החלטה בתיק בש 5720/04

בקשה להחזרת תפוסים.

ברקע הבקשה חיפוש שערכו שוטרי "יפתח" בתאריך 14.9.03 בעסק למכירת טלפונים שברח' לוינסקי 61 בתל-אביב, מכוחו של צו חיפוש חתום בידי שופט. 

במהלך החיפוש (שנערך בנוכחות שני עדים, ביניהם, המבקש) נתפשו פרטי הרכוש הבאים:

מחשב נייד שהיה מונח על שולחן בחנות, וכן, מצלמה דיגיטלית וארבעה שעונים, שנמצאו בכספת העסק.

המבקש לא יכול היה להוכיח לחוקריו את רכישת פריטי הרכוש ואת בעלותו בהם, ועל כן, נחשדו הפריטים כגנובים ונתפסו.

המבקש עוכב לחקירה, נחקר באזהרה, נעצר ושוחרר בערבות כספית.

המבקש פנה ביום 1.12.03 למשיבה בבקשה להחזרת התפוסים ונאמר לו שהחקירה טרם הסתיימה. בינתיים חלף זמן רב, והמבקש שב ועתר בחודש דצמבר 2004 באמצעות עוה"ד שלמה וקנין להחזיר לו את התפוסים.

בבקשה שהגיש לבית-המשפט ובדיון לפניי טען המבקש כי התפוסים המה רכושו הפרטי, כי הם הושגו כדין, ואינם קשורים לעסק בו נערך החיפוש המשטרתי, שהוא עסק לממכר טלפונים ניידים, ואשר הוא שימש כמוכר בעסק.

לטענת המשיבה, קיים חשד סביר ולמעלה מכך שהתפוסים גנובים, והוחזקו על-ידי המבקש שלא כדין; למרות שחלפה שנה מאז החיפוש והתפיסה - לא הציג המבקש אסמכתא המוכיחה כי רכש את התפוסים כדין.

על כן, נטען, הועבר תיק החקירה לתביעה, ובכוונתה להגיש נגד המבקש כתב-אישום.

הוראות לעניין תפיסת חפצים, הגשתם כראיה, ו/או חילוטם, קבועות בפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ"). על פי הוראות אלה (סעיף 32 לפסד"פ), רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה.

בסיומו של דיון, מוסמך בית-המשפט לקבוע מה ייעשה בחפץ התפוס.

תמיהתו של המבקש על החשדות נגדו, ועל הכוונה להעמידו לדין - אינה במקומה.

על כן, תצהירו שצורף לבקשה, בו הצהיר: "לא נעצרתי על-ידי המשטרה בהקשר של ביצוע עבירה כלשהי" - איננו מדויק בעליל.

עיון בתיק החקירה מעלה כי צו החיפוש הוצא על שמו של המבקש, והחיפוש נערך בחשד להחזקת רכוש גנוב. למקום החיפוש הגיעו על פי דרישה בעלי העסק, וקיבלו העתק מדו"ח החיפוש.

לגבי החפצים שנתפסו בחנות - מחשב נייד, מצלמה דיגיטלית ושעונים - טען המבקש בפני השוטרים כי אלה שלו, וכי את המחשב והמצלמה רכש בחנות מידי אדם, "יד שניה", ללא קבלות.

המבקש נעצר, כאמור, נחקר באזהרה, ושוחרר בערבות כספית; עם שחרורו נתבקש המבקש ע"י רס"ר עמרם ביליה להציג קבלות בדבר רכישת התפוסים, והלה הביע נכונות להביא למשטרה את האדם ממנו רכש את המחשב ב-2800 ש"ח.

בינתיים הוכתרו בהצלחה מאמצי החוקרים לאתר את בעלי המחשב הנייד; זה אותר וקיבל לידיו את המחשב הנייד שנגנב בפריצה למשרדו חודשים אחדים קודם לכן.

המחשב הנייד הוחזר אפוא לבעלים ממנו נגנב. נותרו לדיון המצלמה והשעונים בלבד.