החלטה בתיק בש 7059/06

לפניי בקשתה של המבקשת להורות על הארכת מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בתיק פלילי 2165/06.

כתב האישום :

1.         בד בבד עם הגשת בקשה זו, הגישה המבקשת כתב אישום כנגד שלושת המשיבים. על-פי המפורט בכתב האישום, במהלך השנה החולפת עבד המשיב 1 במשך כ-11 חודשים במסעדת "קולוני" במתחם הרכבת, ברח' דרך בית-לחם ירושלים (להלן: "המסעדה").

כחודש, עובר להגשת כתב האישום, פוטר המשיב 1 מעבודתו.

במועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה, מספר ימים עובר ליום 22.10.06, בהיותם בעיר העתיקה בירושלים, קשרו השלושה קשר לשדוד את המסעדה ולגנוב את פדיון סוף השבוע. על-פי התוכנית שנרקמה, המשיבים 1 ו-3 ייכנסו למסעדה ויבצעו את השוד בעוד המשיב 2 ימתין להם ברכב מילוט בקרבת מקום וישמש כתצפיתן המתריע מפני בואם של אנשים או שוטרים. השוד תוכנן להתבצע בשעות הבוקר, שאז, כפי שידע המשיב 1 מעבודתו במקום, נמצא במסעדה הטבח לבדו.

ביום 22.10.06 בסמוך לשעה 07:00, נסעו המשיבים למסעדה ברכב מסוג "גולף", אשר בבעלות המשיב 3, וברשותם כובעים, כובע גרב, תיק לאיסוף השלל ואקדח צעצוע ובכוונתם לשדוד את המסעדה. בהגיעם למסעדה, ירדו המשיבים 1 ו-3 מהרכב והמשיב 2 החנה את הרכב בקרבת מקום. עובר לכניסתם למסעדה, היסוו המשיבים 1 ו-3 את פניהם. המשיב 1 לבש כפפות על ידו, עטה על פניו כובע גרב וחבש לראשו כובע נוסף, ואילו המשיב 3 חבש כובע לראשו והרכיב משקפי שמש כהים. המשיב 1, שנשא עימו תיק לאיסוף השלל, מסר למשיב 3 את אקדח הצעצוע אשר הביא עימו והשניים נכנסו למסעדה. המשיב 3 ניגש למטבח, שם שהה אותה עת בגפו טבח המסעדה. המשיב 3 כיוון לעברו של הטבח את אקדח הצעצוע ודרך אותו. אותה עת, ניגש המשיב 1 לכספת הממוקמת במסעדה והחל להקיש את קוד הפתיחה, אותו הכיר מעבודתו במסעדה. משהבין המשיב 1 כי לא ניתן לפתוח את הכספת הואיל וקוד הפתיחה שונה, הורה לחברו לעזוב את המקום והשניים נמלטו אל מחוץ למסעדה, נכנסו לרכב ונמלטו בנסיעה מהמקום כאשר המשיב 2 נוהג ברכב.

שלושת המשיבים הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ובניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב), בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.

2.         במהלך דיון ביום 31.10.06 לפני חברי כב' השופט יצחק ענבר, הודיעו באי-כח המשיבים כי לצורך הדיון בבקשה זו למעצר עד תום ההליכים, מסכימים הם שקיימות ראיות לכאורה ושומרים על טענותיהם לעת הדיון בכתב האישום ומבקשים כי יוגשו תסקירי מעצר בעניינם של שלושת המשיבים.

ב"כ המשיבים 1 ו-2 הוסיף כי לשיטתו הראיות כלפי שני המשיבים חלשות ולגבי המשיב  2 הוסיף כי חלקו היה מאוד מינורי, שכן על פי העדויות הקיימות הוא לא ידע שיש בידי המשיבים האחרים אקדח וכיצד בכלל התכוונו לבצע את המעשה. השניים האחרים גם לא הבטיחו לו סכום כסף כלשהוא.

לאור בקשתם האמורה, הגיש שירות המבחן תסקירים בעניינם של המשיבים.

תסקירי המעצר :

3.         מתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 1 עולה, כי המשיב כבן 21 מאורס מזה כחודשיים, יתום מאמו מאז היותו בגיל 4 והינו הצעיר מבין עשרת אחיו שבמשפחה. שירות המבחן התרשם כי המשיב ואחיו הינם משפחה המתפקדת על פי הנורמות והערכים המקובלים בסביבת מגוריהם, ניכרת לכידות ואכפתיות של האחד כלפי השני. המשפחה המורחבת מתגוררת בסמיכות בשכונת מגורים אחת. לאחרונה, מנהלים הם במשותף עסק של הסעות באזור ירושלים. המשיב סיים 12 שנות לימוד אולם לדבריו לא הצליח לעבור חלק מבחינות הבגרות, עבד במספר מקומות עבודה בתחום המסעדות ובשנים האחרונות אימץ את מקצוע הטבחות כמקצועו העיקרי.

שירות המבחן מציין כי אצל המשיב בלט הלחץ הנפשי והחרדה שבהם היה נתון טרם מעצרו ביחס לאירוסיו וההתחייבות שמסמנים עבורו. שירות המבחן לא התרשם מדפוסים ונורמות עברייניות מושרשות. להערכת שירות המבחן, המעצר הבהיל את המשיב והפחית את רמת הסיכון שבמצבו, מחד, ומאידך המחיש עבורו את המצוקה הנפשית שהיה שרוי בה טרם מעצרו. שירות המבחן המליץ כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בית מלא, כאשר ישהה בביתו של אחיו, אמג'ד, אשר יפקח עליו יחד עם אשתו. גם אח אחר, חסן, לוקח אחריות על העסקתו של המשיב, במסגרת העסק המשפחתי. כמו-כן, הומלץ להעמיד את המשיב בפיקוח של שירות המבחן למשך של 6 חודשים.

4.         מתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 2 עולה, כי המשיב כבן 20, רווק, אשר עד למעצרו התגורר יחד עם בני משפחתו בג'בל-מוכבר בירושלים ועד סמוך למעצרו עבד במסעדה. למשיב הורים ושלושה אחים בגירים. שירות המבחן התרשם מתפקוד נורמטיבי של בני המשפחה. המשיב סיים 10 שנות לימוד ונשר ממערכות החינוך הפורמאליות ובעקבות כך יצא לעבוד בעבודות בניין ובמסעדות ובין היתר גם עבד במסעדת "קולוני", בה בוצעה העבירה הנוכחית. שירות המבחן התרשם כי המשיב חווה תחושת כישלון וחוסר אונים לנוכח קשייו להתמיד במסגרת תעסוקתית יציבה ולענות לציפיות סביבתו המשפחתית ממנו לתפקוד יציב וקבוע. יחד עם זאת, אינו בעל אישיות עבריינית מגובשת והסיכון במצבו מצומצם. במסגרת מעצרו, חווה המשיב חוסר שייכות ומצוקה לאור העובדה כי מדובר במעצר ראשון עבורו.

שירות המבחן נפגש עם הערב שהוצע שהינו אחיו הצעיר של המשיב, עיסאם עבדו, כבן 19, והתרשם כי הוא מבין את האחריות שהוא נוטל על עצמו ומביע בטחון ביכולתו למלא אחר החלטת בית המשפט ולדווח על כל הפרה אם תהיה שכזו מצידו של המשיב. שירות המבחן הוסיף והתרשם כי למרות גילו הצעיר של הערב המוצע, המדובר בבחור אחראי המודע לאחריות הנגזרת מהיותו מפקח. הערכת שירות המבחן היא כי הסיכון במצבו הינו נמוך וכי חלופת מעצר צפויה לצמצם את הסיכון במצבו, אף כי קיים ספק לגבי  יכולתו של הערב להיות אישיות סמכותית עבור המשיב. עם זאת, המדובר בחלופת מעצר סבירה והמליץ לשחרר את המשיב לחלופה המוצעת, היינו למעצר בית מלא בפיקוח הערב - אחיו של המשיב.

5.         מתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 3 עולה, כי המשיב כבן 21, עבד עד למעצרו כנהג הסעות והתגורר יחד עם בני משפחתו בג'בל-מוכבר בירושלים. המשפחה מונה זוג הורים וחמישה ילדים בגירים.

שירות המבחן התרשם שתפקוד בני המשפחה הינו חיובי ונורמטיבי והסתבכותו הנוכחית של המשיב הינה חריגה במשפחתו ובעקבות כך גם הגיבו בחומרה למעצרו הנוכחי. המשיב סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית ולאחר תום לימודיו עבד בעבודות שונות של גננות, בניין והסעות אך מדבריו נראה כי התקשה לגלות אורח חיים תעסוקתי יציב. שירות המבחן מעריך כי המדובר במי שטרם התגבשה אישיותו כאשר קיים פער משמעותי בין תפקודו עד מעצרו לבין חומרת האישומים המיוחסים לו. בשיחה עם שירות המבחן, הביע המשיב תחושה של מצוקה והלם על רקע מעצרו וטען כי לא היה לו מידע מפורט אודות תכנון האירוע והטיל את האחריות לכלל האירוע על המשיב 1, וביקש להשתחרר למעצר בית בבית דודו. שירות המבחן נפגש עם דודו של המשיב 3, מר שקיראת מוחמד. הדוד הינו עיתונאי העובד כ"פרי-לאנסר", אשר מתכוון לצאת לחופשה ארוכה מעבודתו כאשר הוא מתחייב להשגיח על המשיב לכל אורך חופשתו. שירות המבחן התרשם מאדם מבוגר, אמין ואחראי, המבין את האחריות שהוא נוטל על עצמו ואת מחויבותו לדווח על כל הפרה שתהיה למשיב לתנאי מעצר הבית. אשר על כן, המליץ שירות המבחן לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בבית הדוד.

המסגרת הנורמטיבית

6.         דינה של הבקשה להידון בגדרן של הוראות סעיפים 21(א) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: " החסד"פ"). על פי הוראות אלה, יש לבחון האם קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים, האם קמה עילת מעצר, והאם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות המשיבים פחותה.