החלטה בתיק בש 683/05

בפניינו בקשת ביטול הוראת חילוט, לפי סעיפים 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק הלבנת הון") וסעיף 36ד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

בגזר דיננו מיום 12.1.05 ב-ת"פ 272/03, הורינו, בין השאר, בהתאם לס' 21 לחוק הלבנת הון, על חילוטן של 2 דירות הנמצאות בגוש 12491 חלקות 13, 14, תתי חלקות 1 ו-6 (להלן: "הדירות").  עוד הורינו כי החילוט יעשה בכפוף לזכויות צד ג', אם יש כאלו.

ב- 17.1.05, הוגשה הבקשה נשוא דיוננו.

בבקשתם, הנתמכת בראיות שהציגו ובטיעוניהם, טוענים המבקשים כי הדירות רשומות על שמם בנאמנות עבור חברת חיפה - זהרת אלכרמל בע"מ (להלן: "החברה") וכי הדירות נרכשו ומשמשות עבור כל תושבי חיפה בכלל ותושבי שכונת חליסה בפרט ונועדו לשמש כגן ילדים, מועדון ספורט ולשם קיום הרצאות.

כיום הדירות בלתי מאויישות ומוזנחות ("חורבות"), אך בדעת המבקשים לאסוף תרומות על מנת לשפצן.

אליבא דהמבקשים, שכונת חליסה, המשמשת כמקום מגורים של ציבור ערבי, מוזנחת ומקופחת ולפיכך יש חשיבות מרובה בביטול החילוט נשוא דיוננו, על מנת שניתן יהא להשתמש בדירות למטרות חברתיות.

לית מאן דפליג, כי הדירות נרכשו ב- 420,000 ש"ח מכספי תרומה שנמסרה במזומן למבקשים מהנאשמת 6 באמצעות הנאשם 1 (ראו ת/86 המסומנת גם כ-ה/2).

המבקשים רכשו הדירות בנאמנות עבור החברה אך החברה אינה פעילה בשל חוסר במשאבים.

טענות מעין טרומיות

בפתיח להחלטתנו ציינו כי הבקשה שבפנינו הנה בהתאם לסעיף 23 לחוק הלבנת הון וסעיף 36ד לפקודת הסמים. כך הבנו מהבקשה שהוגשה לנו. דא עקא, שבסיכומיו הכתובים הפליג ב"כ המבקשים למחוזות אחרים וטען כי בטרם ניתנה החלטתנו הנ"ל מיום 12.1.05 לחלט הדירות, הסכימה המדינה לביטול החילוט, אם תוכר זכותו של צד שלישי כלשהו בדירות וכי ההליך המתקיים בפנינו אינו אלא הליך אזרחי בהתאם לסעיף 22 לחוק הלבנת הון, שמכוחו אין ניתן להורות בעניננו על חילוט הדירות.

בטענתו זו של ב"כ המבקשים, אין כל ממש.

בהסדר הטיעון שהובא בפנינו נרשם מפורשות, כי:

"עוד הוסכם כי בית המשפט יורה על חילוט הפריטים המנויים בנספח א' לכתב האישום הנ"ל בכפוף לזכויות צד ג' אם יש כאלה, בהתאם לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 ולבקשת החילוט בכתב האישום".

בהתאם להסדר הטיעון דלעיל החלטנו, ב-12.1.05, כי:

"אנו מורים על חילוט הפריטים המנויים בנספח ג' לכתב האישום בכפוף לזכויות צד ג', אם יש כאלה, והכולל שתי דירות בחיפה... וזאת בהתאם לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 ולבקשת החילוט בכתב האישום" (ההדגשות הוספו).

עינינו הרואות, כי החלטת החילוט ניתנה על ידינו, בהתאם לסעיף 21 לחוק הלבנת הון. המדינה לא הסכימה לביטול החילוט, כנטען ע"י ב"כ המבקשים, ואין אנו דנים מחדש בחילוטן של הדירות, על פי סעיף 22 לחוק הלבנת הון. קביעתנו כי החילוט נעשה " בכפוף לזכויות צד ג'", לא באה אלא להבהיר כי צד ג', הטוען לזכות ברכוש שחולט, יוכל לעשות שימוש בזכותו לפי סעיף 23 לחוק הלבנת הון וסעיף 36ד לפקודת הסמים ולבקש מאיתנו לבטל את החלטת החילוט.

מסגרת הדיון שבפנינו תהא איפוא על פי סעיף 21 לחוק הלבנת הון וסעיפי פקודת הסמים שהוחלו על חילוט, מכוח הוראת סעיף 23 לחוק הלבנת הון.

עוד טענה, מעין טרומית, בפי המבקשים. אליבא דטענה זו אין ניתן במקרה זה לחלט את הדירות, שכן תנאי לחילוט רכוש, הנמצא בידי צד שלישי, הוא חילוטו של רכוש הניתן לחילוט והמצוי בידי הנאשם. במקרה שבפנינו לא חולט רכוש של הנאשמים או מי מהם ולפיכך אין ניתן לחלט את רכוש המבקשים. טענה זו נסמכת על לשונו של סעיף 21(ג) לחוק הלבנת הון הקובע:

"לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט".