החלטה בתיק בש 5636/04

1.       זוהי בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, עפ"י סעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה - מעצרים ), תשנ"ו 1996, והמתנהליים נגדו בתיק פח 1108/04.

2.       כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מגע עם סוכן חוץ - עבירה לפי סעיף 114 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ועבירה של קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה - עבירה לפי סעיפים 92 ו- 99 סיפא לחוק.

3.       העובדות הנטענות בכתב האישום:

1.       במועדים הרלבנטיים לכתב האישום פעל נביל מח'זומה המתגורר בסוריה (להלן: "נביל") במסגרת המודיעין האיראני באיסוף מודיעין על יעדים אזרחיים וצבאיים בישראל וכן שימש כאותר ומפעיל של אזרחים ישראליים עבור המודיעין האיראני.

2.       בשנת 1969 החל נביל לרצות עונש של מאסר עולם בכלא בישראל בגין עבירות כנגד בטחון המדינה ובשנת 1985 שוחרר מהכלא במסגרת "עיסקת" חילופי שבויים עם ארגונו של אחמד ג'יבריל.

3.       הנאשם הכיר את נביל במהלך שנות השבעים ושררו ביניהם יחסי קרבה באותה תקופה.

4.       איראן הינה מדינת אוייב כהגדרתה בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

5.       במהלך שנת 2001, במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, פגש הנאשם את נביל מחז'ומה במסגרת נסיעתו ל"עומרה" שבסעודיה. במהלך אותו מפגש מסר נביל לנאשם את מספר הטלפון שלו והשניים קבעו להפגש בסעודיה במסגרת ה"עומרה" הבאה אליה יגיע הנאשם.

6.       בהמשך לאמור בסעיף 1 לעיל,  במסגרת שהייתו של הנאשם ב"עומרה" שבסעודיה, במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, נפגש הנאשם עם נביל פעם נוספת, וזאת בהתאם לסיכום המוקדם ביניהם כאמור בסעיף 1 לעיל. במסגרת אותו מפגש מסר נביל לנאשם סכום של 4,000$ במזומן ובהמשך ביקש ממנו להפגש עם אדם נוסף בשם אבו אוסאמה, אותו הציג נביל כחברו המתגורר בסוריה.

7.       בהמשך לאמור בסעיף 2 לעיל, במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה ושאינו מאוחר מחודש אוגוסט 2003, במהלך שהייתו של הנאשם ב"עומרה" שבסעודיה התקיימה פגישה בינו לבין נביל ואבו אוסאמה. במסגרת פגישה זו קשר הנאשם קשר עם אבו אוסאמה לסייע לאיראן במלחמתה נגד ישראל. במהלך הפגישה אבו אוסאמה הציג עצמו בפני הנאשם כאיראני וביקש מהנאשם שיעזור לאיראן בכך שיגייס בחורים צעירים מערביי ישראל על מנת שיסעו ללמוד בירדן במימון האיראנים. עוד אמר אבו אוסאמה לנאשם כי בתמורה למימון לימודיהם, אותם צעירים ייפגשו בירדן עם אבו אוסאמה והוא יטיל עליהם משימות.

באותו מעמד מסר אבו אוסאמה לנאשם 4,000$ במזומן ואמר לו כי הכסף מיועד למימון הוצאות הנסיעה לירדן של הבחורים אותם יגייס הנאשם. הנאשם הסכים להצעתו של אבו אוסאמה ולקח את הכסף, בהבינו כי נביל ואבו אוסאמה פועלים למען המודיעין האיראני וכי הם מעוניינים שיגייס מרגלים ישראלים עבור איראן.

8.       עוד במסגרת היכרותו של הנאשם עם אבו אוסאמה החליפו השניים מספרי טלפון, כאשר הנאשם מסר לאבו אוסאמה את מספר הטלפון שלו בביתו וכן את מספר הטלפון הסוללרי שברשותו.

9.       לאחר האמור בסעיף 3 דלעיל ביקש נביל מהנאשם כי יעביר 10,000 $ לאחותו עאידה טלוזי (להלן: "עאידה") כאשר 9,000 $ מתוכם מיועדים למימון ייצוגו המשפטי של מאזן מחזומה, אחיהם של ניבל ועאידה, אשר מרצה עונש של שש שנות מאסר בכלא בישראל בגין עבירות נגד בטחון המדינה. הנאשם הסכים לבקשתו של נביל חרף הבנתו כי נביל פועל למען המודיעין האיראני, ובמועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה העביר לעאידה את 10,000 $ שקיבל מנביל בהבהירו את ייעודם כפי שמסר לו נביל.

10.     במהלך חודש ינואר 2004, בהמשך לקשר כאמור בסעיף 3 לעיל ולשם קידומו, במועד מדוייק שאינו ידוע למאשימה, נפגש הנאשם עם אבו אוסאמה במסעדת מלון "דאר אלתווחיד" שבסעודיה, וזאת לאחר תיאום מוקדם ביניהם. במהלך אותו מפגש שאל אבו אוסאמה את הנאשם מה קורה עם עניין גיוס הצעירים הישראליים ושליחתם לירדן והנאשם השיב כי הגיוס עדיין לא בוצע באומרו: "לא יצא לי ולא היה לי זמן לזה".

11.     במהלך שנת 2004 שוחח הנאשם טלפונית עם אבו אוסאמה בהזדמנויות שונות, כאשר תוכן השיחות הכיל בחלקו מילים מקודדות על פי תיאום מראש.

12.     הנאשם, במעשיו כמתואר לעיל, קיים ביודעין מגע עם נביל ואבו אוסאמה ביודעו כי הם נשלחו לעסוק מטעם איראן באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן קשר קשר לסייע לאוייב במלחמתו נגד ישראל.

4.       טענות הצדדים

          א.טענות ב"כ המבקשת:

          העובדות הנטענות בכתב האישום מבוססות על סמך הודאותיו של המשיב ובין השאר