החלטה בתיק בש 8234/05

1.         נגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיפים

13+19 א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) לפקודה. בכתב האישום נטען כי בתאריך 03.08.05 החזיקה המשיבה בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל 0.3013 גרם נטו המחולק לשתי אריזות. עוד נטען בכתב האישום כי בתאריך 15.09.05 בביתה שברחוב הדסה 36 באר שבע מכרה לשמעון ממן סם מסוכן מסוג הירואין במשקל 0.1581 גרם נטו תמורת

50 ש"ח. בחזקת המשיבה נתפס סך 4,100 ש"ח. בבקשה זו עותרת המבקשת לעצור אותה עד תום ההליכים המשפטיים.

2.         ההחלטה תעסוק בעיקרו של דבר בעבירת הסחר בסמים, שכן, איני סבור שעבירת החזקת הסם המיוחסת למשיבה, מקימה, לכשעצמה, עילת מעצר עד תום ההליכים.

הראיות שלכאורה בגין עבירת הסחר מתבססות על דו"ח פעולה שערך תצפיתן, דו"ח מעצר רוכש הסם שמעון ממן, חקירתו ועימות שנערך בינו לבין המשיבה.

            התצפיתן כתב בדו"ח כי התמקם במרחק של כ-10 מטרים מביתה של המשיבה. הוא הבחין בתוך הבית בבחורה הלובשת חולצה בצבע כתום ומכנסיים שחורים. לקראת השעה 16:15 ראה שני בחורים שהגיעו לבית, נגשו אל מול הדלת המסורגת והחלו לצעוק "חנה, חנה". הבחורה שוחחה עמם דרך הסורגים , אך הוא לא הצליח לשמוע את תוכן השיחה. לאחר שנכנסה הביתה וכעבור מספר שניות הבחין בחלק של חולצה בצבע כתום ויד המושטת מתוך הבית ומוסרת דבר מה לידו של אחד הבחורים, שהיה לבוש חולצה שחורה ומכנסיים בצבע קרם. הוא הסתכל לתוך ידו, סגר את היד ושניהם עזבו את המקום. התצפיתן דיווח על האירוע לכוח משטרה נוסף, שזיהה את שני הבחורים. השוטר בוחניק משה, שעקב אחריהם, תפס את ידיו של זה שלבש חולצה שחורה, שאף השמיט מידו דבר מה במהלך מעצרו. בדיעבד הסתבר, כי מדובר בחומר החשוד כהירואין. החשוד שמעון ממן הובא לחקירה, בה מסר כי רכש מהמשיבה מנת סם תמורת 50 ש"ח. על גרסתו זו חזר גם בעימות שנערך ביניהם.

            המשיבה נחקרה וטענה, כי שני נרקומנים שאינה מכירה דפקו על דלת ביתה ובקשו מזרק. היא השיבה בחיוב על השאלה האם היא מכירה את שמעון ממן, אך הכחישה שמכרה לו סם. המשיבה הודתה שהיא עוסקת בזנות ולטענתה היא מוכרת מזרקים שהיא רוכשת בבית מרקחת על מנת להתפרנס. 

3.         די בתשתית הראייתית, כמפורט לעיל, כדי לבסס סיכויי הרשעה טובים בעבירת הסחר בסמים. ב"כ המשיב טענה כנגד עוצמתן של הראיות ואולם איני רואה את הדברים עין בעין.

            עצם העובדה שהתצפיתן לא שמע את השיחה ולא צילם את האירוע, אין בה כדי לכרסם בעוצמת הראיות. לטענות המתייחסות למהימנותו של שמעון ממן ולעברו הפלילי אין מקום, שכן בשלב הדיון במעצר עד תום ההליכים, ובטרם נשמעו העדויות בפני בית המשפט, אין בית המשפט נדרש באופן פרטני ומדויק למשקלן של העדויות. ראה: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133 146. גרסתה של המשיבה אינה הגיונית, שהרי נצפתה כשהיא מוסרת דבר מה לממן. למותר להוסיף שממן השליך מידו מנת סם ולא מזרק.

4.         אין לאל ידי להיעתר לבקשת ב"כ המשיבה לשחררה בחלופת מעצר בביתה, שממנו היא עוסקת, לכאורה,בסחר בסמים. גם לא היה מקום לשחררה בפיקוח הערב המוצע, שטען כי הוא והמשיבה מנהלים משק בית משותף מזה 4 שנים. המשיבה מסרה בחקירתה במשטרה כי היא מתגוררת לבדה בחדר מושכר וזאת בתשובה לשאלה מי מתגורר עמה. בנסיבות אלה וגם נוכח הפער בין הגרסאות, ספק בעיני אם ערב שמתחת לאפו מתנהל לכאורה סחר בסמים, ראוי לפקח על חלופת מעצר.

            ב"כ המשיבה בקשה, לחילופין, ששירות המבחן יערוך תסקיר מעצר, שבו ימליץ לשחרר אותה לחלופת מעצר אחרת. כלל נקוט בידי - איני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בטרם אבדוק אישית את חלופת המעצר, על מנת לקבוע אם הולמת היא את הנסיבות, אם לאו.

5.         שעה שחלופת המעצר שהוצעה נדחתה, ובאין הצעה חילופית מוגדרת, ומהנימוקים שפורטו לעיל, אני עוצר את המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים. 

ניתנה היום כ"ב באלול, תשס"ה (27 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.

קלדנית: חיה דמרי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: