החלטה בתיק בש 5915/08

מבוא

1.         לפני  בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד המשיב  לפי סעיף 21 ל חוק סדר הדין הפלילי

(סמכויות אכיפה -מעצרים),התשנ"ו -1996. (להלן: " החוק"). כתב האישום מייחס לשלושת המשיבים החזקת  סמים שלא לצריכה עצמית, שהיא עבירה לפי הוראות סעיף 7(א) ו-7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: " הפקודה").

2.         המשיב 1  הואשם גם בהדחה בחקירה  , שהיא עבירה לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977( להלן: " חוק העונשין") לפי עבירה זאת הנמצאת בסימן הדן בשיבוש עשיית משפט:"245.(א)       המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים. "

3.         המשיב 2 הואשם  גם בעבירת חצרים לפי סעיף 9(א) לפקודה לפיה: "(א)המחזיק חצרים לא ירשה להשתמש בהם לשם הכנת סם מסוכן, שימוש בו, מכירתו על עשיית עיסקה אחרת בו, שלא בהיתר."

4.         בקליפת אגוז אומר, שלפי עובדות כתב האישום,ביום 11.6.08 בסמוך ל17:20 בדימונה החזיקו המשיבים בבית המשיב -2 סם הרואין במשקל נטו של 11.7224 גרם .המשיב -2 התיר לאחרים, להשתמש בביתו כמקום לשימוש בסמים.

הטענות

5.         לטענת  ב"כ המבקשת - קיימות כלפי המשיבים ראיות לכאורה, קיימת עילת מעצר נגדם ושומה לעצרם עד תום ההליכים בתיק העיקרי.

6.         ב"כ המשיבים 1 ו- 3 לא כפרו בראיות לכאורה, אך טענו שעוצמתן חלשה וביקשו לשקול חלופת מעצר בעזרת שירות המבחן. ב"כ המשיב 2 אף כפר בראיות לכאורה נגד מרשו , ולחלופין טען לחולשתן. הוא ביקש לשקול שחרור ולחלופין חלופה.אפרט את הדברים

7.         ב"כ המשיב 1- הודה בקיום ראיות לכאורה הן לעבירת ההחזקה והן לעבירת ההדחה ונימק זאת בכך שמשיב אחר טען שהסמים של מרשו ושוטר שמע הדחה .לדידו הראיות הללו חלשות כי מרשו אמר לשתוק ולא כפי ששמע השוטר.זאת על סמך הודעות המשיב -1 הודעתו  אדם נוסף ששוחרר ואחת מגרסאות המשיב -2 .הוא חולק על מהימנות השוטר סבור שעלה מכך שלא הייתה הדחה , וביקש חלופה .

8.         ב"כ המשיב -2 טען שאין ראיות לכאורה להחזקה ולחצרים , אך טען לחלופין שעוצמתן נמוכה כי לדבריו אין ראיה לכך שהמשיב 2 ידע או חשד בכך שבביתו סמים בכמות של 11 גרם. המשיב 2 שהיה שיכור לא ידע מה הניחו בביתו.צבע השקית שנמצאה אינו כצבע הרואין והיא הייתה חבויה בעיתון.היה מחדל חקירתי משלא נלקחו טביעות אצבע.בהקשר זה טען כי יש לשחרר את המשיב -2 כמו ששוחרר מעורב אחר בפרשייה, בלא להפלותו.

9.         ב"כ המשיב 3 הודה בקיום ראיות לכאורה כלפי מרשו,  טען שהן חלשות מאד כלפיו אך חזקות כלפי המשיב -2 שהסמים נמצאו בדירתו.לדבריו, יש בדבריו של המשיב -2 הודאה ברורה בקיום סמים בדירה . וישנה חזקה לפי פקודת המסים המסוכנים.

10.        אגב, בתום טיעוני  הסנגורים קם המשיב 3 ואמר :"הסמים שלי אני לוקח את זה על עצמי. אנחנו נלך כולנו לבית הסוהר עכשיו ".

דיון

11.        הסמכות המעצר עד לתום ההליכים מותנית גם בהתקיימות שלשה  תנאים מצטברים של א.קיום ראיות לכאורה, ב. קיום עילת מעצר ו ג.בחינת חלופת מעצר והם יבחנו להלן.

ראיות לכאורה 

12.        לאחר שבחנתי את חומר הראיות מסתבר שקיימת תשתית מספקת של ראיות לכאורה, אשר יש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת כל המשיבים  בעבירות .   

13.        התשתית  להוכחת האשמה בעבירת החזקת הסם, עולה בעיקרה מהראיות הבאות :

א.         דו"ח תפיסה וחיפוש של השוטר יצחק ביטון המעיד על תפיסת חומר מסויים במשקל(ברוטו) של  34.3 גרם  בבבוידם בבית המשיב -2 (פורטנוי) בעת ששהו בו גם המשיב 3(אברמוב) והמשיב 1 (ציב'ולסקי) עם אדם נוסף.

ב.         חוות דעת שמראה שהחומר שנתפס הוא סם מסוכן מסוג הרואין שמשקלו (נטו)Iהוא  כ -11.7 גרם .