החלטה בתיק בש 8308/08

בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, איומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, סחיטה באיומים.

במהלך הדיון בבקשה, שהתקיים במעמד הצדדים ובאי כוחם, הובא לידיעתי תיק החקירה ועל פיו טען ב"כ המבקשת, כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום.

ב"כ המבקשת טען, כי לנוכח העבירה בכתב האישום קמה כנגד המשיב עילת מעצר בשל מסוכנותו  ולפיכך ומשאין בנסיבות מקרה זה חלופת מעצר הולמת ביקש להעתר לבקשתו ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

מנגד טען ב"כ המשיב הן לעניין קיומן של ראיות לכאורה והן לעניין קיומן של חלופות מעצר וביקש לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים. 

ברקע הדברים שני אירועים. אירוע ראשון בו נטען כנגד המשיב כי בתאריך 28.8.08 בסמוך לשעה 06:30, ביצעה המשטרה חיפוש בביתו של המשיב ושל אחיו איברהים. אחד השוטרים הינו שוטר ימ"ר נגב בשם עומר אבו האני (להלן: " השוטר "). במהלך החיפוש ולאחר שהמשיב הבין כי השוטר הינו ממוצא בדואי נטען כי המשיב אמר לשוטר "דיר הלס" שפירושו כלב פרייר ומנייק. בהמשך החיפוש המשיב אמר לאימו בהצביעו על השוטר כי מדובר בכלב בדואי ואמר לאימו להרביץ ולקלל את השוטר. השוטר הודיע למשיב שהוא מעוכב לחקירה והנאשם סירב לעלות לרכב המשטרה, החל להשתולל ותקף תוך כדי מעצר את השוטר עופר נגאוקר. תוך כדי כך איים על השוטר באומרו: "אני אשלם על הראש שלך מליון ש"ח", טפח על חזו המשיך ואמר לשוטר שזה לא יקח הרבה זמן. המשיב הובא לביהמ"ש השלום ובית המשפט (כב' השופטת בית אור) שחררה את המשיב למעצר בית.

באירוע השני , בהמשך לאירוע הראשון, ביום 29.8.08 בשעות הצהריים, התקשר הנאשם לאחר בשם עוראבי (להלן: "עוראבי"). המשיב ביקש מעוראבי ללכת להורים של השוטר בשביל לעשות "משפט בדואי" (חק' ערב), (בפני אביו של עוראבי, השייח סלימאן העוסק בבוררויות ויישוב סכסוכים במגזר הבדואי). מאוחר יותר בסביבות 21:00 התקשר המשיב שוב לעוראבי וביקש לדעת אם כבר טיפל בפנייה למשפחת השוטר. עוראבי העביר את הפנייה לבן משפחה של השוטר.

ראיות  לכאורה

אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר יבססו את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר.

בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (לענין זה: בש"פ 8087/95 זאדה נ. מ"י , פ"ד נ(2), 133, 146).

עיינתי בעדותו של השוטר.בעדות מיום 30.8.08 מתאר השוטר הליכי ביצוע צו לחיפוש בבית המשיב ביום 28.8.08 בשעה 06:30. מטרת החיפוש היתה סמים. השוטר מציין כי המשיב קילל אותו בערבית כ"כלב ומנייק ופרייר". הדבר היה לאחר שהובן כי השוטר הינו בדואי. המשיב ואחיו ביקשו מאימם להרביץ לשוטר. המשיב בתחילה עוכב לחקירה ואח"כ החל מעצר. היתה השתוללות והמשיב אמר לשוטר כי שישלם על ראשו מליון ש"ח וטפח לעצמו על החזה תוך כדי ותוך שהוא מצביע על השוטר. בשעה 22:27 התקשר דודו של השוטר (יונס אבו האני) וביקש לדעת מה היה באותו בוקר עם משפחת אלעזזמה. סמוך לאחר מכן התקשר גם אביו של השוטר. התברר לשוטר כי נשלח שליח (עוראבי )לבן דוד שלו ששמו חסין שנאמר לו שמבקשים לעשות לו משפט בדואי בשל מה בוקר יום 28.8.08. בעדות מיום 31.8.08 חזר השוטר על הדברים ונתן פירוט נוסף.

