדבר ולסובב את הבן אדם"- ולמשיב 4 (הודעת ג'רבוע מיום 8.2.06 שורות 5-7, תמליל 2063/06 (2) ע"מ 74).

לדברי ג'רבוע בעדותו, המשיבים כולם תכננו את התוכנית, כאשר משיבים 1 ו-3 תכננו את הפרטים, ושיתפו בהם את יתר הקושרים (הודעת ג'רבוע מיום 8.2.06 שורות 144-149, וכן ע"מ 28, ע"מ 73 לתמליל  2063/06 (2) ). כן ציין ג'רבוע בעדותו, כי הוא ומשיב 1 "היו בסיפור" (ע"מ 22 לתמליל  2063/06 (2) ), וסיפר כי משיב 1 חבר טוב של משיבים 3 ו-4 (ע"מ 8 לתמליל הנ"ל).

מעדות המתלונן מיום 8.1.06, עולה כי במסגרת תכנון זה, התקשר אליו אדם מספר פעמים, וביקש ממנו להיפגש עימו, בטענה כי הוא מעוניין להשכיר ממנו חדר. המתלונן קבע עם אותו אדם ביום 2.1.06, והלה ביטל את הפגישה מאוחר יותר. לדברי המתלונן בעדותו, הוא שאל את האדם שהתקשר אליו מהיכן קיבל את מספר הטלפון שלו, אולם זה לא השיב לשאלתו. כך גם למחרת היום- התקשר אותו אדם למתלונן, וציין בפניו כי הוא רוצה להיפגש עימו, אך אינו יכול באותו היום- וכך הלאה (שורות 29-37)

לדברי המתלונן, בסופו של יום, השניים נפגשו ביום שלישי בסביבות השעה 16:00, והמתלונן הראה לו חדר להשכרה. אותו אדם שאל את המתלונן אם יש לו "משהו" גדול עם מחסן, שכן יש לו חומרי גלם לאחסן ויש לו עובדים לשכן (שורות 38-43).

לציין, עדות המתלונן מתיישבת בנקודה זו עם עדותו של ג'רבוע, שמספר כי המדובר במשיב 1 . ע"פ דבריו של ג'רבוע בהודעתו, משיב 1 היה עם המתלונן בזמן שמשיבים 2, 3 וג'רבוע נותרו להמתין ברכב, שכן התכנון, היה לבצע את השוד, באותו היום, ומכיוון שהצטרף למתלונן שכן נוסף להראות למשיב 1 את הדירות, חל שיבוש בתוכנית הקושרים, והם נאלצו לדחות את מימוש זממם למועד אחר.

עוד סיפר ג'רבוע בחקירתו במשטרה, כי בסביבות השעה ארבע, הגיעו  הנ"ל לאזור סלאמה, היכן שהמתלונן משכיר דירות, כאשר משיב 1 עלה לבדו ושהה במקום כשעה. לאחר מכן, כאשר ירד משיב 1 והצטרף לחבריו, ציין בפניהם כי יש עם המתלונן אנשים, והם לא יכולים ל"עבוד". ג'רבוע ציין עוד, כי משיב 1 לבש מעיל שחור, בין היתר (תמליל 2063/06 (2) ע"מ 74-78, הודעת ג'רבוע מיום 8.2.06 שורות 15-17).

בהודעת ג'ורג' ג'ורג'סקו  מיום 8.1.06- אדם השוכר דירה מהמתלונן ברח' פוריה 4- תיאר זה כיצד ביום רביעי (4.1.06) הוא ישב יחד עם שכנה נוספת בשם דליה, ועם המתלונן, כאשר בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים הגיע בחור כבן 30-32 שנים, שלבש, בין היתר מעיל חום ארוך וחבש כובע "כמו דתי", ודיבר עברית "בלי אקסנט". לדברי העד, הנ"ל הציג עצמו כקבלן של חברת "מזרחי", וביקש להשכיר דירה בשביל פועלים ערבים ישראלים מבאר שבע. עוד תיאר העד, כיצד הלך עם המתלונן להראות לבחור הנ"ל חדרים, והבחור אמר שהוא רוצה גם מחסן בשביל כלים וחומרים (גיליון 1 שורות 2-15).

בנוסף, לדברי העד, ביום המחרת, יום חמישי, הגיעו שני בחורים ערבים בסביבות השעה 12:00, וביקשו לראות חדר גדול. העד ציין כי הוא הראה להם את חדר מס' 4, אותו ראה הבחור שהיה ביום רביעי (משיב 1), השניים שאלו אותו שאלות אודות ההשכרה, סירבו להמתין חצי שעה עד לבואו של המתלונן, והלכו. מאוחר יותר בסביבות רבע לשש בערב, שב הבחור (משיב 1), דפק בדלת ביתה של השכנה דליה, והעד אמר לו שהמתלונן עזב. הנ"ל שאל לאן, והעד השיב שהוא לא יודע (גיליון 1 שורות 20-28, גיליון 2 שורות 1-10).

ועוד, בהודעתה של השכנה דליה בבליקי מיום 8.1.06, סיפרה הנ"ל כי ביום שלישי (3.1.06) בסביבות השעה חמש או שש אחר הצהריים שהה בביתה המתלונן, וקיבל שיחת טלפון. העד סיפרה כי שמעה את המשיב מציין כי הוא בדירה, מחכה, ולאחר מכן הגיע בחור כבן 25-26, שהיה לבוש יפה עם מעיל שחור ארוך וכובע יפה "לא סתם כובע". העדה ציינה כי הבחור לא היה נראה יהודי, המבטא שלו היה קצת שונה, וכך גם התנהגותו והופעתו. העדה ציינה, אף היא, כי הבחור הנ"ל אמר למתלונן ולשכן ג'ורג' כי יש לו פועלים שגרים מחוץ לעיר, והוא מחפש שני חדרים לשכנם, וכן הוא מחפש מחסן להשכרה לאחסן את כלי עבודתו (שורות 4-12).

כן ציינה העדה, כי למחרת אותו בחור שב, המתלונן לא היה, והוא דיבר עם השכן ג'ורג', והשאיר לו את מס' הטלפון שלו, על מנת שיצור עימו קשר כשיגיע המתלונן (שורות 4-16). בנוסף, לדברי המתלוננת, ביום חמישי המתלונן שוב שהה אצלה, וקיבל טלפון מהבחור הנ"ל. לדבריה, המתלונן ציין בפניה, כי הוא הולך להראות לו את המחסן, היה "טלפון אחרי טלפון", והמתלונן אמר לבחור שהוא מגיע. לדברי העדה, המתלונן אמר לה, כי קבע עם הבחור, וכי הוא חייב ללכת (שורות 16-20, שורות 49-54).

עוד הוסיפה המתלוננת כי באותו היום, לאחר כשעה- שעתיים, הגיעו שני בחורים, שנראו לה כערבים, ודיברו על חדרים. לדבריה נראה היה לה כי הם קשורים לאותו הבחור (שורות 21-23).

לציין, ג'רבוע סיפר בחקירתו במשטרה, כי כיום או יומיים לפני השוד הוא ומשיבים 1 ו-3 ישבו יחד במכונית, ותיצפתו, על מנת לראות מיהו המתלונן. כאשר המתלונן עבר, לדברי ג'רבוע,   משיב 1 אמר למשיב 3  כי זהו הבן אדם, ומשיב 3 ירד ושאל את המתלונן לשמו של רחוב מסוים (תמליל 2066/06 (1) ע"מ 5-6).

הנה נא, המשיבים קשרו קשר לשדוד את המתלונן, ואף רקמו תוכנית כיצד לשדוד את המתלונן, וליטול הימנו את כספו, בלא מפריע. בחלוף הימים, רקמה לה התוכנית עור וגידים, והקושרים החלו להוציא את תוכניתם מן הכוח אל הפועל, תוך שהם יוצרים קשר עם המתלונן, עוקבים אחריו, ומכינים לעצמם "קרקע נוחה" למימוש תוכניתם הנלוזה.