החלטה בתיק בש 5775/05

בתיק זה אירעה תקלה, כאשר טיוטת החלטה נחתמה בחודש מאי במחשב והועמדה לעיון הציבור. ב"כ המשיבה הסב את תשומת לבה של המתמחה לכך ובית המשפט מודה לו על כך. ההחלטה היא בהתאם לאמור בהחלטה הנוכחית בלבד. העיכוב במתן החלטה  זו נובע מהתקלה דלעיל.

הרקע לבקשה

ביום 31/07/05 ניתן צו הריסה, מעמד צד אחד, כנגד המבנה נשוא החלטה זו, מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). המדובר הוא במבנה ששטחו כ - 104 מ"ר, אשר משמש כיום, לטענת המבקשת, למגורי המבקשת.

הבקשה למתן הצו לא נקבה בשמו של משיב כלשהו, באשר על פי האמור בבקשה, לא ניתן היה לדעת, עת הוגשה הבקשה, מי הקים את המבנה או מי הבעלים שלו.

שנה לאחר מתן הצו, הוגשה הבקשה שבפני, במסגרתה ביקשה המבקשת לבטל ההחלטה מיום 31/07/05 שניתנה כאמור במעמד צד אחד.

טענות הצדדים

טענות המבקשת הן, בתמצית, כדלקמן:

א.                  המבנים משמשמים למגורי המבקשת ובני משפחתה, וזהו מקום מגוריה היחיד.

ב.                  המבנה נבנה לפני מספר שנים ואין בידי המבקשת היתר בניה.

ג.                    הבקשה הוגשה בניגוד לתקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בהליכים למתן צווים על ידי המבקשת בלבד), התשמ"ב-1982 (להלן: "התקנות") באשר היה בידי המשיבה לדעת כי המבקשת או בני משפחתה מתגוררים במקום.

ד.                  למיטב ידיעת המבקשת, המבנה אמור להיכלל בתחום שיפוטה של המועצה המקומית כסייפה. למיטב זיכרונה, טוענת המבקשת, נאמר לה כי הרשות המקומית כסייפה מתכוונת להחיל על המקום תכנית מפורטת אשר תייעד את המקום למגורים במקום לחקלאות.

ה.                  פניות בני המשפחה לגורמי הממסד השונים לזרז את ההליך האורבניזציה נותרו עד להגשת הבקשה ללא מענה.

ו.                    לא מתקיים אינטרס ציבורי, אשר קיומו מהווה בסיס למתן צו לפי סעיף 212 לחוק, בית המשפט לא שקל את השיקולים הציבוריים מול האינטרס האישי של המבקש. במקרה זה, אינטרס המבקשת גובר על אלה הציבוריים. המבנה לא גורם לכל תקלה ציבורית.

טענות המשיבה הן, בתמצית, כדלקמן:

א.                  למבקשת אין זכות עמידה לעתור לביטול הצו.

ב.                  עובר למתן הצו הודבקה הזמנה על המבנה והמבקשת בחרה שלא לסור לחקירה ולהודיע כי היא אחראית על הבניה.

ג.                    במקרה דומה בו נטענה טענה בבית המשפט המחוזי בדבר צירוף שטחים לתחום שיפוטה של כסייפה, נדחתה הטענה.

ד.                  העובדה, כי לאחר מתן צו ההריסה לפי סעיף 212, החליט הבעלים של המבנה לזהות עצמו עם המבנה, אינה מבטלת את הסמכות למתן הצו.

דיון והכרעה - דחיית הבקשה

דין הבקשה להידחות.

המבקשת לא המציאה כל מסמך המצביע על זכויותיה בקרקע. פרט לטענה של בא כוחה במהלך הדיון, כי המדובר בקרקע הנתונה במחלוקת וכי יש תסקיר תביעת בעלות, אין בפניי אף לא בדל ראיה שיהיה בו כדי להוכיח את זכותה של המבקשת בקרקע עליה הוקם המבנה.

לעניין זה אוסיף, מעבר לצורך, כי תביעת בעלות אין בה כדי להצביע על קיומה של זכות בקרקע, המקימה למבקש ביטול צו ההריסה מעמד של "מי שרואה עצמו ופגע". ראה לעניין זה ע.א. 2194/96 אל חורטי נ' מדינת ישראל.