החלטה בתיק בש 8834/04

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של גניבת רכב, החזקת נכס חשוד כגנוב, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח, הפרעה לשוטר, לפי סעיף 413 ב (ב), 413, 275 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, סעיף 10 לפקודת  התעבורה וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הצדדים היו חלוקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב.

העובדות שאין עליהן מחלוקת בין הצדדים הינן כלדקמן:

המשיב בתאריך 14.10.04 סמוך לשעה 17:00 במרכול ברהט נעצר סמוך לרכב מסוג מאזדה בצבע ירוק מ.ר. 4042551 (להלן: "הרכב הגנוב" מיום 11.10.04 מראשון לציון) כאשר מפתחות הרכב נמצאו בכיסיו של המשיב ע"י השוטרים שביצעו את מעצרו.  

ב"כ המשיב טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה  הואיל ולדעתו המשיב נסע יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה לו ברכב הגנוב כטרמפיסט מבאר-שבע לרהט, משהגיע למרכול במרכז המסחרי ברהט ירד הנהג מהרכב והותיר את המשיב ממתין ברכב למספר דקות.  אולם, משחלפו יותר מ - 15 דקות והנהג לא חזר נטל המשיב את מפתחות הרכב מהסוויץ', נעל את הרכב ונכנס למרכול לחפש את הנהג ושוב הנהג אמר לו להמתין עוד 5 דקות ומשיצא מהמרכול להמתין סמוך לרכב הגיעו השוטרים ועצרו אותו ומצאו את מפתחות הרכב בכיסיו.

לפיכך טוען הסניגור כי גרסת המשיב כאמור לעיל נמסרה לשוטרים אולם השוטרים לא מצאו לנכון להכנס למרכול ולחפש את הנהג.  עוד טוען הסניגור, כי גרסת המשיב דהיינו לפני הגעתו כטרמפיסט ברכב הגנוב עם האחר לרהט היה במרכז הזאולוגי הנמצא בכניסה לבאר-שבע לצורך קליטתו לביצוע עבודות שירות שהוטלו עליו בתיק אחר נמצאה נכונה ולענין זה הפנה לעדות תומר זאדה מיום 18.10.04 בה מסר כי המשיב התייצב ביום 13.10.04 סמוך לשעה  07:57, הסתובב במקום ולאחר מכן עזב את המקום. ושוב למחרת 14.10.04, התייצב בשעה  09:28 ועזב את המקום סמוך לשעה 11:00. לשאלת החוקר מסר מר תומר "אני עבדתי בגן, ראיתי אותו נכנס לרכב או טיוטה קורולה או סובארו בצבע לבן. אני ראיתי את חמאדה פותח את תא המטען, מחליף חולצה והולך לכיוון הנהג. אני אמרתי לו שלום עם היד. אני כבר לא שמתי לב שהרכב נסע ומאז לא ראיתי את חמדה".  (ראה עדות תומר מיום 18.10.04 עמ' 2 ).

מנגד, נסמכת התשתית הראייתית לכאורה על דוחו"ת השוטרים שעצרו את המשיב השוללים את טענת המשיב, כי המשיב אמר להם עם מעצרו, כי נהג הרכב נמצא במרכול. עוד על פי דוחו"ת השוטרים המשיב הזדהה בשם אחר וטען תחילה שאין לו תעודת זהות.  לענין זה, ראה דו"ח השוטר ליאון קונר מיום 25.10.04  וכן דו"ח השוטר אולג נחמקין מתאריך 25.10.04.   בנוסף, נסמכת המבקשת על דו"ח של רכז המודיעין בתחנת רהט רנ"ג דוד יעקב מיום 14.10.04 לפיו מציין הרכז כי ביום 13.10.04, סמוך לשעה 17:00 בצומת שובל הבחין במשיב כשהוא נוהג ברכב מסוג מזאדה בצבע ירוק ואף הניף יד לשלום וגם המשיב הרים את ידו בחזרה.   עוד מפנה המבקשת לדו"ח הפעולה של השוטר אולג נחמקין מיום 14.10.04 שעה 17:25 על נסיבות מעצרו של המשיב יחד עם הרכב הגנוב.

לאחר שעיינתי בדוחו"ת השוטרים המפורטים לעיל, אני קובע שקיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב במיוחס לו בכתב האישום כנדרש על פי הלכת זאדה,  הואיל  ובשלב זה בית המשפט אינו נדרש לבחון מהימנות ומשקל של הודעות העדים הקושרים את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו.

באשר לעילת המעצר:  טוענת המבקשת כי סוג העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות שבוצעו בפרק זמן קצר דבר המעיד על מסוכנותו הרבה של המשיב לבטחון הציבור ורכושו, נוכח עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות של קשירת קשר, סחיטה באיומים ואף ריצה מאסר בפועל בגינם. וכן העובדה העבירות שביצע לכאורה התרחשו  כאשר היה נתון בביצוע מאסר בעבודות שירות.

עוד טוענת המבקשת, כי קיים חשש לשיבוש מהלכי משפט אם ישוחרר המשיב הואיל והמשיב הזדהה בשם כוזב על מנת להטעות את השוטרים שעצרו אותו, ועל כן קיים חשש כי ינסה לשבש הליכי משפט בעתיד. 

המשיב יליד 1982 ולחובתו שתי הרשעות אחת בגין עבירות של סחיטה באיומים משנת 2002, שם נדון למאסר בפועל של שנה וחצי ובערעור שהוגש לבית המשפט העליון הופחת ל - 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. והרשעתו השניה מבית משפט השלום בקרית- גת מיום 5.9.04 שם נידון ל - 6 חודשי עבודות שירות בגין עבירות של החזקת סכין וקשירת קשר לביצוע פשע.

באשר לקיומה של עילת מעצר כנגד המשיב, כבר נקבע כי יש ועבירות רכוש יקימו, בנסיבות מסויימות, עילת מעצר לפי סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), תשנ"ו - 1996.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים בהתאם להלכת רוסלן, בש"פ 4471/98, לא מצאתי שבמקרה שבפני  מתקיימת עילת מעצר בהתאם להלכה זו, כן שוכנעתי שמתקיימת עילת מעצר מכוח ס' 21 (א) (1) (א), שכן קיים יסוד סביר שהמשיב ישבש הליכי משפט ולהתחמק מהליכי שפיטה, וזאת נוכח חומר הראיות לפיו המשיב הזדהה בשם אחר וטען שאין לו תעודת זהות, ובכך ניסה להכשיל את השוטרים בתפקידם. 

ב"כ המשיב עתר להורות על שחרורו של המשיב  למעצר בית אצל בן משפחתו חסן אבו מוסא אשר הופיע בפני והביע את נכונות והסכמתו לשמש חלופת מעצר למשיב.  הערב הותיר בי רושם חיובי וכן מבין את משמעות החלופה, הואיל ובעבר שימש ערב לאחר משך תקופה ארוכה ולא היתה כל הפרה.

לפיכך ובהתאם לאמור לעיל שוכנעתי שבמקרה שבפני יש מקום להורות על שחרורו של המשיב

לחלופת מעצר, חלופה שיש בה כדי להשיג את מטרת המעצר.

אשר על כן, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים:

א.         מעצר בית מלא בבית הערב חסן אבו מוסא וזאת תחת השגחתו המתמדת והצמודה של הערב חסן אבו מוסא בשכונה 24 בית מס'  127 רהט.