החלטה בתיק בש 90636/07

המשיבים הם שניים מקבוצה של שבעה נאשמים בכתב אישום שהוגש לבית משפט זה ובו שלוש פרשיות אישום של שוד שנכרך באלימות חמורה. בין אוקטובר 2006 לבין ינואר 2007 זממה קבוצת הנאשמים וביצעה שוד מכוניות. הקשר הפלילי שנקשר בין חברי הקבוצה הניב דפוס ביצוע  שבמסגרתו אחד מחברי הקבוצה התייצב כ"פיתיון" בשעת חשכה באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, במקום שאליו נוהגים הומוסקסואלים להגיע כדי לקבל שירותי מין מזדמנים ונחזה להיות כאחד המציע את שירותיו  לקיום מגע מיני עם גברים. משהעלה בחכתו  קורבן שהגיע במכוניתו, נכנס למכונית כשעמו מישהו נוסף מחברי הקבוצה והשניים תקפו באכזריות רבה את קורבנם (במקרה אחד כרתו, בנשיכה, חלק מאוזנו של הקורבן ובמקרה אחר היכוהו עד אובדן הכרה) כדי לסחוט ממנו את קוד ההתנעה של הרכב לבסוף גם שדדו את הרכב. המשיב רשק חאזם (להלן: " חאזם") נטל חלק בשניים משלושת מעשי השוד; המשיב סאמר חיאט (להלן: " סאמר") נטל חלק בפרשת שוד אחת.

עם הגשת כתב האישום ביקשה התביעה שיינתן צו מעצר עד תום ההליכים נגד שבעת הנאשמים. בית המשפט (כב' השופט דוד רוזן) הורה לעצור ארבעה משבעת הנאשמים. לעניין אחד הנאשמים קיבל בית המשפט החלטה בדבר שחרור בערובה בתנאים מגבילים, אלא שבית המשפט העליון התערב בדבר והורה על מעצר של אותו נאשם עד תום ההליכים (בש"פ 4149/07). בעניינם של השניים הנותרים (המשיבים דנן) החליט השופט רוזן שאף על פי שמצויות נגדם ראיות לכאורה המספיקות לשלב הזה ואף על פי שמדובר בעבירות שוד אכזרי בקבוצה, שמצביעות על מסוכנות רבה הגלומה במשיבים, מן הראוי, בשל גילם הצעיר ובשל "עוצמת הראיות" נגדם שהיא מעט נמוכה, להורות לשירות המבחן לבחון את מידת הסיכון הנובע משחרור המשיבים בתנאי מעצר בית מלא.

שירות המבחן ביצע את המטלה שהוטלה עליו. בעניינו של חאזם נבחנו שתי חלופות; האחת בבית הוריו בשועפת, בפיקוח ההורים והשנייה בבית אחד מדודיו של המשיב, אף זה בשכונת שועפא. שירות המבחן סבר שהוריו של חאזם שאינם מודעים לאישומים המיוחסים לו ומתארים את אורח חייו כחיובי ביותר, יתקשו לתת מענה לצורכי הפיקוח עליו. יש גם קושי להעריך את מסוכנותו נוכח הפער הגדול בין תיאורי בני המשפחה לעניין אופיו והתנהגותו החיוביים לבין אופי האישומים המיוחסים לו (תסקיר מיום 18.4.07). במסגרת בדיקת החלופה השנייה הגיע שירות המבחן למסקנה שאחד מדודיו של המשיב יכול לשמש מפקח סמכותי ויעיל כלפיו אך הדוד עובד ולא יוכל לקיים פיקוח רצוף (תסקיר 3.5.07).

גם בעניין סאמר נבחנו שתי חלופות. האחת בבית אמו בכפר עקב שהוא בתחומי צדה המזרחי של ירושלים, בפיקוחה ובפיקוח מסוים של אחיו שהוא אדם עובד. חלופה זו נדחתה נוכח התרשמות קצינת המבחן מן הפער הגדול שבין התיאור החיובי שניתן לתפקודו של סאמר מפי אמו ואחיו לבין המתואר בכתב האישום וכן נוכח העובדה שהחלופה מבקשת לאפשר לסאמר לשוב ולגור בבית שבו התגורר בשעת ביצוע העבירות (תסקיר מיום 18.4.07). חלופה שנייה שנבחנה היא בבית סבו בראס אל עמוד (גם זה חלק מצדו המזרחי של ירושלים) בפיקוח דודו ודודתו. כיון שהדוד עובד, יהיה, לפי החלופה המוצעת, הפיקוח העיקרי  בידי הדודה. קצינת המבחן התרשמה שכיון שבני המשפחה גורסים שהתנהגות המשיב היא ללא דופי יהיה לדודה קושי להוות גורם סמכותי הולם כמפקחת על מעצר הבית. גם חלופה זו נשללה אם כן בידי השירות (תסקיר 3.5.07).

