החלטה בתיק בש 5815/04

1.         בפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים לפי כתב אישום שהוגש נגדם המיחס להם עבירת חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי ס' 329 (א) (1) + ס' 29 (2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (שתי עבירות) לפי העובדות הנטענות הבאות:

א.         שני המתלוננים תאופיק (להלן:"תאופיק") ובנו כמאל (להלן:"כמאל")  מטא הם בעלי עדר עיזים ויש סכסוך בינם לבין המשיב הראשון (להלן:"נאיף") שהוא שותף בעדר פרות, על שטחי מרעה.

ב.         ב-22.12.04, הובילו תאופיק, אחיו יעקוב וכמאל את עדר העיזים לדיר ובהיותם סמוך לשטח שבסכסוך הגיחו לפתע המשיבים לכיוונו של כמאל שצעד בסוף העדר כשהם אוחזים בידיהם מוטות ברזל המשמשים לגידור. המשיבים החלו לצעוק ולקלל את כמאל והיכו על ראשו במוט ברזל עד שנפל על הארץ.

ג.          לשמע הצעקות נזעק למקם תאופיק ואף הוא הוכה במוט ברזל ע"י המשיבים עד שאף הוא נפל על הארץ. יעקוב שצעד בראש העדר הגיע למקום בריצה ובראותו את תאופיק שרוע על האדמה צעק לעבר המשיבים שהם הרגו אותו וברח מהמקום מחשש שגם הוא יותקף.

ד.         נאיף התקשר לבעל שטח המרעה (צ'רחי) ביקש להזעיק עזרה רפואית והמשיבים לקחו את תאופיק לכביש משם פונה באמבולנס לבי"ח רמב"ם.

            מאז מאושפז תאופיק במחלקת הנוירוכרורגית כשהוא ללא הכרה.

ה.         כמאל הובל אף הוא לבי"ח, שם תפרו את הפצע שבראשו ונמצא שהוא גם נפגע בכף ידו הימנית.

2.         גירסת המשיבים כעולה מהודעותיהם במשטרה היא שלא הם פגעו במתלוננים אלא הם ויעקוב פגעו בטעות זה בזה כאשר ניסו להכות את המשיבים.

            לאנשי מד"א שהגיעו ראשונים למקום כדי לתת טיפול לתאופיק אמר נאיף כי תאופיק נפגע לאחר שנפל על אבן.

3.         המבקשת טוענת כי גירסת המשיבים שיקרית והודעות כמאל ויעקוב והודעות עדים  נוספים והמסמכים הרפואיים הם ראיות לכאורה מספיקות כדי שתתקבל בקשתה.

4.         עילות המעצר לטענת המבקשת הן:

א.         חשש לשיבוש הליכי משפט.

ב.         חשש להימלטות מאימת הדין.

ג.          מסוכנות, במיוחד כלפי עדי התביעה.

5.         ב"כ המשיבים עו"ד ברדוגו, טוען לעומת זאת כי יש תמיהות רבות בגירסת עדי התביעה, תמיהות שמכרסמות באמינות גירסתם עד כדי יצירת ספק בדבר הרשעת המשיבים בסופו של יום.  הואיל וכך ובצירוף העובדה כי אין ממש בעילות המעצר  הנטענות ע"י המבקשת, הרי שיש להורות על חלופת מעצר.

6.         הסתירות והתמיהות העיקריות עליהן מצביע עו"ד ברדוגו הן אלו:

א.         הסתירה בסיפור המעשה של כמאל לגבי מכשיר התקיפה אם היה זה מוט ברזל או מקל, שכן לרופא אמר כמאל כי נחבל ממקל.

ב.         הסתירה בדברי כמאל לגבי זהות התוקפים, שכן לשוטר שפינה אותו מהשטח אמר כמאל כי אחד התוקפים היה בעל השטח (שם טוב).

ג.          העובדה שכמאל לא מזכיר בהודעתו הראשונה את יעקוב שהוא זה שלטענת המשיבים היכה בטעות את תאופיק אחיו.