החלטה בתיק בש 5874/04

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כתב האישום והבקשה:

1.         המשיב הואשם בסחר בחשיש, בהחזקת חשיש לצריכה עצמית ובהחזקת קנאבוס במשקל 6,055 גרם ברוטו שלא לצריכה עצמית. עוד מואשם המשיב במכירת קנאבוס לאחר. כמויות הסם שנמכרו ותמורותיהם קטנות יחסית אך אין חולק כי כמות הקנבוס שנתפס בדירת המשיב - גבוהה.

קיימת הסכמה לקיום ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

קיימת כמובן עילת מעצר סטטוטורית כמפורט בסעיף 21 (א)(1)(ג) (3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן "חוק המעצרים"). על כך אין מחלוקת.

חלופת מעצר:

2.         המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלה האם ראוי לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בהשגחה ובפיקוח של אביו ואחיו.

3.         חובה על בית המשפט לשקול לפי סעיף 21 (ב)(1) לחוק המעצרים האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של נאשם פחותה.

4.         בעניינם של המואשמים בסחר בסמים קובע הזרם המרכזי בפסיקת בית המשפט העליון כי עבירות הסחר אינן יודעות לא מקום ולא שעה וקשה להלום חלופה שאינה בגדר מעצר מאחורי סורג ובריח שתצליח להפיג את המסוכנות הרבה לציבור מהמשך סחר בסמים על ידי המשוחרר בערובה. יחד עם זאת, במסגרת חובת הבחינה של תנאי שחרור כאמור בסעיף 21(ב)(1) לעיל אין בית המשפט משוחרר מלבדוק בכל מקרה ומקרה האם בכל זאת אפשרי השחרור והאם ניתן בכל זאת להפיג את המסוכנות.

5.         עיינתי בפסיקה רבה שהובאה לפני על ידי הצדדים וליקטתי משנים קודמות בכוחות עצמי בנושא שיחרור לחלופת מעצר של המואשמים בסחר בסמים. המעט שניתן לומר הוא כי הפסיקה בענין זה, ברובה פסיקה של דן יחיד דומה לגן של ורדים וכל המשוטט בגן יכול למצוא ולקטוף ורד כאוות נפשו.

הנה למשל בעניינו של עורר שקשר עם אחר להעביר 66 ק"ג חשיש ממקום למקום, כבן 24 נשוי ונעדר עבר פלילי, החזיר בית משפט העליון מפי כב' השופט טירקל את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן חלופת מעצר בש"פ 4823/03 מיום 18.6.03. 

בעניינו של אדם צעיר שמואשם בקשירת קשר לסחור בקנאבוס ואף רכש לשם כך רכב והכניס 50 אריזות של סמים אל הרכב, הורתה הערכאה הדיונית לעוצרו עד תום ההליכים. בית המשפט העליון מפי כב' השופט ג'ובראן הורתה כי במקרה זה חל בעניינו של העורר החריג המתבטא בגילו הצעיר והעדר הרשעות קודמות.

כב' השופט ג'ובראן פסק בבש"פ 9089/03 מיום 29.10.03:

"המקרה שלפני נמנה על אותם מקרים חריגים, אשר בו טמונות נסיבות מיוחדות כגון: גילו הצעיר של העורר, והעדר הרשעות קודמות, ויש באלה כדי להטות את הכף לעבר קיומה של חלופת מעצר גם כאשר מדובר בכמויות סמים בהיקף גדול".

עיינתי בבש"פ 170/05 מפי כב' השופט ג'ובראן שניתנה לפני מספר ימים ואני סבורה  כי היא עוסקת במקרה ספציפי ואין בה כדי למנוע שחרור המשיב למעצר בית בענין שלפני.

6.          דומני  כי הכלל הוא כי יש לבחון כל מקרה לגופו וכי קיימים נתונים חריגים שבהתקיימם ניתן לשחרר גם מואשם בסחר בסמים לחלופת מעצר - מעצר בית מלא. הנתונים שנאספו מהפסיקה הינם גילו הצעיר של נאשם, נורמטיביות בדרך כלל, העדר הרשעות קודמות ותמיכה משפחתית.

מן הכלל אל הפרט:

7.          בענינו של המשיב שבפני אומנם מדובר באדם יליד 1964 אך נעדר עבר פלילי.  זהו לו מעצרו הראשון בימי חייו, תסקיר שירות המבחן מספר על שירות צבאי ותפקוד תקין בעבודה, כן הוא מדגיש את מצוקתו העמוקה סביב נטישת הבן והאישה, התרשמות ממשפחה נורמטיבית כולל מהמפקחים המוצעים. שירות המבחן התרשם כי המשיב תפקד באופן תקין כל השנים וכי נסיבות חברתיות בעיקר כמפורט בסוף התסקיר הן העומדות בבסיס הסתבכותו. עוד מתאר התסקיר בעמ' 2 למעלה כי המשיב מבין היום את חומרת התנהגותו. שירות המבחן מעריך כי המשיב מגובש באורח חייו המשפחתי הנורמטיבי ואין סיכון עכשווי להישנות עבירתו. שירות המבחן ממליץ לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בהשגחת אביו ואחיו.