- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש 6828/07
|
ב"ש בית משפט השלום באר שבע |
6828-07
22.10.2007 |
|
בפני : אקסלרד ישראל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חלאד אלג'לאוי עו"ד ברזילי פיני |
: מדינת ישראל עו"ד טלאל אלקרינאוי |
| החלטה | |
בפניי בקשה דחופה לביטול צו הריסה של מבנה. נטען בבקשה כי המבקש הוא בעלים של הקרקע אשר בסמוך עליה הוקם מבנה שכנגדו ניתן צו הריסה מנהלי ביום 22.7.07.
טענת המבקש היא כי הוא יושב על הקרקע מאז קום המדינה עוד מימי סבו והסבא רבא שלו. הוא טוען כי הוא מחזיק במאות ראשי צאן והמבנה משמש להם כדיר. עוד נטען כי המשיבה הרסה מבנים קודמים של המבקש וכי הריסת המבנה תהווה הרס כלכלי למבקש. טוען המבקש כי המבנה אינו מפריע לפיתוח העיר רהט וכי הוא מנהל מו"מ עם מנהל מקרקעי ישראל על מנת למצוא פתרון לבעיית המבקש.
דין הבקשה להדחות.
בתי המשפט חזרו והתייחסו במספר פסקי דין לעילות לביטול צו הריסה מנהלי. הבסיס מצוי בהוראות סעיף 238א(ז) לחוק, הקובע כי "בית המשפט לא יבטל צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". מכאן כי המחוקק פתח פתח צר מאוד לתקיפתו של צו הריסה מנהלי, וזאת מתוך הכרה בנחיצותו של מכשיר זה במערכה כנגד הבניה הבלתי חוקית בשלביה הראשונים ועוד בטרם נקבעו עובדות מוגמרות בשטח. ראה למשל ר"ע 273/86 חנניה פרץ נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד מ(2) 445. במהלך השנים, הוספה עילת ביטול נוספת, יצירת פסיקתו של בית המשפט העליון, ונקבע כי בית המשפט מוסמך לבטל צו הריסה מנהלי גם מקום שהוא שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שיש בו כדי להביא לבטלותו של הצו. ראה לעניין זה, למשל, רע"פ 50867/97 בן חור נ. עיריית ת"א יפו, פ"ד נא (4) 625 , בר"ע 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ת"א יפו נ. עורקבי פ"ד מח(2) 397, עע"ם 3518/02 רג'בי נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים.
המבקש לא טען כי מתקיימת עילה מן העילות לביטול צו הריסה מנהלי כפי שפורטו לעיל. אין מחלוקת כי המבנה נבנה ללא היתר. לא נטען שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. המבקש לא הצביע על כל פגם במתן הצו.
לא זו אף זו, המבקש נעדר מעמד להגיש הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי. מהאמור בסעיף 10 לבקשה ניתן ללמוד כי המבקש אינו הבעלים של הקרקע והוא טרם הגיש תביעת בעלות. מכאן, כי למבקש אין כל זכויות בקרקע. אין לראות את המבקש כנכנס לגדר "רואה עצמו נפגע" שבסעיף 238א (ז) לחוק. לעניין זה אין לי אלא לחזור על דבריו של כבוד השופט א. רובינשטיין בע"פ 3249/05 בר יוסף נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח-תקווה, אשר סיכם בצורה חד משמעית את ההלכה בעניין זה:
"מתקשה אני לקבל את הטענה כי למערער מעמד של "הרואה עצמו נפגע על-ידי צו הריסה מינהלי", הרשאי לבקש ביטול, כלשון החוק בסעיף 238א'(ז). דעתי בעניין זה כדעת בתי המשפט הקודמים. קשה להלום, כי הפתח פתוח לכל אדם, ותהא זיקתו לנכס זיקה שאיננה כדין, ואף המנוגדת לדין, לבוא בשערי בית המשפט לעניין הצו. אכן, לכאורה נראית שובת לב הטענה, כי אם באורח זה או אחר יכול המערער לבוא בגדרי מי שניתן להאשימו בעבירות בניה ללא היתר וכיוצא בזה לפי החוק, הריהו בגדר מי שרואה עצמו נפגע. יש לפרש הוראות חוק אלה לפי תכליתן הפשוטה והברורה. ההוראות העונשיות שבסעיף 208 וכן 204 באות כדי להרתיע עוברי עבירה פוטנציאליים, כדי שיידעו שלא רק בעל המקרקעין אלא משתמשים בפועל, מבצעי עבודות, אחראים להן וכיוצא בזה צפויים לעונשים אם יעברו עבירות תכנון ובניה. המאטריה של צו הריסה מינהלי היא שונה; הניתן לומר שיפלוש אדם לנכס, או אף יקבל "רשות" שלא כדין מן המחזיק (השוכר, למשל, כבענייננו) יבנה שלא כדין, ואחר כך יבוא אל הרשויות, כשאלה מבקשות להרוס, ויאמר "אשרי, רואה אני את עצמי נפגע" לפי סעיף 238א'(ז)? לעניין זה "רואה עצמו נפגע" משמעו, בעל זכויות כדין אשר רואה עצמו נפגע - וזכויות כאלה יכול שיהיו - למשל - של בעלי קרקע, חוכרים ושוכרים, בעלי נכס שכן שנכס שלהם עלול להיפגע מהריסה וכיוצא בזה. נזכור גם, כי המחוקק ציין מפורשות בסעיף 238א(ז) כי הגשת בקשה לביטול אינה מתלה את תוקפו של הצו, שכן הדעת נותנת כי ידע המחוקק, שהתליה כשיגרה תעשה פלסתר את הרעיון של צוי ההריסה המינהליים. איני סבור כי ההיקש בין המואשמים האפשריים לפי סעיף 208, למשל, לבין "הרואה עצמו נפגע" לפי סעיף 238 א(ז) הוא תקף, בודאי לא משל היו תאומים זהים."
המבקש טען כי בכוונת בני משפחתו להגיש תביעת בעלות על הקרקע. דהיינו, תביעת בעלות טרם הוגשה. גם אם מוגשת היתה תביעה כאמור, הרי לא די בה כדי להצביע על קיומה של זכות בקרקע. לעניין זה ראה ע"א 2194/96 אל חורטי ואח' נ" מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד של כב' השופט בנאי.
הפיתרון לעדרי הצאן של המבקש הוא במציאת מבנה חוקי עבורו ולא בבניה בניגוד לחוק.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום י' בחשון, תשס"ח (22 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.
|
אקסלרד ישראל, שופט |
קלדנית: שרונה מימון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
