החלטה בתיק בש 6061/07

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם 2 עבירות של פריצה לרכב במטרה לגנוב, 2 עבירות של גניבה מרכב, שיבוש מהלכי משפט והחזקת כלי פריצה לרכב.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים.

עניינו של כתב האישום הוא בשתי פריצות וגניבות מרכב, אשר אירעו באזור ים המלח. בפריצות אלה נגנבו חפצים שונים כגון: מחשב, מכשיר I pod , משחקי "גיים בוי", מכשיר פלאפון, משקפיים, דרכון, כסף מזומן, בושם ופריטים נוספים.

על פי הראיות שבתיק החקירה, מכונית BMW מהסוג שנסעו בה המשיבים נסעה בצורה חשודה באזור ים המלח, אזרחים דיווחו עליה, המשטרה ביצעה חסימות והמכונית ובה המשיבים נעצרה בערד. על פי חומר הראיות, בשלב כלשהו, הושלכו מהרכב פריטים אשר בדיעבד התברר, כי נגנבו מכלי הרכב שנפרצו.

הרכב בו נסעו המשיבים הוא בבעלות המשיב מס' 1 ונהג בו המשיב מס' 2.

המשיב מס' 2 :

ב"כ המשיב מס' 2 הודה בקיומן של ראיות לכאורה, באשר על אחד הפריטים שנגנבו נמצאו טביעות אצבעותיו. יחד עם זאת, נטען כי לא קיימת עילת מעצר כנגד משיב זה. לא אוכל לקבל טענה זו. למשיב 2 עבר פלילי עשיר ומכביד ביותר. בחלקו הגדול בעבירות של פריצה לרכב. נכון הדבר כי העבירה האחרונה בגינה הורשע היא עבירת איומים שבוצעה בשנת 2005 וכי העבירה לפניה היא עבירת פריצה לרכב משנת 2001. אולם לא אוכל להתעלם מעברו של המשיב, כאמור, לעניין שאלת קיומה של עילת מעצר.

המשיב 2 ביצע את עבירות הפריצה לכלי הרכב בזו אחר זו ונתון זה, יחד עם עברו המכביד של המשיב, מקימים כנגדו עילת מעצר, בשל מסוכנותו לציבור, למרות שבעבירות רכוש עסקינן.

למרות האמור לעיל, הרי אם תוצע בתום הקראת ההחלטה חלופת מעצר, הרי היא תבחן על ידי, שהרי בכל מקרה מצווה בית המשפט לבחון קיומה של חלופת מעצר.

המשיב מס' 1 :

הראיות הקושרות את המשיב 1 עם עבירות הפריצה והגניבה הן כי ברכבו נמצאו חלק מהפריטים הגנובים וכי מחוץ לרכב, בערד, נמצאו פריטים גנובים נוספים. עוד נמצאה מחוץ לרכב תעודת זהות של אדם אשר מסר למשטרה כי שכח את תעודת הזהות שלו אצל המשיב מס' 1. לא נמצאו טביעות אצבעותיו של המשיב על פריט כלשהו.

כבר בחקירתו הראשונה מסר המשיב טענת אליבי, תוך מתן פרטים מדויקים לגבי האדם ששהה עמו בעת שנפרצו כלי הרכב. המשטרה עשתה ניסיון אחד ליצור קשר עם אותו אדם, ובכך הסתפקה. למעשה, לא הייתה בחינה רצינית של טענת האליבי.

ב"כ המשיב לא שקט על השמרים, איתר את אותו אדם, ששמו ניר ורדי, והעלה את גרסתו על הכתב בתצהיר ערוך כדין, במסגרתו התייחס למועדי שהייתו של המשיב יחד עמו. על פי האמור בתצהיר, חבר המשיב 1 למר ורדי בתחנת הדלת בצומת אלמוג, ושהה עמו משעות הבוקר עד השעה 16:00. על פי עדות ורדי, המשיב 2 המשיך בנפרד בנסיעה ברכבו של המשיב 1.

אין ספק, כי אם נכונה גרסת ורדי, הרי המשיב 1 לא יכול היה לבצע את הפריצות לכלי הרכב נשוא כתב האישום.

יש להצר על כך שהמשטרה נמנעה מלחקור את טענת האליבי של המשיב 1. הימנעות זו, יחד עם העובדה שמר ורדי לא נחקר בחקירה נגדית על תצהירו, למרות שנוכח היה באולם הדיונים, יש בה כדי לכרסם כרסום משמעותי ביותר בראיות לכאורה נגד משיב זה.

כרסום זה מטה את הכף לטובת שחרורו של המשיב מס' 1 מהמעצר.

נכון הדבר, כי למשיב מס' 1 עבר פלילי, בין היתר בעבירות רכוש, כולל פריצה לרכב, אולם בנסיבות העניין, בהן העבירה האחרונה היא משנת 1999, ונוכח הכרסום המשמעותי בראיות לכאורה, לא קמה כנגדו עילת מעצר.

אני מורה על שחרורו של המשיב מס' 1 מן המעצר על תנאי שיתייצב למשפטו ויחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ש"ח.