החלטה בתיק בש 7182/06

1.         לפניי בקשה, שהוגשה ביום 16.11.06, להורות על עיכוב ביצוע של צו הריסה מינהלי, וזאת בעקבות החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט מוריס בן עטר) בב"ש 3830/05, מיום ז' חשון תשס"ז (29.10.06), שבה דחה את בקשת המבקשת להורות למשיבה להמנע מלהרוס את ביתה של המבקשת, על פי צו הריסה מינהלי שהוציא יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים ביום 4.4.04.

2.         הנימוק המרכזי לבקשה הוא סיכויי הערעור המצוינים, כלשון סעיף 2 לבקשה, ביחד עם הנימוק כי " אי קבלת הבקשה תהפוך את הערעור לתיאורטי לחלוטין ותייתר את הדיון בו" (סעיף 3 לבקשה), כאשר לכך מצטרף נימוק נוסף והוא כי " קבלת הבקשה לא תגרום לשום עיוות דין" (סעיף 4 לבקשה).

3.         המשיב התנגד לבקשה. בתגובה בכתב שהגיש ביום 16.11.06 טען כי היו בעבר הליכים ביחס לאותו מבנה מטעם אמה של המבקשת, וניתנה החלטה לפיה הבקשה נדחית. בקשה זו גם אושרה בערעור בבית משפט מחוזי. לדברי ב"כ המשיב, עו"ד דני ליבמן, מדובר בבקשה חסרת כל סיכוי שרק נועדה למשוך זמן, ולכן מן הראוי לדחותה.

 4.        קיימתי דיון במעמד הצדדים . במועד זה הופיע מטעם המשיבה עו"ד חביליו, היועץ המשפטי של עירית ירושלים, שהחל לטעון בעל פה כנגד עיכוב הביצוע. בשל העדר קלדנית באותה שעה (בשעות אחרי הצהרים), קבעתי בהסכמה כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב, כל צד תוך יומיים (ראה החלטה מיום ב' כסלו תשס"ז  (23.11.06), עמ' 3 - 2 לפרוטוקול).

5.         הצדדים הגישו סיכומיהם במועד: המבקשת ביום 27.11.06, והמשיב ביום 28.11.06.

6.         השאלות שעלו בסיכומים מתייחסות לנושאים עקרוניים, ובהם זכות הגישה לבית המשפט, כטענת המבקשת, ומאידך גיסא, התחשבות בעקרון מעשה בית דין ובפסיקה של בתי המשפט, כטענת המשיבה.

7.         נקודת המוצא לכל עיכוב ביצוע, הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, הוא כי יש לאפשר לערכאת הערעור לדון בתיק שמוגש בפניה, ללא לחץ, ובאופן שפסק דינה יהיה אפקטיבי, בין אם הערעור התקבל, ובין אם לאו.

            מכאן נובע, כי אם מדובר בערעור על פסק דין שכבר בוצע, ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ניתנת, כדבר שבשגרה, החלטה בדבר עיכוב ביצוע, וזאת במסגרת חובת כיבוד הערכאות. הדוגמא הקלאסית למתן החלטת עיכוב ביצוע היא במקרה שבו מדובר על צו הריסה (יש גם מגמה בפסיקה לאפשר עיכוב ביצוע של פסקי דין כספיים, אם יהיה קושי לצד המקבל את הכסף להחזיר את הכסף, אם הצד שכנגד יזכה במשפט; ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תל אביב, תשס"ה - 2005), עמ' 624 - 623 ).

8.         במקרה שלפנינו, כנגד טענת העיריה, המשיבה, כי עיכוב הביצוע יגרום לאיחור בביצוע צו ההריסה, ובכך תסוכל מטרת צו ההריסה המנהלית,  עונה המבקשת את הדברים הבאים: " לאור העובדה כי הערעורים המתנהלים בבית המשפט המחוזי, בפני כב' השופט נועם ביעילות ובמהירות, כאשר כל ערעור נדון ומסיים [צ"ל: ומסתיים] תוך שבועיים שלושה, ואין שום סיבה שיראו זה יסטה מן הנורמה הנהוגה בבית המשפט" (סעיף 6 לסיכומי המבקשת).

9.         ערכתי בדיקה של טענה עובדתית זו. ואכן, מסר לי כב' השופט יורם נועם, כי ניתן לקיים דיון בתיק זה כבר בשבוע הבא.

10.       לאור פתרון מעשי זה, לא ראיתי צורך ליתן החלטה עקרונית בנדון.

11.       התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת וניתן צו עיכוב ביצוע.

12.       הדיון בתיק העיקרי יתקיים, בפני כב' השופט יורם נועם, ביום חמישי, טז' כסלו תשס"ז (7.12.06) בשעה 13:00.

13.       בהקשר זה ראוי לציין כי אך אתמול - 29.11.06 - התקבלה הנחיה של נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מוסיה ארד), לפיה כל הבקשות לעיכוב ביצוע של צווי הריסה, יידונו ישירות בפני כב' השופט יורם נועם, ולא בפני שופט תורן, כפי שנהוג היה עד כה (תיק זה הגיע אלי במסגרת התורנות). אני תקווה כי הסדר מינהלי זה, יחסוך בזמן שיפוטי, וכן בזמנם של עורכי הדין, וכב' השופט נועם, יוכל לטפל בערעורים על צו הריסה, לא רק בתיק הערעור לגופו, אלא גם בבקשה לביצוע.

14.       המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים בפקס, וכן תעביר את ההחלטה ואת תיק הב"ש ותיק הערעור הפלילי לכב' השופט יורם נועם, לקראת הדיון שיתקיים בפניו ביום 7.12.06, בשעה 13:00.

ניתנה היום ט' בכסלו, תשס"ז (30 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: