החלטה בתיק בש 6229/05

1.         בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בת.פ. 3887/05.

2.         כנגד המשיב הוגש ביום 4.12.05 כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושלא כדין.

3.         מעובדות כתב האישום המיוחס למשיב עולה, כי בתאריך 26.11.05 סמוך לשעה 01.35 ברח' הנמל בחיפה, החזיק הנאשם 8 טבליות של סם מסוכן מסוג M.D.M.A, המכונה "אקסטזי" (להלן: "הסם המסוכן"), כשהבחין הנאשם בשוטרים הקרבים אליו, השליך אריזת ניילון ובתוכה הסם המסוכן.

            בהמשך למתואר לעיל, בעת חיפוש שנערך בביתו, נמצאו 48 טבליות של סם מסוכן מסוג M.D.M.A, המכונה "אקסטזי" וסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.331 ג' נטו.

4.         ב"כ המבקשת הגישה את תיק החקירה, הפנתה לדו"ח פעולה של השוטר רג'י דותן ממנו עולה שהמשיב בתשובה לשאלת השוטר, האם הוא מוכר את הכדורים השיב "אני בא למסיבה שיהיה לי לכל הערב" . לטענתה, ניתן ללמוד מכך על מסוכנותו של המשיב וכן ניתן ללמוד על מסוכנותו מהרשעותיו הקודמות הרבות. לפיכך, עתרה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו  ולא לשחררו לחלופת מעצר.

5.         ב"כ המשיב, הסכימה על קיומן של ראיות לכאורה ועתרה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו.

ב"כ המשיב הגישה פסיקה וציינה, כי המשיב משתמש בסמים תקופה ארוכה, בעבר השתמש בהירואין, עבר לסם קל יותר, מסוג "אקסטזי", הכמות שהוא משתמש בה ליום, היא 10 כדורים.  המשיב נרקומן כבד וכמות הסמים שנמצאה ברשותו מספיקה לו בקושי לשבוע וניתן לאיין את המסוכנות של המשיב, על ידי שחרורו לחלופת מעצר בית מלא בבית הוריו.

אמו של המשיב העידה בביהמ"ש, שאין לה הרשעות קודמות והיא מוכנה לפקח עליו ביום בלילה. בתשובה לשאלה, האם ידעה על הסמים שנתפסו אצלה בבית, השיבה: "לא, אני יודעת שהוא הפסיק והוא לא נוגע".

6.         התשתית הראייתית להוכחת עובדות כתב האישום, איננה שנויה במחלוקת בין הצדדים, אני קובעת, כי קיימת עילת מעצר למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. לאור כמות הסם המסוכן שנתפסה בחזקתו והרשעותיו הקודמות הכוללות הרשעות בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן, אני קובעת, כי המשיב מסוכן לשלום ציבור.

            כמצוות המחוקק, יש לבדוק את שאלת חלופת מעצר.                   

הלכה ידועה היא, שבבוא בית משפט לשקול חלופת מעצר, עליו ליתן את דעתו למטרת המעצר עצמה והאם יש בחלופה המוצעת כדי להשיג את המטרה של המעצר עצמו.

כמו כן, נקבע ע"י הפסיקה, שחלופת מעצר תלויה במידת האמון שנותן ביהמ"ש במשיב עצמו, ביכולתו ונכונותו לקיים את תנאי השחרור המגבילים.

המשיב סיפר לשוטר, כי החזיק 8 טבליות של סם מסוכן מסוג M.D.M.A, כשהוא בדרכו למסיבה וכן בהודעתו במשטרה, אמר שכשהוא יוצא לבלות הוא לוקח כמה כדורים. באמירותיו לא שכנע את ביהמ"ש, כי החזיק בסם המסוכן לצריכתו העצמית. יתרה מזאת, כמות של 48 כדורי M.D.M.A נתפסה בחדרו בבית הוריו. כשהגיעו השוטרים לחיפוש בביתו אמר המשיב לשוטרים, בנוכחות אימו, שזה לא חדרו, האם החלה להתעסק במגירה והפסיקה להפריע לשוטרים רק כשנתבקשה לזוז מהמקום. בהמשך החיפוש, אמר המשיב לשוטרים כי החדר בו נתפס הסם, הוא חדרו. אמו של המשיב בביהמ"ש בתשובה לשאלת התובעת השיבה, כי היא יודעת שבנה הפסיק להשתמש בסמים והוא לא נוגע בסמים. מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב עולה כי למשיב הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, סחר בסמים מסוכנים והחזקת סכין בגינם נידון למאסרים בפועל ולמאסרים על תנאי אשר לא הרתיעוהו מלחזור ולבצע עבירות.

מכל האמור לעיל, עולה כי לא ניתן ליתן אמון במשיב ולאיין את מסוכנותו ע"י שחרורו לחלופת מעצר בבית הוריו.

7.         אשר על כן, משקבעתי, כי קיימת עילת מעצר כנגד המשיב ומשנשללה חלופת מעצר בעניינו, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. 

ניתנה היום ד' בכסלו, תשס"ו (5 בדצמבר 2005) במעמד הצדדים.

דגנית. א