החלטה בתיק בש 7060/08

1.         בקשה לעצור את ולדימיר ליולקו (להלן: "ולדימיר" או "המשיב 1") ואת רובשן שלומוב (להלן: "רובשן" או "המשיב 2"), עד תום ההליכים נגדם בת.פ 3607/08 של בית משפט זה. בכתב האישום המתוקן בתיק הנ"ל הואשמו המשיבים שבתחנת הדלק פז בבאר שבע ביום 26.7.08 ביקשו לתדלק רכב ולרכוש אלכוהול וסיגריות. לפי כתב האישום, באותו מעמד רובשן החל מקלל את המתדלק, בבה אזקוב (להלן: "בבה") , וירק בפניו של המתדלק הנ"ל, אשר השיב לו יריקה בפניו. עד כאן ההשתלשלות בחנות של תחנת הדלק. נטען בכתב האישום, כי בשלב הזה רובשן הזמין את המתדלק, בבה, אל מחוץ לחנות ושם חבט בו באגרוף באפו. נטען, שעובד נוסף של התחנה (בשם אלעד קדוש -ג'ט"ל) ביקש את ולדימיר לסייע לו להפריד בין רובשן לבבה. אזי, כך נטען, תוך האמירה "עזוב, בוא נדבר", חבט ולדימיר באמצעות אגרופו באפו של בבה ורובשן בעט בו (במתדלק, בבה) ברגלו. נטען, שבכך גרמו המשיבים לבבה חבלות של ממש בדמות השקע באף, דימום ואודם בגשר האף. יצויין, כי ההבדל בין כתב האישום המתוקן לכתב האישום המקורי הוא הטיעון, שלאחר שולדימיר היכה את בבה באפו, בעט רובשן ברגלו. גרסה זו מתבססת על הודעתו של אלעד קדוש (עמ' 1 שורות 11 - 14 להודעתו).

2.         הסניגור המלומד אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אך טוען שהאירוע היה בגדר קטטה, שפרצה בין שני גברים. כידוע, הקטטה היא בגדר אלימות הדדית, הפורצת בו זמנית. מהראיות הלכאוריות (הן הודעתו של בבה מיום 26.7.08 בשעה 07:14 עמ' 1 שורות 10 - 11 והן הודעתו של העובד הנוסף, אלעד קדוש עמ' 1 שורות 6 - 7) רובשן תקף את בבה בחנות בכך שירק בפניו לפני שבבה השיב לו יריקה. גם מחוץ לחנות לאחר שרובשן החל מקלל הראשון להפעיל אלימות פיזית היה רובשן, שהכה את בבה באפו ואז בבה הגיב בבעיטה ברגלו של רובשן (הודעתו הנ"ל של בבה עמ' 1 שורות 12- 13 וגם שורות 14-15).

            אשר לולדימיר, לפי עדותו של בבה, הוא (ולדימיר) נתן מכת אגרוף לאפו, אשר טשטש אותו (הודעתו הנ"ל של בבה עמ' 1 שורות 13-17). לפי העובד הנוסף, אלעד קדוש, לאחר שולדימיר היכה באגרופו באפו של בבה, היה בבה המום והחזיק בפניו (הודעתו הנ"ל של אלעד קדוש עמ' 1 שורות 11-14). משמע, שבבה לא החזיר לולדימיר מכה. עוד נשוב לאווירת האירוע האלים, כשננתח את מסוכנות המשיבים או העדרה, אך בשלב הזה ראוי לציין כי אין המדובר בקטטה.

3.         עילת המעצר הנטענת היא המסוכנות לביטחון הציבור. ראוי להדגיש, כי אין המדובר בחשש, שהמשיבים יתקפו שוב את המתדלק, בבה, אלא בחשש לאלימות כלפי הציבור הרחב. הרי, רובשן הורשע פעמיים בגין סחיטה באיומים ופעם בגין שוד מזויין. בשל כך ריצה עונש מאסר בפועל. ולדימיר הורשע בגין חבלה על ידי שניים או יותר, סחיטה באיומים וחבלה חמורה. גם הוא ריצה מאסר בפועל בשל אלימותו.

            פנים שונות יש לאירוע הנדון. מחד, הוא ביטוי להיטפלות לזר ללא סיבה. למזלנו, לא נשבר אפו של בבה, לפי התיעוד הרפואי כתוצאה מהמפגש האקראי עם המשיבים, שהגיעו לתחנת הדלק. מאידך, כאשר רובשן סימן לו לצאת החוצה לדבר, לכאורה הכוונה הברורה היתה "לדבר" באלימות בין גברים. בבה הוא ספורטאי לשעבר, מתאגרף (הודעתו של בבה עמ' 1 שורה 13), שלכאורה לא נרתע לצאת ל"שיח הגברים" הזה. ואולם, בל יטעה איש, וידעו הכל, כי החוק אינו משלים עם יישוב סכסוכים בין גברים דרך האלימות. לדידי, נשקפת סכנה לציבור באלימותם של המשיבים בעבר בהצטבר לאירוע הנידון. קיימת עילת מעצר בגין מסוכנות זו.

4.         נשאלת השאלה, אם ניתן לאיין את מסוכנות המשיבים. אינני שולל באופן מוחלט את האפשרות לרסן את המשיבים (עצם ההחלטה לשלם על הדלק והמוצרים שרכשו לאחר התקיפה מלמדת, שאין דרכם של המשיבים כדרכם של הפושעים המושרשים ביותר).

            לא התרשמתי מן הערבות המוצעות, שהן מסוגלות להציב למשיבים גבולות. הערבות הן נורמטיביות, אך השפעתן על המשיבים, שכבר ריצו עונשי מאסר בפועל בשל אלימות, אינה ניכרת עד עתה ואינה צפויה על פי התרשמותי בעתיד לבוא.

            בהעדר חלופת מעצר, שיש בה כדי לאיין את מסוכנותם של המשיבים, הריני מורה על מעצרם של ולדימיר ליולקו, ת.ז 310117551 ושל רובשן שלומוב, ת.ז 306238494 עד תום ההליכים נגדם בת.פ 3607/08 של בית משפט זה.

מוחזר בזאת חומר החקירה לתביעה.

ניתנה היום כ"ט בתמוז, תשס"ח (1 באוגוסט 2008) במעמד הצדדים.

007060/08בש 134 ליאת פינטו-וייס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: