החלטה בתיק בש 676/05

1.                   בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט א. מגן) מיום 19.1.05 בב"ש 93/05, לפיה הורה לעצור את  העורר עד תום ההליכים.

2.                   בתאריך 13.1.05 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת מכשירי פריצה, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב ( 12 עבירות) ועבירה אחת של פריצה לבנין שאינו דירה וגניבה. העבירות בוצעו במהלך תקופה קצרה.

3.                   העורר הודה בעבירות המיוחסות לו והורשע.

4.                   בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. במהלך הדיון הודיע אביו של העורר כי מצא בדירתו אקדח והודיע על כך למשטרה ונגד העורר מתנהלת חקירה בענין זה.

5.                   בהחלטה מיום 19.1.05 קבע כבוד השופט מגן כי לאור היקף העבירות, לא ניתן לראות בכך מסכת עובדתית אחת אלא סדרת עבירות נפרדת, ולכך יש להוסיף את העובדה שהעורר החטיא קטין שסייע לו.

כבוד השופט מגן מוצא נופך משמעותי למידת מסוכנות העורר בעובדה לפיה רכש אקדח.

לאור האמור קבע כבוד השופט מגו כי העורר מסוכן לציבור.

6.                   כבוד השופט מגן בחן את השאלה האם ראוי לשחרר את העורר בחלופת מעצר. לענין זה הוא קובע כי התרשם באופן חיובי מאביו של העורר ואין לו ספק כי האב ישתדל לפקח על בנו , העורר, אך "אני חושש שאין די ברצון טוב. הבן, המשיב, כבר הוכיח מה הוא עושה ללא פיקוח האב. מסוכן מדי לשחררו".

7.                   החלטה זו היא נשוא הערר בפני.

8.                   לטענת העורר הוגשה בקשה לעצור את הקטין - שותפו לעבירות - בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בבית המשפט לנוער - בית המשפט החליט לשחררו בחלופת מעצר, ויש לעשות גזירה שווה בינו ובין שותפו - הקטין.

עוד הוא טען כי אין לו עבר פלילי, הוא צעיר בן 18 וחצי , אשר מעולם לא שהה בחברת עבריינים ושהייה במעצר עשויה לגרום לו נזק ולדרדר את מצבו.

העורר ביקש לאמץ את חלופת המעצר ולהורות על מעצר בית בבית אביו, ממנו התרשם בית המשפט באופן חיובי.

9.                   המשיבה מתנגדת לבקשה וטענה כי בשים לב להיקף העבירות, העורר מסוכן לציבור ואין לשחררו בחלופת מעצר. המשיבה ביקשב לעשות אבחנה בין עניינו של העורר לזה של הקטין - בשים לב לשוני בערכאות הדיוניות.

10.               אין ספק כי העבירות שביצע העורר חמורות ביותר וצודק בית משפט קמא בקובעו כי לאור היקף העבירות לא ניתן לראות בהן עבירה אחת, אלא סדרה רצופה של עבירות וכי ביצוען השיטתי, לכאורה, של העבירות מקים עילת מעצר מסוג מסוכנות (וראה החלטה  מיום 6.1.05, של של כבוד השופטת א. חיות בבש"פ 11789/04 שי בוחבוט נ. מדינת ישראל (לא פורסם)).

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש ליתן משקל לעובדה , שלא עמדה בפני בית המשפט קמא, ולפיה שוחרר שותפו של העורר בחלופת מעצר.אמנם עקרון השיוויון אינו חזות הכל ואין בכוחו לגבור על עקרונות חשובים אחרים (בש"פ 4569/03 רומן דזרלשוילי נ. מדינת ישראל (לא פורסם)) ואולם בהעדר שוני בין מבצעי העבירה שחרורו של אחד משמש שיקול מכריע ורב חשיבות בשחרורו של האחר - ובענייננו איני סבורה כי קיימות נסיבות המצדיקות שוני בין שני השותפים (כאשר העורר שבפני הינו בן 18 וחצי שנים בלבד).

11.               לאור התרשמותו של בית המשפט קמא מאביו של העורר, אני סבורה כי יהיה בשחרור העורר בחלופת מעצר כדי להפיג מסוכנותו.

12.               לפיכך אני מורה על שחרור העורר בחלופת מעצר למעצר בית מלא בבית אביו, מר מוחמד זבידאת בבסמת טבעון. העורר ישהה בבית אביו 24 שעות ביממה, בפיקוח מלא של אביו.

בכל מקרה שהעורר יעזוב את בית אביו - ידווח על כך אביו באופן מיידי למשטרה.

תנאי לשחרור בחלופת מעצר הוא כי המשיב יפקיד במזומן ו/או ערבות בנקאית סך של 5,000 ש"ח וכן יחתום על ערבות עצמית על סך 20,000 ש"ח להבטחת תנאי שחרורו. כן יחתמו אביו של העורר וצד ג' נוסף על ערבות צד ג' על סך 20,000 ש"ח להבטחת תנאי השחרור ולהבטחת התחייבותו של אבי העורר לפקח עליו ולדווח באופן מיידי על הפרה של תנאי השחרור.