החלטה בתיק בש 579/06

א. עובדות כתב האישום

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים. אישום אחד על 423 עבירות על סעיף 117 (ב1) ביחד עם סעיף 117 (ב2) (2) וסעיף 117 (ב2) (3) לחוק מס ערך מוסף והאישום השני על  16 עבירות על סעיף 117 (ב1) יחד עם סעיף 117 (ב2) (2) לחוק מס ערך מוסף.

על פי המתואר בכתב האישום רכש המשיב שתי חברות פרטיות מוגבלות במניות. לטענת המבקשת, במהלך השנים 2001-2005 הוציא המשיב על שם שתי החברות סך הכל 439 חשבוניות מס או מסמכים הנחזים כחשבוניות מס בסך כולל של 121,304,919 ש"ח לעוסקים מורשים שונים הרשומים כעוסקים בסחר מתכות מבלי שנעשו העסקאות נשוא החשבוניות.

על פי הנטען, המשיב נרשם כמנהל ובעל מניות בשתי החברות אך ורק לצורך הוצאת החשבוניות הפיקטיביות, תמורת בצע כסף ובמטרה לסייע לאחרים להתחמק ולהשתמט מתשלום מס.

החשבוניות הפיקטיביות, אותן הוציא המשיב בשם שתי החברות, נדרשו כתשומות בדיווחיהם התקופתיים של העוסקים המורשים, שקיבלו את החשבוניות, למנהל מס ערך מוסף ובכך הקטינו אותם עוסקים מורשים את תשלומי המע"מ שנדרשו לשלם בכל תקופת הדיווח. כתוצאה מכך נגרם לקופת המדינה נזק בסך כולל של 18,691,906 ש"ח.

ב. ראיות לכאורה

המבקשת סומכת את טענותיה, על קיומן של ראיות לכאורה בתיק, בעיקר על הודאתו של המשיב במשטרה, בהן אישר כי הוציא חשבוניות מס על סחורה אותה לא סיפק ומוצאת את ראיות הדבר מה, הנדרשות, בהודעתו של מנהל החשבונות של אחד העוסקים, אשר קיבל מידי המשיב את החשבוניות הפיקטיביות, מר אליהו בלומברג ובמסמכים אשר נתפסו אצל העוסקים המורשים, להם הנפיק את החשבוניות הפיקטיביות.

ב"כ המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה.

לטענת ב"כ המשיב אין כתב האישום מעלה טענה ולפיה הסחורה אשר בגינה הוצאו אותן חשבוניות לא התקבלה על ידי העוסקים המורשים. לטענתו, אחת החברות, אשר בשמה הוציא המשיב את החשבוניות, דיווחה על עסקאות לרשויות המע"מ ומשכך, לטענתו, העסקאות בוצעו, הסחורה סופקה והתמורה שולמה ואין בחומר שנאסף ראיות לכאורה להוכחת האישומים בהם מואשם המשיב.

טענותיו של ב"כ המשיב אינן תוקפות תקיפה אמיתית את קיומן של ראיות לכאורה, להוכחת הטענה ולפיה הוציא המשיב חשבוניות פיקטיביות.

טענותיו מתייחסות בעיקר לשאלת קיומן או אי קיומן של ראיות להוכחת נזק לאוצר המדינה כתוצאה ממעשה המשיב.

עיון בחומר הראיות מלמד כי המשיב הודה שמעולם לא סיפק סחורה לאותם עוסקים מורשים. על פי גרסתו, התבקש על ידי שלושה אחרים אשר לטענתו סיפקו את הסחורה, להוציא חשבוניות מס על שם החברות שבבעלותו, על הסחורה שסיפקו, והוא קיבל תמורת הנפקת החשבוניות שכר חודשי שנע בין 10,000 ל-12,000 ש"ח.

המשיב אישר בחקירתו כי לא הגיש דו"חות למע"מ על החשבוניות שהנפיק בשם אחת החברות שבבעלותו, חברת הסגנון של אפי - בנייה איכותית בע"מ (להלן "חברה 1"), והוא לא יכול היה לסתור את טענת המבקשת, לפיה המשיך והנפיק חשבוניות על שם החברה עד לחודש מרץ 2005, על אף שלא הוגשו דו"חות כאלה מחודש ינואר 2002.

נובע מכך שהעוסקים המורשים אשר קיבלו את החשבוניות הפיקטיביות ביקשו להזדכות באמצעות החשבוניות הפיקטיביות על מס התשומות ממע"מ, בעוד שמנגד, מס זה לא דווח ולא הועבר למע"מ על ידי המשיב וחברה 1.

היקף החשבוניות הפיקטיביות אשר הוצאו על ידי המשיב מחברה 1 הסתכם בסך כולל של 114,819,724 ש"ח וסכום המס הגלום בחשבוניות אלה הינו בסך 17,761,165 ש"ח.

באשר  לחברה השנייה, ח.א.י.ס. למסחר במתכות וברזל בע"מ (להלן "חברה 2") אשר הגישה דיווחים למע"מ לתקופות מאפריל 2005 ועד אוקטובר 2005 ודרשה ממע"מ מס תשומות בסכום כולל של 3,940,000 ש"ח, אישר המשיב כי לחברה לא היו שום קניות כמו שלא היו לה שום מכירות והוא לא ידע לומר מי הגיש את הדו"חות האלה למע"מ וכדבריו " הכל חרטה, לא היו קניות ולא היו מכירות לחברה".

נובע מכך שהמשיב, בשם חברה 2, דרש החזר מס תשומות על הוצאות שמעולם לא הוציאה חברה 2, אך בקשר לכך לא יוחסה למשיב כל עבירה.

ב"כ המבקשת אישרה במהלך הדיון לפני כי אין למבקשת טענה, לפיה חלק מהסחורה לא סופקה ואולם, לטענתה, לא ניתן להעריך את כמות הסחורה שנמסרה ובכל מקרה, היא לא סופקה על ידי המשיב. לטענתה, מדברי המשיב, בהודעותיו, היא למדה על כך שחלק מהסחורה סופקה על ידי אחרים.

מנהל החשבונות, מר אליהו בלומברג, אישר כי החשבוניות נמסרו על ידי המשיב על אף שהאחרון לא סיפק את הסחורה ותירץ את קבלת החשבוניות הפיקטיביות מהמשיב בכך שהסוחרים, אשר לטענתו סיפקו את הסחורה, אינם רשומים כעוסקים מורשים, ואינם רוצים לשלם מיסים, הוסיף והסביר כי " כנראה שיש להם מה להסתיר ואולי זה גנוב".