החלטה בתיק בש 7426/05

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע- עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), התפרעות- עבירה לפי סעיף 152 לחוק, שהייה בשטח המפונה לאחר יום הפינוי בלא היתר- עבירה לפי סעיף 27(א)(2) לחוק צו יישום תוכנית ההתנתקות (חבל עזה)(תיקון), התשס"ה-2005, תקיפת אנשי כוחות ביטחון הפועלים לביצועו של החוק בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 274 לחוק ביחד עם סעיפים 2(א)+27 (ג) לחוק, החזקת סכין- עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק.

עפ"י עובדות כתב האישום מיוחס למשיב כי בסמוך לתאריך 18.8.05 קשר המשיב קשר עם יעקב סביר ועם אחרים לביצוע פעולות התנגדות לפינוי החוקי של יישוב כפר דרום (להלן: "היישוב") שבתוך השטח המפונה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, תכננו המשיב ואחרים חסימות, פגיעה בכלי רכב משטרתיים, הצבת תצפיות, הכנת צמיגים להבערה, גיוס אנשים למאבק, צבירת ציוד כגון: מגפונים, צבע וחומרים נוספים שיוצבו על גג בית הכנסת ביישוב והכל לצורך הדיפת אנשי כוחות הביטחון ותקיפתם באמצעים שונים, לרבות בקבוצות גדולות של אנשים, באמצעות נוזלים וחפצים ובכוונה להכשילם בתפקידם ו/או למנוע ו/או להפריע אותם מלמלאו.

עוד מיוחס למשיב, כי במועד הנ"ל החל משעה 17:00 או בסמוך לכך, ביישוב, השתתף המשיב בהתקהלות אסורה שהחלו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום כדי להטיל אימה על הציבור.

במהלך הפינוי הכפוי של כפר דרום, התבצרו מאות צעירים (להלן: "המתפרעים"), ובכללם המשיב, על גג בית הכנסת הספרדי של הישוב כדי לסכל את פינוי הישוב ע"י כוחות הביטחון.

המתפרעים מתחו גדרות תיל סביב הגג, הצטיידו במוטות ברזל, שרשראות, אלות, קרשים, פירות וירקות, מיכל צבע, שמן, שמן מנוע, תרסיסים מסוגים שונים, חול, בנזין, סולר, חלב, חומרי איטום, אקונומיקה, וכן תמיסה המכילה סודה קאוסטית.

המתפרעים לא שעו להוראות כוחות הביטחון אשר בקשו מהם לפנות את הגג והודיעו להם במפורש באמצעות מגפונים ובאמצעות אנשי קשר כי מדובר בהתקהלות בלתי חוקית וכי עליהם להתפנות.

בשלב זה, לאחר שכשלו מאמצי כוחות הביטחון לפזר את ההתקהלות, החלו אנשי כוחות הביטחון לטפס באמצעות סולמות על הגג במטרה לפנות את המתפרעים. בתגובה, החלו המתפרעים לתקוף את אנשי כוחות הביטחון בכך שהשליכו לעברם חפצים, מנורות מלאות בצבע, פירות וירקות, שפכו עליהם דלי צבע, שמן, תרסיסים מסוגים שונים, חול, בנזין, סולר, חלב, אקונומיקה ותמיסה המכילה סודה קאוסטית. וכן הכו את אנשי כוחות הביטחון באמצעות מוטות ברזל, שרשראות, אלות וקרשים ואף דחפו את הסולמות בכוונה להפיל את אנשי כוחות הביטחון שטיפסו עליהם. כתוצאה מההתפרעות נפצעו 65 אנשי כוחות הביטחון ופונו לקבלת טיפול רפואי כשהם סובלים מחבלות גוף שונות, כוויות חומציות בדרגות חומרה שונות וצריבה בעור ובעיניים.

המשיב נצפה במהלך ההתפרעות האמורה שהוא אוחז בדגל ישראל וכורז באמצעות מגפון, קרא לחיילים דרוזים בקריאה לפיה אם היה מתבקש לפנות דרוזים היה מסרב למלא את ההוראה. כמו כן, נסע על גופו פגיון , סכין מסוג "לדרמן", ומחט גדולת ממדים.

מעשי האלימות המתוארים נעשו בחסות ההמון שהתבצר על הגג. בהיותו של המשיב ממנהיגי אותו המון, גיבה בנוכחותו את מעשי האלימות ואפשר אותם.

עוד מיוחס למשיב, כי במועד הנ"ל, בהיותו אזרח ישראלי, שהה המשיב בשטח המפונה לאחר יום הפינוי בלא היתר מאת המפקד

 בעשותו כן, קשר המשיב קשר עם אחרים לביצוע פשע, השתתף בהתפרעות, וכן, בצוותא חדא עם מתפרעים אחרים שחברו יחדיו, תקף שוטרים וחיילים מתוך כוונה להכשילם ו/או תוך שימוש בחפצים שונים ונוזלים שונים ובכללם: אלות מקלות וכלים אחרים והחזיק בשני סכינים מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח שהחזיקם למטרה כשרה.     

עד כאן עובדות כתב האישום.

בבקשה נטען כי הראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום הינם: דוחות שוטרים, צילומי ווידיאו המתעדים את ביצוע העבירות, הודאת המשיב לפיה נכח באופן בלתי אקראי בזירת ההתפרעות והחזיק בשני סכינים, רשימות אישיות שנתפסו אצל המשיב שמוכיחות את עבירות ההכנה והקשר ושמהן עולה שמתוך עברו הצבאי כאל"מ במיל' שימש המשיב כיועץ וכי הוא והקושרים האחרים תכננו חסימות צירים, פגיעה בכלי רכב משטרתיים, הצבת תצפיות, הכנת צמיגים להבערה, גיוס אנשים למאבק, צבירת ציוד כגון: מגפונים, צבע, חומרים נוספים שהוצבו על גג בית הכנסת ביישוב כפר דרום והכול לצורך הדיפת אנשי כוחות הביטחון ותקיפתם באמצעים שונים לרבות בקבוצות גדולות של אנשים באמצעות נוזלים וחפצים ובכוונה להכשילם בתפקידם.

ב"כ הצדדים היו חלוקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה וכן בשאלת קיומה של עילת מעצר.

ראיות לכאורה:

לצורך בחינת קיומן של ראיות לכאורה, עיינתי בחומר החקירה והגעתי למסקנה, שהמבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורה ביחס לעבירות המיוחסות למשיב וזאת בהתאם למבחן קיומן של ראיות לכאורה, כפי שנקבע בבש"פ 8587/95 זאדה נ. מדינת ישראל.

התשתית הראייתית ביחס לעבירת קשירת הקשר לביצוע פשע נסמכת בן היתר על ראיות ישירות, ראיות נסיבתיות, ראיות חפציות וכן מהודעותיו של המשיב עצמו, באשר לראיות הישירות ראה הודעתו של יוסף גרסטמן, הודעתו של דוד מרקוביץ, זכר שערך השוטר שמואל ג'רבי.

מהודעות אלה, ניתן ללמוד על מידת מעורבותו של המשיב בתכנון המוקדם של האירוע, אירגונו ניהולו בזמן אמת. בנוסף, ניתן ללמוד על מעמדו של המשיב מתוך המחברת שנתפסה בכליו בעת מעצרו. מחברת אשר כללה רשומות אודות חלוקת התפקידים בהתארגנות, האמצעים, אירגון ציוד וחומרי התגוננות,  ארגון מכשולי הצירים, פגישות עבודה עם פעילי שטח, תדריכים וכד'.