עיינתי בעדותו של יונס אבו האני, דודו של השוטר, עדות מיום 31.8.08.בעדות הדוד, מתוארים הדברים מפי השמועה. העד מוסר כי מישהו מהמשפחה התקשר ואמר לו שהתקשרו אליו אנשים המאיימים שיתנקמו בשוטר. או אז שוחח הדוד עם השוטר שסיפר לדוד את אירועי היום. הדוד מבקש שלא לספר לחוקר מי התקשר אליו. בהמשך מתאר הדוד כי יש רצון של משפחת אלעזזמה לעשות משפט בדואי לכל משפחת אבו האני. צודק ב"כ המשיב כי יש קושי בעדותו של הדוד שכן מבוססת היא על עדות שמיעה ואפילו על עדות שמיעה כפולה.

עיינתי בעדותו של השייח סלימאן אלקרינאוי, אביו של עוראבי, (עדות מיום 31.8.08). מתאר השייח סולימאן כי הבן שלו עוראבי בא אליו והעביר מסר ממשפחת אלעזזמה שביקשו שילך למשפחת אבו האני בהתאם למנהג הבדואי לעשות משפט בדואי. נאמר לו כי הרקע לדברים הינו חיפוש שעשה השוטר בבית המשיב ואשר לא נהג כבוד בבני המשפחה. עד זה מתאר את מצב הדברים מפי אומרם, בנו עוראבי. מתאר השייח כי בנו הוסיף ומסר כי ההזמנה למשפט הבדואי הינה גם בשל כך שהתוצאה היתה מעצרו של המשיב. עוראבי מסר לשייח כי מי שהעביר לו את הדברים הינו המשיב. השייח מסר כי הוא מכיר את המשיב.  

עיינתי בעדות בן דודו של השוטר, חסין אבו האני. בעדות זו מיום 30.8.08 מתאר חסין כי ביום שישי (29.8.08), סמוך לשעה 22:00 בא בחור וחיפש את אביו של השוטר. לאחר שלא מצא את אביו של השוטר, חזר הבחור לחסין. הבחור סיפר לחסין שהשוטר בתפקידו ערך חיפוש בביתם. כיוון שהעיר את האשה וגרם למעצר של אנשים מהמשפחה, רוצים לעשות לו משפט בדואי. מיד לאחר מכן סיפר הוא על המקרה לאביו של השוטר. חסין לא הכיר את ה"שליח".

עיינתי בעדותו של עוראבימיום 30.8.08. בעדות זו מתאר שיחת טלפון שלו עם המשיב. המשיב ביקש שעוראבי ילך למשפחתו של השוטר תוך שהוא מתאר את כל רקע הדברים של החיפוש מיום 28.8.08. עוראבי אישר למשיב שילך למשפחת השוטר. עוראבי מציין כי אביו אמר לו שקודם כל ידבר עם השוטר עצמו. עוראבי מציין כי בשעה 21:00 התקשר אליו המשיב להתעניין אם פנה למשפחת השוטר. עוראבי אישר את תמונתו של המשיב ואישר שהמשיב הוא שפנה אליו.

עיינתי בעדותו של עוראבי מיום 2.9.08.עוראבי הודה כי המשיב פנה אליו וביקש לשתות קפה עם אביו. עוראבי לא שיתף פעולה בחקירה ולתשובות רבות השיב שאינו זוכר. עוראבי ציין כי המשיב ביקש לשתות קפה עם אביו שהינו שייח פותר סכסוכים בקרב הבדואים. עוראבי הודה שהמשיב ביקש "לסגור עניין". כיוון שעלו סתירות בין עדות עוראבי לאביו. נערך עימות בינהם ביום 2.9.08. במסגרת זו חזר עוראבי על כי הלך למשפחת השוטר והדגיש שהוא דיבר יפה ובנימוס.    

עיינתי בעדותו של אחיו של המשיב, איברהיםמיום 1.9.08. איברהים שמר על זכות השתיקה ברוב השאלות כאשר בסוף הסביר את שתיקתו בכך ש "מלבישים עליו תיק".

עיינתי בעדותו של המשיב מיום 28.8.08אשר התייחסה לאישום הראשון. המשיב טען שלא שוחח עם השוטר. המשיב הכחיש שאיים על השוטר וכי בעט בשוטר עופר. בעדות מיום 30.8.08 הכחיש המשיב כי הוא כועס על השוטר ואף טען שאין לו כעס כלפי אף אחד מהשוטרים שעושים את העבודה שלהם. המשיב מאשר שהוא מכיר את עוראבי אולם טוען כי אין לו מושג מה מספר הטלפון שלו ואף טוען כי לא זוכר שדיבר עם עוראבי בשבוע האחרון. מאוחר יותר כאשר נשאל שוב את אותה שאלה במקום להשיב האם שוחח עם עוראבי ביקש לדבר עם עורך הדין שלו. התשובה הבאה היתה שהוא לא זוכר עם דיבר עם עוראבי. בעדות מיום 1.9.08 הכחיש המשיב ששוחח עם השוטר. כאשר נשאל פרטים על אותו "משפט בדואי" הודיע המשיב כי הוא שומר על זכות השתיקה. בהמשך סירב המשיב להשיב לשאלות ובסוף ציין כי מלבישים עליו תיק.

בתיק מצוי דו"ח הפעולה של פקד שי אביקסיס מיום 28.8.08 ובו מציין את אופן שלבי המעצר ובמסגרת זו ניתן למצוא תמיכה ראייתית למיוחס למשיב בכתב האישום הראשון. כן מצוי דו"ח הפעולה של השוטר מיום בו מתואר מה שמיוחס למשיב ואחרים לגבי החיפוש ביום 28.8.08. מבוקר זה קיימים דוחות נוספים כמו לדוגמא של השוטר נאור ביטון אשר מעיד על כי המשיב בעט בשוטר עופר נבאוקר, אשר מחזקים את המיוחס למשיב בחלק הראשון של כתב האישום.  

אציין כי בתיק מצוי מזכר שמסביר מהו משפט בדואי "ח'ק ערב", מדובר בהליך בו יש בירור בעיקר בין משפחות. תכלית המשפט הינה פיצוי כספי של הצד הנפגע. מטרת ההליך הינה החזר כבוד שנפגע, הרתעה והפגנת כוח לחידוד המעמד והשיוך השבטי.

כאמור ישנם שני אירועים בכתב האישום. לגבי החלק הראשון, ישנם דוחות הפעולה של השוטרים. כן ישנה עדותו של השוטר. אני מצרף להם את שתיקתו של המשיב. מהאירועים בחלק הראשון של כתב האישום ניתן למצוא ראיות לכאורה להעלבת עובד ציבור, איומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. אציין לעת עתה את אותם איומים שהמשיב אמר לשוטר כמו "שישלם על ראשו מליון ש"ח".  

לגבי החלק השני של כתב האישום. כעולה מעדות בן דודו של השוטר חסין, עוראבי הגיע אליו עם מסר ולפיו בשל מעשי השוטר, רוצים לעשות לשוטר משפט בדואי. המשפט הבדואי כעולה מאותה שיחה כולל את כל המשפחה בשל מעשי השוטר.

עוראבי אישר שהמשיב פנה אליו, סיפר לו על רקע הדברים וביקש כי יערך משפט בדואי ואף המשיב פנה אליו מאוחר יותר לוודא שהענין טופל. עוראבי אישר שפנה לבן משפחת השוטר. במסגרת העימות עם אביו עלה שמדובר בבן דודו של השוטר חסין.

המשיב עצמו הכחיש שיש לו משהו נגד השוטרים. המשיב לא זכר ששוחח עם עוראבי באותו שבוע. המשיב שמר על זכות השתיקה ברוב השאלות שנשאל בנושא.

אביו של עוראבי השייח סלימאן אישר את הדברים שנאמרו מפי אומרם (עוראבי) ואישר כי הפנייה לחסין הייתה בניגוד לעצתו וכי מקרים כאלו אינם עניין למשפט בדואי אלא למשטרה.