החלטה בתיק בש 6419/08

רקע 

1.         בקשת תובע לעיון חוזר עקב הפרת תנאי שחרור כדי לעצור המשיב עד תום ההליכים.

2.         תנאי השחרור נקבעו בהחלטת כב' השופט רוזין מיום 25.6.08 ולפיהם נאסר על המשיב  ליצור קשר עם מי מעדי התביעה לרבות עם המתלונן. כתב האישום אליו התייחסה החלטה זאת ייחס למשיב עבירות של פציעה ושל איומים. לפי העובדות שתוארו ביום 14.6.08 איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו "אני ארצח אותך" וביום למחרת דהיינו ביום 15.6.08 אכן  הכה את המתלונן באמצעות חפץ , (שהיה בקבוק של בירה)  וגרם לו חבלות של ממש. האירועים התרחשו ברחוב החידה בבאר שבע. נמצאה תשתית ראייתית לכאורית שעוצמתה גרמה לשחרור לחלופה. 

החלטת כב' השופט רוזין על הפרת תנאי השחרור

3.         בבקשה לעיון החוזר, נטען שביום 29.6.08 הפר המשיב את ההוראה החוקית  לכשרץ לעברו של המתלונן ואמר לו בשפה האמהרית כי  יהרוג אותו.   נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו איומים, עבירה לפי סעיף   192   לחוק העונשין התשל"ז 1977( להלן: " חוק העונשין")  והפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם שהיא עבירה  לפי סעיף287(ב) לחוק העונשין.גם האירוע הנוכחי התרחש ברחוב החידה בבאר שבע. (להלן:  " כתב האישום השני") .עילת המעצר המיוחסת למתלונן היא מכוח  ס 21 (א)(2)  לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

4.         בהחלטה נוספת של כב' השופט רוזין מיום 6.7.08 נוכח בית המשפט שקיימות ראיות לכאורה  להוכחת האשמה לפיה הפר את התנאים המגבילים, ושקיימת עילת מעצר  נגדו, והורה על מעצרו עד להחלטה אחרת. זאת הואיל ולא נמצאה חלופת מעצר עם תנאי פיקוח  וגברים, שיוכלו  לנטרל את מסוכנות. המשיב נשלח לשירות המבחן.

התסקיר .

5.         תסקיר שירות המבחן מיום 16.7.08 לא המליץ לשחרר את המשיב לחלופה המוצעת זאת משנמצא שאין לגביו חלופה ממשית שיכולה לנטרל את מסוכנות המשיב משנמצאה אצלו רמת סיכון גבוהה להישנות העבירה. שירות המבחן ציין כי  נחוצה  לגביו חלופה בעלת גבולות ברורים ביותר.

6.         ביום 24.7.08 נערך דיון בפני כב' השופט רוזין אך המשך הדיון נדחה כדי שיתייצב  הערב שנבחן על ידי שירות המבחן ובית המשפט יתרשם ממנו במישרין .

 הדיון בפני

7.         דיון זה נקבע לפני ליום  4.8.08 כשופט תורן. הערב לא התייצב אך ב"כ המשיב ביקש לדון בבקשה וציין שהפציעה שיוחסה למשיב הייתה אכן חמורה ושתמונות הפציעה היו מזעזעות   אך גרס שהחלטה לשחררו לחלופה מוצדקת נוכח חולשת הראיות לכאורה .

הוא  הציע לשלוח את המשיב לאילת לחלופה בדמות הרחקה ב"כ המבקשת עמדה על בקשתה למעצר עד תום ההליכים .

            סוף דבר

8.         לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בחומר שבפני , החלטתי לעצור את המשיב עד תום

ההליכים נגדו  מהנימוקים הבאים :

א.                הפרת תנאי שחרור מהווה כשלעצמה עילת מעצר מספקת לפי סעיף 21(א)(2) לחוק בכפוף לשיקול הדעת שמגולם במילה "רשאי".בפסיקה דומה שמסתמן כלל  לפיו הפרת תנאי חלופת מעצר  ככלל, גוררת אחריה מעצר של המפר אך אין המדובר באקט אוטומטי או בכלל גורף ויש להפעיל שיקול דעת אם יש בנסיבות המקרה סיבה לסטות מהכלל או לא לעצור.ראה  למשל,  כב' השופטת בייניש בבשפ 98 / 1280 מיכאל ויניצקי נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 98 (2) 738], עמוד 1(5.3.98) ראה למשל כב' השופט אנגלרד בשפ 00 / 3020 שקד מאיר נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 00 (1) 278], עמוד 3-4(2.5.2000).)  וכן באחרונה כב' השופט מלצר בבש"פ 10897/07 מדינת ישראל נגד חאלד חמד(טרם פורסם) (24.1.08 ).

ב.                  המגמה לצמצם מעצרים מחייבת הקפדה יתירה על תנאי השחרור . כב' השופט מצא בבשפ 99 / 782 מדינת ישראל נ' נועם בן שמחון [פדאור (לא פורסם) 99 (1) 567], עמוד 3 (4.2.99) וכן  כב' השופטת ארבל בבשפ 06 / 3057 אלירן אברג'ל נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 06 (8) 668], עמוד (12.4.06)

ג.                   לגבי אופן הפעלת שיקול דעת במקרה הספציפי ראה מפי כב' השופטת פרוקציה

בבשפ 00 / 3200 אלירן זנו נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 00 (2) 690], עמוד 4 (26.5.2000).