נוכח תסקירי שירות המבחן ומסקנותיהם ביחס לחלופות האמורות הורה השופט רוזן לשירות המבחן " לבדוק אפשרות לשחרר [את המשיבים דנן] באם ישונו התנאים - תנאי החלופה כמוצע על ידי פרקליטיהם, אם בתוספת אזיקים אלקטרוניים אם לאו - על פי היכולת הפיזית באזור החלופה".

שירות המבחן בדק את סוגיית הפיקוח האלקטרוני במזרח ירושלים וב"עוטף ירושלים" אצל המנהלת לפיקוח אלקטרוני ולפי המידע שנמסר לו יש קושי גדול להשתמש בפיקוח באיזוק אלקטרוני באזורים אלה מפני שיכולתה של חברת הפיקוח לפעול שם מוגבלת (תסקיר מיום 14.5.07).

ביני לביני יצא השופט רוזן לחופשה בת שבועיים. לפיכך התבקשתי להשלים, תחתיו, את מלאכת הדיון בבקשה למעצר המשיבים דנן.

בא כוח המדינה טוען כי כיון ששירות המבחן שלל, הלכה למעשה, את החלופות שהוצעו בידי במשיבים וכיון שלא ניתן "לעבות"  באורח יעיל את החלופות באמצעות פיקוח ב"איזוק אלקטרוני", יש להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים.

באי כוח המשיבים טוענים כי נוכח קביעתו של השופט רוזן בדבר עוצמתן הנמוכה יחסית של הראיות נגד המשיבים ונוכח חלקם הפחות יחסית בביצוע העבירות הכלולות בכתב האישום, אין מקום לאחוז נגדם באמצעי הקיצוני של מעצר עד תום ההליכים שמכוחו הם עלולים להיות עצורים זמן רב מאד (מעצרם נמשך כבר שלושה חודשים ובירור המשפט יתחיל בספטמבר הקרוב, היינו בעוד כארבעה חודשים). יתר על כן, לא מובן מדוע שירות המבחן אינו מאשר את החלופות המוצעות אף על פי שמדובר במפקחים נעדרי כל עבר פלילי היכולים להתארגן כך שיקיימו פיקוח מתמיד על המשיבים. ויתר על יתר, אי אפשר לקבל את הטיעון שחלקה המזרחי של ירושלים המצוי בשטח השיפוט של העיר ולהלכה בתחום הריבוני של מדינת ישראל, יהיה, למעשה מחוץ לתחום (אקס טריטוריה) וגורמי הפיקוח לא יפעלו בו בתואנות שונות. הדבר מפלה לרעה את תושבי השכונות הללו שכן הוא פוגע בזכותם לחירות.

סברתי היא שמנקודת עומדי עלי לשקול את שאלת המעצר כהמשך להשקפתו של השופט רוזן. אמנם להלכה ביכולתי לקיים שיקול דעת עצמאי המקיף גם שאלות שכבר נבחנו בידי השופט רוזן ("עוצמת" הראיות ועצם הנקיטה בחלופת מעצר) אולם נראה לי  שלשם תקינות ההליך אין זה ראוי  שאעשה כן . יתר על כן, בחינת הבקשה מנקודת התבוננות חיצונית המתעלמת מהחלטות השופט רוזן צריכה להביא בחשבון גם את החלטת בית המשפט העליון  שביטלה את החלטת השופט רוזן לשחרר את אחד המשיבים בתנאים מגבילים והורתה לעצרו עד תום ההליכים.

מכאן שכנקודת מוצא ישמשו אותי קביעותיו של השופט רוזן בדבר דיותן של הראיות כדי ביסוס מעצר עד תום ההליכים ובדבר נקיטה בחלופת מעצר רק אם תינתן לה תמיכה לא מסויגת של שירות המבחן.

בענייננו ראה שירות המבחן קושי  בחלופות המוצעות כשהן לעצמן. לא נראה ששירות המבחן שולל את החלופות הללו אם ניתן לתמוך אותן בפיקוח יעיל של אזיקים אלקטרוניים. דא עקא במקומות הללו עשוי הפיקוח האלקטרוני להיתקל בקושי גדול. מהות הקושי נוגעת ל"זמן התגובה" של גורמי הפיקוח. אין כל בעיה בהתקנת המערכת האלקטרונית באזורי מזרח העיר ואין בעיה בקבלת חיווי אלקטרוני במוקד הפיקוח כל אימת שמתבצעת "הפרה" (יציאה אל מחוץ לקו הנתחם באזיקים האלקטרוניים). הקושי הוא בהתערבות מהירה של גורמי הפיקוח בהתקבל חווי בדבר "הפרה". במקום "רגיל" התערבות גורמי הפיקוח תהיה בתוך דקות לאחר שמתקבל חיווי על הפרה. במזרח ירושלים - ככל הנראה בשל מגבלות ביטחון והצורך בליווי משטרתי חמוש ומאורגן - עשויה התגובה להתמהמה משך שעות אחדות.

ברי לי שבהעדר יכולת התערבות מיידית אין תועלת רבה בפיקוח אלקטרוני. אמנם עיקר תכליתו של פיקוח זה היא במתן חיווי על הפרה, אולם ההתערבות המהירה מאפשרת לוודא שאכן החיווי היה "אמין" ובדרך כלל גם מאפשרת לאתר את המפוקח במהירות ולמנוע פעילות אסורה בידיו. התערבות מאוחרת, כדי שעות לאחר קבלת חיווי על הפרה, אינה מאפשרת לבחון את אמינות החיווי (שהרי בינתיים יכול המפוקח לחזור אל התחום המפוקח) ואינה מאפשרת לעכב את המפוקח ולמנוע פעילות אסורה.

אכן המציאות המקשה על פעילות פיקוח אלקטרוני במזרח ירושלים פוגעת בנאשמים המתגוררים באזורים אלה. אלא שאין לאיל ידי לשנות את המציאות ואינני יכול לחייב את המשטרה להשקיע אמצעים וכוח אדם שיהיו זמינים לתגובה מיידית בהקשר למשיבים דנן. 

אינני רואה את המציאות הזאת כהתנהלות מפלה מצד הרשויות אוכפות החוק כלפי המשיבים ואינני רואה אותה כפגיעה לא מידתית בזכותם לחירות. אין זו הפלייה משום שהדבר הוא כורח  מציאות ביטחונית שגורמי אכיפת החוק אינם שולטים בה. אין זו פגיעה בזכות לחירות מפני שזכותם העקרונית של המשיבים לחירות ממעצר מוגבלת, כדין, לכך שייווצרו תנאי פיקוח מתאימים שישללו את המסוכנות הגלומה במשיבים.  תנאים כאלה לא נוצרו. עניינם של המשיבים אינו שונה מעניינים של נאשמים שאינם מצליחים להציע חלופות מעצר הולמות מסיבות שונות שאינן קשורות באפשרות לקיום פיקוח אלקטרוני דווקא (היעדר מקום שהות מתאים, העדר מפקח הולם וכיוצא באלה).

חככתי בדעתי אם בנסיבות המתוארות עלי להניח בידי המשיבים עוד פרק זמן לשם ניסיון למצוא חלופת מעצר אחרת (מחוץ לירושלים ובמקום שניתן לקיים בו פיקוח אלקטרוני יעיל). אולם לסוף מחשבה החלטתי להימנע מכך. באי כוח המשיבים לא עשו עד הנה ניסיון למצוא חלופה אחרת וגם לא ביקשו להניח בידם זמן לניסיון נוסף כאמור. לא מן הנמנע שיוכלו לבקש מימוש הצעה לחלופה אחרת במסגרת של "שינוי נסיבות". יש לשים סוף פסוק לדיון בבקשה דנן ונראה לי שהגיע המועד לכך.

כיון שלא הוצגה חלופת מעצר הולמת ויעילה אינני יכול לאשר נקיטת חלופת מעצר ואני מורה על מעצר המשיבים עד תום ההליכים במשפט.

ניתנה היום ז' בסיון, תשס"ז (24 במאי 2007).