החלטה בתיק בש 6119/07

מבוא

1.       המבקשת הגישה כנגד המשיב כתב אישום ובו מיוחסות לו עבירה של התפרצות  לבנין שאינו דירה וגניבה עבירה לפי סעיף 407 לחוק העונשין ועבירה של החזקת סכין עבירה פי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

2.       על פי עובדות כתב האישום ביום 3.12.07  בשעה 08:20 התפרץ המשיב למחסן נעול בדרך של עקירת המנעול וגניבת מדחס. בשל הופעת המתלונן נמלט המשיב אך הוא נתפס ע"י השוטרים בקרבת מקום, בעת מעצרו החזיק המשיב בכף ידו סכין.

3.       ביחד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כשהנימוק המרכזי למסוכנותו הינו עברו העשיר.

4.       המשיב לא טען להעדר מסוכנות ואף לא הציע חלופת מעצר אך הוא מיקד טענותיו בשאלת הראיות לכאורה ולגרסתו בהעדר ראיות יש לשחררו ללא כל הגבלה.

דיון

5.       השאלה היחידה העומדת על הפרק הינה שאלת קיומן של ראיות לכאורה ואפנה בעניין זה להלכה כפי שנקבעה למשל ע"י כב' הש' חיות ביום 25.10.07 בבש"פ 8727/07 - ואליד אבו סבית נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(4), 556 , 558 (2007) "הלכה היא, כי בשלב הדיון במעצר עד תום ההליכים, אין בית המשפט נזקק ל"כירורגיה עדינה" של חומר הראיות המצוי בתיק ואין הוא נדרש לשאלות של מהימנות העדים או למשקלן של העדויות (בש"פ 696/04 סבייח נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (טרם פורסם, 11.2.2004) (להלן: עניין סביח); בש"פ 11544/04 בושקאר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (טרם פורסם, 24.12.2004)). יחד עם זאת, מקום שבו מתברר, על פני הדברים, כי יש בחומר הראיות סתירות או פרכות הגלויות על פניהן או כי הראיות אינן משתלבות, לכאורה, לכדי מארג שלם, על בית המשפט להסיק את המסקנות המתבקשות (עניין סביח, שם)".

6.       בחנתי את חומר הראיות ושוכנעתי כי קימות ראיות לכאורה בעוצמה מספקת להרשעתו של המשיב. 

7.       המשיב מודה כי היה בתוך המחסן. לגרסתו כמתואר בהודעתו (עמ' 1 שורה 5) "ראיתי מחסן פתוח אז אני אמרתי לעצמי אני אכנס להריח סמים הרואין פה אף אחד לא יראה אותי פתאום בא זה של המחסן בעל המחסן" באותה חקירה מכחיש המשיב כי נגע בחפצים אשר היו במחסן. את מסכת הראיות המעידה לכאורה על כניסה בכח למחסן וגרירת מדחס, פעילות המוכחשת ע"י המשיב משלימה עדותו של המתלונן מר איתן בן דוד המתאר כך את האירועים (החל משורה 6 להודעתו), "פתאום שמעתי רעש של שבירה משיכה חזקה....ניגשתי למחסן/מקלט ואז הבחנתי שאזור המנעול תלוש מהדלת.... ירדתי לתוך המקלט/מחסן ופתאום הבחנתי בפורץ אשר היה ישוב על ארבע והסתתר מאחורי פלטת עץ....ראיתי בכיס ג'ינס אחורי להב של סכין... הוא הזיז את הקומפרסור שבמחסן שברשותי...לכיוון היציאה".

8.       שילוב של הרעש העז, אזור המנעול התלוש וגרירת הקומפרסור מצביעים על ביצוע  עבירת התפרצות לכאורה והמצאות המשיב בתוך המחסן כשהוא מסתתר מחזקים עמדת המבקשת.

9.       בנסיבות אלו שנדחית טענתו היחידה של המשיב יש לקבל הבקשה שכן המשיב לא ביקש ולא הציע חלופת מעצר. אך למרות זאת אבהיר כי לא רק שיש ראיות לכאורה במקרה זה, הרי שעברו הפלילי העשיר של המשיב מצביע על מסוכנות והעדר אפשרות של מתן אמון במשיב.  בשלושה מקרים בעברו הורשע המשיב בבריחה ממעצר או ממשמורת חוקית, פעם אחת הוא הורשע בהטרדת עד, המשיב ריצה עונשי מאסר רבים וארוכים, כך למשל בחודש 3/06 הוא נדון ל-11 חושי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי, תנאי שהפך להיות בר הפעלה במידה ויורשע בתיק שבפניי (למשיב מאסר על תנאי נוסף בר הפעלה למשך 59 יום).

10.   אמנם עבירות רכוש אינן יוצרות חזקת מסוכנות סטטוטורית, אך אין בכך כדי לפטור את בית המשפט מלבחון מסוכנותו הספציפית של כל משיב בהתאם לנסיבות ולמשיב הספציפי מסוכנות רבה ביותר ואפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון שניתן ביום 25.7.07 במסגרת בש"פ 6262/07 - אקראמי נאסר נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(3), 1359  1360 (2007) " בית משפט זה קבע לא פעם כי אין לשלול קיומה של עילת מעצר במקרים של עבירות המבוצעות כנגד רכוש. יפים לעניינינו דבריו של כבוד השופט א' רובינשטיין בבש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מ"י (לא פורסם, 19.4.2005): "את עבירות נגד הרכוש אמנם לא מנה המחוקק בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (אכיפה - מעצרים) כעבירות היוצרות "מסוכנות סטטוטורית", ולכן יש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו ועל התביעה להוכיח את המסוכנות. ואולם, הפסיקה קבעה כי עבירות אלה אינן חסינות ממעצר עד תום ההליכים, ובדין כך. נקל לשוות בנפשנו את תחושתו הקשה, את אבדן הביטחון ואת הייאוש הקודר של קרבן עבירה, אם משגילה בשובו לביתו כי פרצו אליו ורכושו נגנב, ואם כשיוצא הוא את הבית כדי לגלות כי רכבו שהחנה אמש נעלם ואיננו".

11.   לאור קיום ראיות לכאורה, מסוכנות שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר כלשהי הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו בת.פ. 2716/07 של בית משפט השלום בחיפה.

ניתנה היום ד' בטבת, תשס"ח (13 בדצמבר 2007) במעמד הצדדים.

_________________

אברהם אליקים, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: