החלטה בתיק בש 5677/04

1. ביום 09.12.04 תפסה המשיבה שתי משאיות ושופל (להלן: " התפוסים") בחשד ששימשו לביצוע עבירה של כריית חול בלתי חוקית.
2. המבקשים עתרו להחזרת התפוסים, המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי יש להותיר את התפוסים בידה עד לתום ההליכים המשפטיים, כדי לאפשר את חילוטם בתום ההליך הפלילי וכן, לאור המסוכנות הנשקפת מהם, אם יוחזרו למבקשים.

ראיות לכאורה

3. עיון בכל תיק החקירה מלמד, כי קיימת תשתית ראייתית מספקת להראות, כי התפוסים שימשו לשם ביצוע כריית חול בלתי חוקית.
4. התשתית הראייתית מוכחת, בין השאר, בזכרוני הדברים ובדו"חות הפעולה של השוטרים ועובדי הסיירת הירוקה, אשר הבחינו בכלים בעת ביצוע העבירה בנקודה לגביה אין כל היתר כרייה; בהודעות נהגי המשאיות; בהתנהגות מפעילי התפוסים המתבטאת הן בכך שנסעו ללא אורות (הסברם לעניין זה אינו מספק), הן בכך שנמלטו מן האתר והן בכך שגרסתו של נהג השופל, שהוא אחד מבעלי המבקשת 1, על פיה, לא ברח אלא סיים את העבודה, אינה מתיישבת עם ההיגיון כאשר אחת מן המשאיות הייתה מלאה בחול רק בחלקה, בעת שנתפסה, דבר המצביע על הפסקת העבודה באמצע ולא על סיומה.
5. לא למותר לציין, כי המבקשים לא המציאו כל אישור, היתר כרייה ו/או חוזה עבודה המעגן את טענתם, כי ביצעו את העבודה בהיתר, כפי שלא המציאו כל הסבר המניח את הדעת להעברתו של החול מרחק של מאות מטרים בלבד מאתר הכרייה, לנקודה בה נשפך החול (באזור הנפה).
6. מחומר הראיות עולה, כי באותו בוקר בוצעו בין שתים לשלוש העמסות חול, על כל אחת מן המשאיות.

פקודת המכרות

7. סעיף 111ו' לפקודת המכרות מאפשר תפיסתם של תפוסים כאשר קיימת חזקת מועדות, בין לתפוסים עצמם ובין למי שהשתמש בהם, או לבעלים (ראה לעניין זה בש"פ 6271/01 מובילי עטיה בע"מ נ' מדינת ישראל, דינים - עליון, כרך ס', 935).
8. אין ספק, כי חזקת המועדות אינה חלה במקרה דנן. המבקשים או מי מטעמם לא הורשעו בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה ואין גם ראיה, כי התפוסים עצמם שימשו בעבר לביצוע עברות דומות.
9. למבקש 2 תיק התלוי ועומד נגדו בעבירה דומה מנובמבר 2003 של תחנת אשקלון ושלושה תיקים בעבירות דומות משנת 97', שנסגרו מחוסר ראיות.
10. בנסיבות אלו אין תחולה לסעיף 111ו' לפקודת המכרות, לא ניתן לגזור גזירה שווה מהלכת מובילי עטיה ויש לילך על פי ההלכות בעניין תפוסים שנקבעו על בסיס פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), התשכ"ט - 1969 (להלן: " הפסד"פ").

פסד"פ

11. הפסד"פ מאפשר תפיסתו של נכס ששימש ככלי לביצוע העבירה, אולם על פי שורה ארוכה של החלטות בעניינים דומים, יש לערוך איזון נאות בין הפגיעה בזכות הקניין, שהינה מנת חלקם של המבקשים, בוודאי בשלב בו טרם הורשעו בדין, לבין האינטרס הציבורי (ראה למשל בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל ואח', פד"י נב(1) 14, לענין חילוט בסמים וכן, רע"פ 1792/99 גאלי נ' מדינת ישראל, נג(3) 312, בעבירות של כרית חול).
12. איזון האינטרסים במקרה זה, לאור כל האמור לעיל, אינו מצדיק את המשך החזקת התפוסים בידי המשיבה וניתן להבטיח הן את אפשרות החילוט העתידית והן את איון המסוכנות מהמשך ביצוע העבירות באמצעות אותם תפוסים, בצעדים שהינם פחות פוגעניים מאשר המשך החזקתם בידי המשיבה.

סוף דבר

13. אשר על כן, הנני מורה על החזרת התפוסים למבקשים וזאת, בתנאים הבאים:

א.                  ערבות עצמית ע"ס 200,000 ש"ח לגבי כל אחד מן התפוסים;

ב.                  ערבות צד ג' ע"ס 50,000 ש"ח לגבי כל אחד מן התפוסים. כל אחד מבעלי המבקשת 1, רשאי לשמש כערב צד ג' לגבי כל אחד מן התפוסים;

ג.                    ערבות בנקאית או פקדון במזומן ע"ס 20,000 ש"ח לגבי כל אחד מן התפוסים;

ד.                  כל אחד מן התפוסים יסומן בסרט הדבקה אדום או כחול סביב כל גוף התפוס ולכל אורך חלקו העליון;

ה.                  כל שימוש בתפוסים יעשה כאשר אורותיו דלוקים במשך 24 שעות ביממה;