החלטה בתיק בש 5707/04

1.       לפני בקשת מעצר לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן- "חוק המעצרים"): המבקשת עותרת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק פלילי 3194/04 של בית משפט זה.

2.       כתב האישום

          א.      כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מכיל 5 פרטי אישום.

          ב.       בשלושה פרטי אישום (היינו, האישום הראשון, השני, והחמישי), המתייחסים לאירועים שהתרחשו ביום 10.11.04 בשעה 03.00 (אירוע אחד) ובשעה 03.15 (אירוע שני) וביום 11.11.04 בשעה 03.45 (אירוע שלישי), מיוחסים לנאשם עבירות של הצתה לפי סעיף 448 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן - "החוק").

          בשני המקרים הראשונים נטען כי הנאשם הצית מכוניות של מבקר הפנים במועצה המקומית ראמה (האישום הראשון) ושל היועץ המשפטי של המועצה המקומית ראמה (האישום השני).

          באישום החמישי נטען כי הנאשם הצית מסעדה של האחים טהא ומחמוד תיתי.

ג.       באישום השלישי מיוחסות לנאשם עבירות של החזקת נשק ונשיאתו ללא היתר חוקי, עבירה לפי סעיף 144(א)+(ב) לחוק ונסיון לחבול בחומר נפיץ, עבירה לפי סעיף 330 לחוק.

          בכתב האישום נטען כי ביום 10.11.04 בשעה 03.30 או בסמוך לכך הגיע הנאשם לביתו של המתלונן יוסף ניג'ם, המשמש כיו"ר ועד העובדים במועצה המקומית ראמה והמתגורר בראמה, כשברשותו רימון יד נפיץ/רסס שבכוחו להמית אדם (להלן - "הרימון").

          המאשימה טענה כי הנאשם השליך את הרימון לעבר ביתו של המתלונן אך הרימון לא התפוצץ.

ד.       באישום הרביעי נטען כי ביום 19.11.04, בשעה 04.35 או בסמוך לכך, בשעה שהמתלונן עו"ד חביב אבו חילו ובני משפחתו ישנו בביתם הגיע הנאשם לביתו של המתלונן כשברשותו רימון יד נפיץ/רסס שבכוחו להמית אדם (להלן - "הרימון").

          המאשימה טענה כי הנאשם השליך את הרימון לעבר ביתו של המתלונן והרימון התפוצץ בגינה מתחת לחדר השינה של המתלונן וגרם נזקים במקום.

3.       עמדת ההגנה לעניין קיומן של ראיות לכאורה בידי המאשימה

סניגורו המלומד של הנאשם, עו"ד באסל פלאח, טען בפתח הדיון בבקשה כי -

          "אנו מודים שאכן יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום אך אנו טוענים כי עוצמת הראיות איננה מצדיקה היענות לבקשה".

4.       טענות המבקשת-המאשימה

          א.      באת כוחה המלומדת של המאשימה, עו"ד גב' ורד תורג'מן, טענה כי הנאשם הודה בכל המיוחס לו בכתב האישום בפני מדובב משטרתי. לדבריה, הנאשם ידע לספר למדובב פרטים שרק מי שביצע את העבירות יכול היה לדעת אותם.

                   באת כח המאשימה טענה כי הנאשם ידע לספר מהו סוג רכבו של המתלונן באישומים השני והרביעי, שאותו כינה "היועץ המשפטי", וכן את שיטת ההצתה שלו. הנאשם טען שהוא חזר על אותה שיטה בהצתת כלי הרכב וכן בהצתת המסעדה. הוא סיפר כי שפך בנזין על כלי הרכב, את הג'ריקן הוא השאיר, במקרה האחד על גג הרכב ובמקרה אחר מתחת לוישר. הנאשם הוסיף וסיפר כי הכניס אבן לתוך גרב, הרטיב את הגרב בבנזין הצית אותה וזרק אותה על הרכבים. הוא סיפר שכאשר הצית את המסעדה הוא זרק לתוכה שני בקבוקים מזכוכית ושוב, באותה שיטה של אבן וגרב והצתה.

          ב.       באת כח המאשימה טענה כי הפרטים שסיפר הנאשם למדובב תואמים את הממצאים שנאספו בזירות העבירות, לרבות המקום שבו התפוצץ הרימון, המיקום של הג'ריקנים על כלי הרכב, בקבוקי הזכוכית במסעדה, האבן, ושרידי החומר השרוף.

          ג.       באת כח המאשימה טענה כי ניגבו מהנאשם 7 הודעות במשטרה. בשלוש מהן הוא שמר על זכות השתיקה. אחר כך, הושמעו לו קטעים משיחות מוקלטות שלו עם המדובב. הנאשם הכחיש את מעורבותו בארועים והכחיש כי סיפר למישהו על הארועים.