החלטה בתיק בש 6926/06

ב"כ העורר: מה שקורה בפועל שהעורר שהה תקופה מסויימת במעצר ואחר כך שוחרר למעצר בית מלא בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי שהפך את החלטת בית המשפט השלום. אני אומר לבית המשפט עובדה שבית המשפט המחוזי נתן אמון בבן אדם אז הוא אומר אני לא נתתי אמון בבן אדם הזה.

בית המשפט המחוזי נתן אמון בעורר ועובדה שהעורר 8 חודשים עד היו לא הפר את האמון הזה ומקיים אותו עד תום.

גם כשהוא רוצה לצאת לדברים דחופים ביותר הוא מתקשר למחלקת המעוטים והוא מבקש לצאת.

הבן אדם 8 חודשים לא עובד, אין לו שום הכנסה. מצד שני, התיק התקדם וביקשנו לקבוע את התיק להוכחות.

יומן בית המשפט מאוד עמוס ואנו לא באים בטענות. כב' השופט רון הוא יחסית מהיר בטיפול בתיקים, אבל התיק נקבע לדיון ראשון של שני עדים של שעתיים וחצי ביום 2.1.07, לפי הקצב הזה נסיים את התיק בסוף 2007 זה בראיה אופטימית. ביקשו להביא את הערב שיערוב שהוא בעבודה יערוב לו שהוא לא ישקם את העסק שהיה לו. הוא מוכן להעיד כאן ולמסור מה הוא יכול לעשות שהדבר לא ישנה. אנו מעתיקים את מעצר הבית המלא במקום ביתו לתוך העסק שנמצא ליד בית משפט המחוזי.

זה לא פוגע או מכרסם במסוכנותו של הנאשם. משעה 08:00 עד שעה 16:00 העורר ישהה באותו מקום. הוא לא יצא מהמקום.

אני אגיש פסק דין  לעניין מעבר הזמן, שם הבן אדם הודה, אחרי שהוא הודה ביהמש החליט לשנות את תנאי המעצר. אני רוצה להגיד שתנאי מעצר באים להבטיח דבר אחד שהוא לא יהיה מסוכן. העובדה שהוא לא היה מסוכן היה בתוך החלטת בית המשפט. האיש הזה אם היה רוצה היה מחדש את עיסקו מתוך הבית אך הוא לא עושה את זה.

ב"כ המשיבה: אנו מתנגדים לבקשה ומבקשים לא להתערב בהחלטת כב' השופטת פלדמן. מעצר הבית בו נמצא המתלונן הוא הרע במיעוטו. מדובר באנשים שיכלו להוות סיכון בטחוני, נכנסו ללא אישור, והעורר הפעיל עסק להסעת אותם שוהים בלתי חוקים וגרף ממנו רווחים.

אנו סבורים שכל חלופה למעט מעצר בית מלא לא תפיג את המסוכנות שלו. מעצר בית מלא מקשה עליו לחדש את העסק שלו. גם כשכב' השופט חבש החליט על מעצר הבית בערר שהוגש חברי ידע שמדובר בתיק מעצר שיכול להימשך זמן מסויים, הוא ידע שמעצר הבית עלול לפגוע בפרסנת העורר והדברים היו ידועים כבר.

אנו מתנגדים לבקשה. לא הוצגה חלופה ראויה.

ב"כ העורר: נשמעים מטיעוני חברתי כאילו טיעוני עונש, שהאדם עשה עסק וזה דברים לעונש. יש החלטה של השופט רון שהתיק מסובך מבחינה עובדתית ומשפטית. את הטענה שאני שומע כל הזמן שהוא ידע שאם הוא ישתחרר תקופת המשפט תהיה ארוכה. מה רוצים שהוא ישאר במעצר כדי שיתקצר המשפט? איזה מן אופציה יש בפניי. אבל, אני רוצה להגיד, שאנו כל הזמן מתעלמים מהדבר הזה. החלטת הש' חבש לשחרר את החשוד עמד בבסיסה דבר אחד, אי הבחנה בין העורר לבין השותפים לעבירה. אני הייתי מסכים לשחרר אותו ממעצר עד תום ההליכים. אבל השותפים שלו מתהלכים חופשי בעיר. בזמנו לא הייתה בפניי ברירה להגיד לבית המשפט אני לא מסכים למעצר בית מלא כי השותפים  משוחררים. צריך לתת לו את השוויון כמו שנתנו לשותפים שלו. אני לא יודע מה נעשה איתם ואם הוגש נגדם כתב אישום.

לאחר הפסקה

החלטה

ערר על החלטת בית משפט קמא (כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, סגן נשיא), מיום 11.9.06, על פיה נדחתה בקשת העורר לעיון מחדש בתנאי שחרורו.

נגד העורר תלוי ועומד כתב אישום בעבירה של הסעת שב"ח. אין מדובר באירוע חד פעמי. על-פי כתב האישום מדובר בעסק של ממש שהתנהל במשך כשנה. בחזקתו של העורר היו מספר כלי רכב, הוא העסיק נהגים שכירים, ובאמצעותם הסיע תושבי שטחים מאזור קלנדיה למקומות שונים בארץ. לעיתים, נסע העורר לפני כלי הרכב והזהיר את הנהגים על מחסומים משטרתיים, כדי שהנוסעים יעקפו ברגל את המחסום וישובו להיפגש עם הנהג לאחר שיעברו את המחסום.

בתחילה נעצר העורר עד תום ההליכים. בהמשך, בעקבות ערר שוחרר ל'מעצר בית' מלא, ולאחר מכן ביקש פעם, פעמיים ושלוש, לעיין מחדש בתנאי מעצרו, בקשותיו נדחו.

אכן, כפי ששמעתי מפי ב"כ העורר, וכעולה מן הפרוטוקול של בית משפט קמא, נקלע העורר למצוקה כלכלית. פרנסת המשפחה עליו, ובהיותו נתון ב'מעצר בית', איננו יכול לעשות לפרנסתו. תיקו נקבע להוכחות לתחילת חודש ינואר.

נתתי דעתי על מצוקתו של העורר ועל שאר טענותיו, אך לא ראיתי הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. בהתחשב בהיקף העיסוק בהסעת שב"ח כמתואר בכתב האישום - עסק של ממש - הרי שהמסוכנות לבטחון הציבור מצידו של העורר, היא רבה. אין הצדקה להעדיף את חירותו של העורר במידה כזו שהציבור יועמד בסכנה ממשית לבטחונו. בפני בית משפט קמא הסתבר כי אין מדובר בעבודה משרדית, אלא בשליחויות, נסיעות לתל אביב ולמקומות אחרים. בצדק קבע בית משפט קמא כי משמעות הדבר הנה הגברת מסוכנותו של העורר.

מטבע הדברים, משעה ששוחרר העורר מבית המעצר ל'מעצר בית', נדחה קמעא ניהול משפטו, לטובת משפטיהם של עצורים עד תום ההליכים. לבטח ידע זאת העורר בעת שביקש להשתחרר מן המעצר. על כל פנים, אין למעשה חדש בערר זה ביחס לבקשות קודמות לעיון מחדש, כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו.

על יסוד האמור לעיל, ובאין פגם בשיקולי בית משפט קמא, החלטתי לדחות את הערר.

ניתנה היום, כ"ח באלול תשס"ו (21 בספטמבר 2006).