החלטה בתיק בש 90834/05

1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו כל זאת בגין כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים.

לפי המפורט בכתב האישום המשיב הינו בעלים של חנות מכולת בעיר טירה, וביום 1.3.05 בסמוך לשעה 17.30 הגיע המתלונן לחנות לצורך רכישת סגריות, המשיב ביקש לשוחח עם המתלונן, וזה הבטיח לחזור למכולת בשעה מאוחרת יותר.

בסמוך לשעה 20.00 חזר המתלונן למכולת אך המשיב לא היה בה אלא ישב ברכב מסוג סאב ביחד עם אחר מול הכניסה למכולת ומשהבחין המשיב במתלונן בשעה שזה יצא מהמכולת יצא הוא מהרכב והטיח בפני המתלונן כי הוא גנב פרטי מזון ואיים עליו שהוא לא ישן פה יותר, שהוא ישרוף אותו וירה בו.

המתלונן הכחיש את האשמות שהטיח בו המשיב, בתגובה נכנס המשיב למכולת נטל משם סכין שאורך להבה כ- 20 ס"מ יצא לעבר המתלונן דקר אותו דקירה עמוקה בבטנו.

המתלונן החל להמלט מהמקום לכוון בית מעסיקו כאשר המשיב נכנס לרכב וביחד עם האחר הגיעו לבית מעסיקו של המתלונן אספו את המתלונן ופינו אותו למרפאה בטירה ובהמשך הועבר המתלונן לבית חולים מאיר  שם עבר ניתוח בהרדמה כללית ונזקק לאשפוז של מספר ימים במחלקה לטיפול נמרץ.

2. המשיב באמצעות בא כוחו טען כנגד התשתית הראייתית שיש בידי המבקשת, הכחיש כל מעורבות בביצוע עבירת הדקירה או האיומים, הכחיש קיומו של מניע שיש בו כדי להצדיק מעשה כה חמור, הכחיש את טענת המתלונן שהוא הסיעו למרפאה ברכב סאב אלא טען שהוא ישב ברכב מסוג מזדה של חברו, וכאשר הבחין במתלונן שהוא פגוע עשה מעשה אנושי שעה שהוביל אותו למרפאה לצורך קבלת טפול רפואי אך תחת טובה זו גמל לו המתלונן ברעה גדולה שעה שייחס לו את ביצוע עבירת החבלה החמורה.

3. באת כח המבקשת הפנתה את בית המשפט לראיות שקיימות בתיק ונסמכות בראש וראשונה על גירסתו של המתלונן עם חיזוקים שקיימים לגירסה זו.

כתב האישום נוסח כפי שנוסח על סמך גירסתו המפורטת של המתלונן, כאשר זה חזר וציין את העובדה שהמשיב לווה אותו למרפאה בעיר טירה לצורך קבלת טפול רפואי ולטענת המבקשת יש בגירסה זו כדי לסתור את טענת המשיב שהמתלונן ביקש להפלילו, והרי מה ההגיון בהפללת נאשם בפלילים שעה שהמתלונן טוען שאותו נאשם ביקש להצילו על ידי הבאתו למרפאה לצורך קבלת טפול רפואי.

עוד הפנתה באת כח המבקשת את ביהמ"ש לסתירות הרבות שקיימות בגירסת המשיב שיש בהן כדי לתמוך בגירסתו של המתלונן.

4. אין צורך להכביר מילים  לגבי ההלכה המשפטית הנוהגת לצורך הכרעה בסוגיית הראיות לכאורה בשלב זה של הדיון, כאשר בית המשפט העליון קבע בשורה ארוכה של החלטות שדי בתשתית ראייתית שיש בה פוטנציאל הרשעתי כדי להקים את אותו יסוד נדרש לצורך קביעה בדבר קיום תשתית ראייתית מספקת.

5. נוכח המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים בדבר קיומה של תשתית ראייתית נדרשת, עיינתי ובחנתי את תיק החקירה על כל תכולתו, ומלבד גירסתו של המתלונן שקושרת את המשיב כאמור לעבירות נשוא כתב האישום הרי מבחינת גירסת המשיב מעלה שהוא מאשר את ההיכרות בינו לבין המתלונן כמי שנוהג לקנות מצרכים במכולת שבבעלותו, לא מצא כל הסבר מדוע זה יעליל עליו המתלונן עלילה כה חמורה ושפלה, אך העלה סברה לפיה ייתכן והדבר נובע מרצון המתלונן להטיל עליו את הוצאות הטיפול בבית חולים, ראיתי גם את גירסתו של בהה חברו של המשיב שהיה בחברתו ומסר גירסה דומה לגירסת המשיב.

ראיתי גם את גירסת אביו של המשיב שמציין את העובדה שהמשיב הסתובב באותה שעה ברכב הסאב ולא ברכב המזדה, ראיתי את הודעתו של רמי אבוליבדה שהגיע מיוזמתו למסור גירסה במשטרה כאשר לטענת המאשימה הוא הגיע למשטרה לסייע בידי המשיב אך הגירסה שנמסרה על ידו סותרת את גירסת המשיב בשתי נקודות עיקריות: האחת שהמשיב הגיע ברכב הסאב, ולא ברכב המזדה והנקודה השניה לגבי כוון נסיעת המשיב שעה שהעד ציין שהמשיב הגיע מכוון המכולת ולא מכוון ביתו.

גם עדותו של הקטין ע. פתח ששמע את הצעקות שעה שהיה במכולת, יצא החוצה וראה את המשיב נוסע אחרי המתלונן הפצוע לכוון המכולת.

הקטין גם מציין שהוא שמע את אביו של המשיב צועק לעבר המשיב: "למה עשית ככה" (ראה הודעתו של הקטין מיום 5.3.05 בשורה 18).

6. סיכומו של דבר מוצא אני לקבוע קיומן של ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לעבירות המיוחסות לו, כל זאת על אף הכחשת המשיב ועל אף הגירסה התומכת שנמסרה על ידי מספר עדים מטעמו.

7. לאחר שקבעתי קיומן של ראיות לכאורה עלי לבדוק אם במקרה זה ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שימוש בחלופה ולצורך הכרעה בשאלה זו על ביהמ"ש לבדוק את נסיבות העושה כמו גם את נסיבות המעשה.

לגבי נסיבות העושה הפנתה באת כח המבקשת את ביהמ"ש לגליון הרשעותיו של המשיב הכולל עבירות אלימות ורכוש כמו גם שוד מזויין כאשר בשנת 1998 נדון המשיב לעונש מעצר לתקופה של 4.5 שנים שככל הנראה לא הרתיע את המשיב.

מאידך ב"כ המשיב טען בפני כי מדובר בעבר ישן של המשיב, ויש חשיבות רבה לעובדה שמדובר במשיב יליד שנת 1976 שהפיק את הלקחים הראויים מהסתבכותו בפלילים בעבר, זנח את אורח חייו הקודם, ומאז שחרורו ממאסר לא עבר כל עבירה.

ב"כ המשיב טען בפני שגם אם אגיע לכלל מסקנה שיש ראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע העבירות נשוא כתב האישום ראוי במקרה זה לבחון אפשרות חלופת מעצר.